המקופחים עלי אדמות
השיפוט קיפח את צ'לסי, אבל גם את ברצלונה. אינייסטה זכה בווינר, דרוגבה הפסיד את כל הקופה, מסי לא שבר את הבצורת האנגלית. ואולי מנצ'סטר יצאה כמנצחת הגדולה מלונדון?
1. אלופי החיים. רק ליגת האלופות יכולה לספק משחקים כאלה, שלב אחרי שלב, ולשבור את השיאים של עצמה. חשבנו שראינו כבר הכל, הכנו את עצמנו לעוד בונקר של צ'לסי, אבל קיבלנו את הפצצות המתוחכמות של מיקאל אסיין ואנדרס אינייסטה. ואיזה פיניש.
- רגע לפני שנגמר: ברצלונה עלתה לגמר הצ'מפיונס
- דרוגבה התנפל על השופט: "אתה בושה"
- פיקה הודה: "הכדור נגע בידי"
2. עלובי החיים. ובצד השני, טום הנינג אוברבו. אמנם היו שני פנדלים, אבל גם הכרטיס האדום היה מיותר. אם לא נשרק כדור מהנקודה הלבנה פעם אחת - אז גם בשנייה לא היה טעם בפנדל על כדור ירוי שפוגע ביד. השופט היה גרוע באותה מידה (בערך) לשתי הקבוצות ויישר קו עם רמת השיפוט מהמשחק הראשון. צ'לסי יכולה לבוא בטענות רק לעצמה על החמצות ענקיות, שבאו לפני התצוגות המבישות של דידייה דרוגבה ומיכאל באלאק.
3. דרוגבה בחור רגיש. כשלא חש בנוח, הוא נעלם תחת לואיס פליפה סקולארי. חוס הידינק ידע לחבק אותו, החזיר אותו לעניינים ושיחק עליו לאורך המפגש הכפול. כשדרוגבה הוחלף, הפרצוף שלו אמר הכל וצ'לסי איבדה קצת מהמחץ. דרוגבה ייזכר כמי שעדיין לא הביא גביע אירופי כלשהו, ועכשיו גם כמי שהתבכיין כלפי השיפוט. בחור רגיש, כבר אמרנו?
4. המנצח על המקהלה. כבר כתבנו שאנדרס אינייסטה הוא השחקן הכי חשוב במכונה של ברצלונה. בהיעדרו של תיירי הנרי, פפ גווארדיולה הסיט את 'נער המקהלה' לצד שמאל וקצת איבד אותו. רק כשבויאן קרקיץ' נכנס ואינייסטה חזר לאמצע, ברצלונה כבשה את השער המיוחל. הוא עשה את זה בקור רוח ובסטייל השמורים לשחקנים הגדולים ביותר. ווינר.
5. המבחן האנגלי. עכשיו כבר ברור שלברצלונה קשה מול אנגליות. מסי לא כבש בעשרה משחקים מול יריבות מהפרמיירליג ושוב נעלם בסטמפורד ברידג', כך שהגמר מול מנצ'סטר יונייטד עוד עלול להתגלות כחד צדדי.
6. אל תחוסו עליו. חוס הידינק שוב הוכיח שהוא מאמן ענק. ההכנה הטקטית של צ'לסי היתה על סף הגאונות. בכל פעם שמסי, צ'אבי או אינייסטה קיבלו את הכדור, שלושה כחולים קפצו עליהם. 'שיטת המשולש' ההגנתי היא אחת הקשות ליישום וצ'לסי ביצעה אותה עד לכדי שלמות. למעט מהלך אחד, שהפך לשער ששווה גמר. 'המשחק המבוקר', הידוע גם כ'בונקר', הפסיד.
7. משוואה בנעלם ארגנטינאי אחד. ליונל מסי שוב נעלם במשחק מכריע. הוא לא היה רע, אבל לא איים מספיק ולא לקח אחריות. שוב התברר שכאשר סוגרים אותו באופן הרמטי, קשה לו להתבלט. אחרי הכל מדובר בילד טוב, שעדיין מתקשה לקחת על הגב קבוצה שלמה. מצד שני, הוא עדיין רק בן 22.
8. פפ גווארדיולה. מאמן ברצלונה איכזב בניהול המשחק והמקלדת של הפרשנים כבר חיכתה לו בפינה. ללא הנרי, הוא היה חייב לפתוח עם בויאן בצד שמאל ולהשאיר את האחרים במקומם. החילוף הצפוי הגיע מאוחר וכמעט שלא להספיק. גווארדיולה כבר ויתר על המשחק והגיע עד להידינק כדי לחלק לו מחמאות ולתת חיבוק ג'נטלמני למנצח. ואז התברר שבכלל הוא המנצח.
9. המיוחדים. ז'וזה מוריניו כינה עצמו 'המיוחד' וצ'לסי, שנבנתה בצלמו, שוב איכזבה ברגע האמת. ברצלונה היא קבוצה שלמה של מיוחדים. אחרי ה-2:6 במדריד חשבנו שזו הקבוצה הכי מבריקה, כעת ברור שיש לה גם אופי נדיר. לא כל קבוצה יכולה לחזור מהקבר, בעשרה שחקנים מול רבבות כחולים, ועוד במשחק בינוני. דווקא ברגע בו אתה אומר 'לא יכול להיות, לא יכול להיות', מגיעה ברצלונה ומפתיעה אותך מחדש.
10. הפרובינציאלי. ועדיין, רק אברם הצליח להעלות את צ'לסי לגמר.
