שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מסע בעקבות "טכנולוגיה" - חלק ב'
    יובל דרור יוצא להתחקות אחר אחת המילים הצעירות במילון, ותוהה על משמעויותיה לאורך ההיסטוריה האנושית: מהי בעצם "טכנולוגיה"? חלק ב'

    לחלק א' של הכתבה

     

    אז איך בכל זאת הופיעה המילה טכנולוגיה בשפה האנגלית? כמו מילים רבות אחרות בשפה זו, מקור המילה Technology נעוץ במונח לטיני: Technologia. למונח זה שלוש משמעויות מרכזיות, ואלה הן: הראשונה היא אומנות לימוד השפה, כלומר דקדוק. השנייה היא שיח או תיאור של אומנויות והשלישית היא מונח המתאר סוג כלשהו, מסוים, של

    אומנות, בין אם היא גבוהה ובין אם שימושית.

     

    המשמעות הראשונה של המונח נמחקה כמעט לחלוטין ואם ייאמר היום לילד להביא מחברת לשיעור בטכנולוגיה הוא לא יביא את המחברת לשיעור לשון. שתי המשמעויות האחרות התגלגלו במאה ה-19 אל המילה Technology.

     

    מכאן שעד לא מזמן טכנולוגיה תיארה שדה לימוד, דיסציפלינה, ולא את אובייקט הלימוד. אם היינו משתמשים במילה טכנולוגיה כפי שהשתמשו בה לפני מאה וחמישים שנה, היינו יכולים להתייחס באמצעותה לדיסציפלינת מדעי המחשב אך לא אל המחשב עצמו.

     

    המהפכה הגרמנית

    המהפכה ביחס אל המילה הגיעה מהגרמנים. אלו הכניסו לשיח את המונח 'טכניק' (Technik) שתורגמה לאנגלית כ-Technics. בסוף המאה ה-19 התייחסו המהנדסים הגרמנים למונח הזה כאל מונח מרכזי להגדרה העצמית של מקצועם.

     

    טכניק הוגדר כסך הכלים, המכונות, המערכות והתהליכים המשמשים באומנויות השימושיות ובהנדסה. כאשר ההיסטוריון של הטכנולוגיה לואיס ממפורד (Mumford) קרא לספרו Technics and Civilization. גם שמו של המוסד ללימודי ההנדסה הישראלי, הטכניון, שאבן הפינה שלו הונחה ב-1912, הושפע מהשיח הגרמני בנושא הטכניקה. אלא שבהדרגה נזנח ה-Technics, לטובת Technology.

     

    עידן של טשטוש גבולות

    למה בעצם? מדוע המילה החדשה, Technology, זכתה לכזו הצלחה בשפה האנגלית? ההיסטוריון ליאו מרקס (Marx) מ-MIT, שחקר את הקשר בין הטכנולוגיה והתרבות האמריקאית במאות ה-19 וה-20, טען שבתקופת המהפכה התעשייתית, התאפיינו פיתוחים טכנולוגיים בכך שהיו מבוססים על המצאה בודדת, בדרך כלל מכונה אחת שאינה
    נסמכת על מכונות אחרות - כמו מנוע הקיטור, הנול, הדינמו וכדומה. לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 חדלו המכונות לתפקד כיחידות עצמאיות והיו לחלק ממערכות טכנו-חברתיות עצומות וסבוכות.

     

    לדוגמה, כדי להפעיל את הרכבת יש צורך בקטר, בפסים, במנהרות, בתחנות רכבת, במערכת תמרור ובגשרים. נוסף על כך, יש צורך בהון רב מצד משקיעים, בידע והתמחות בתחום הספציפי של רכבות ושל טלגרפיה, ובעובדים מיומנים שידעו להפעיל את כל המערכות האלו ולתקן אותן. אל יכולות אלו התלוו שינויים גלובליים כמו קביעת אזורי הזמן.

     

    טכנולוגיה כמו הרכבת יצרה שינויים חברתיים-תרבותיים עמוקים. אין מדובר עוד בבתי עסק משפחתיים כי אם בתאגידים חובקי-כל, שאחד ממאפייניהם הבולטים הוא טשטוש הגבולות, שבעבר היו ברורים, בין החלקים השונים שמרכיבים אותם, ובעיקר בין המרכיב המכני-מלאכותי לשאר החלקים: האינטלקטואלי, האנושי, המדעי, התרבותי והכלכלי.

     

    לידתה של הטכנולוגיה כיישות

    ואולם, טוען ליאו מרקס, אל הצורך במילה שתתאר את המורכבות החדשה הכרוכה במערכות החדשות התווסף עוד צורך: למצוא מילה שתתאר סוג חדש של כוח, של קדמה שעלתה בדרגה, הן ברמתה והן בהיקפה, בהשוואה לתוכן הדל יחסית שהכיל המונח הקודם – 'האומנויות השימושיות'. "היה צורך לא רק במושג שיסמל, כמו המושג של 'האומנויות השימושיות' דרך להשיג קדמה, אלא שיתייחס אל ישות נפרדת שהיא לכשעצמה תכלול בתוכה ותהווה את הרעיון של הקדמה", כתב מרקס במאמרו "טכנולוגיה: לידתו של קונספט מסוכן".

     

    וישנה סיבה נוספת. האבחנה בין 'האומנויות השימושיות' (Useful Arts) ל'אומנויות הגבוהות' (High Arts) יצרה בעבר הפרדה קטגוריאלית בין "דברים" ל"רעיונות", בין הפיזי למנטלי, בין גוף לנשמה, בין גבר לאישה, בין עשייה למחשבה, בין העבודה שמשעבדת אנשים לזו שמשחררת אותם. עם בואן לעולם של מערכות ענק כמו הרכבת, המשלבות בתוכן מדע, אנשים, עסקים, עושר, רעיונות, תרבות, הנדסה ורוח, התגבשה הדרישה למחוק את ההפרדה הישנה ולהעלות את ה'אמנויות השימושיות' לרמה האינטלקטואלית של 'האומנויות הגבוהות'. המונח המופשט, הניטראלי, הנשמע כמו-סינטטי: טכנו-לו-גיה, נשאב אל תוך הוואקום הלשוני-אידאולוגי וסיפק מענה לצרכים אלו.

     

    לא פחות חשוב, המילה טכנולוגיה שגשגה מסיבות שיווקיות: בעוד האומנויות השימושיות יצרו בעיני הציבור דימוי של עובד המועסק בעבודות פיזיות קשות, טכנולוגיה העלתה דימוי הפוך לחלוטין, של עבודה נקייה המבוצעת על ידי עובדים בחלוקים לבנים המביטים בחוגות ומאוחר יותר במסכי מחשב. דווקא הדימוי הנקי והסטרילי, שלא היה טעון במשמעויות מיוחדות (שלא לומר היה ריק מתוכן), אפשרו למילה החדשה לתפקד היטב בעולם החדש בו מקצועות חדשים, כמו ניהול והנדסה, החלו לפרוח.

     

    טכנולוגיה שוביניסטית

    רות אולדנזיל (Oldenziel), מאוניברסיטת אינדהובן שבהולנד, טענה בספרה "להפוך טכנולוגיה לגברית" כי השימוש במילה Technology שירת מטרה נוספת. בראשית ימי הביניים נשים עבדו במגוון עבודות דוגמת קדרות, אריגה, תפירה ועבודות נוספות שנכללו תחת המונח "אומנויות שימושיות".

     

    בהדרגה, נכנסו אל מקצועות אלו גברים ובחלק ניכר מהמקרים השתלטו עליהם. עלייתה של המילה Technology באירופה וארה"ב, טענה אולדנזיל, אינה מסמנת רק את השתלטות התיעוש באזורים אלו אלא גם את הניסיון להדיר נשים ממקצועות טכנולוגיים ומחינוך טכנולוגי. נשים, על פי האידאולוגיה הזו, יכולות לעסוק ב'אומנויות שימושיות' אך 'טכנולוגיה' – זה כבר עניין לגברים.

     

    מכאן שבניגוד לליאו מרקס, אולדנזיל אינה רואה במילה Technology מילה ריקה, נייטרלית וסטרילית. נהפוך הוא: לשיטתה, המילה טעונה במשמעויות פוליטיות, שלא לומר שוביניסטיות; טכנולוגיה היא מילה שעובדת עבור מערכת אידאולוגית גדולה יותר שמנסה למסגר מחדש את תפקידן של הנשים בחברה.

     

    "פלאי הטכניקה" של סבתא

    המעבר מהטכניקה אל הטכנולוגיה היה נכון לא רק בשפות אנגלוסקסיות אלא גם בעברית. בשנים האחרונות, כשהבאתי לסבתי, שנולדה ב-1921, את הגאדג'ט החדש שקניתי, היא היתה מביטה בו בהתפעלות ואומרת "פלאי הטכניקה!". סבתי לא נולדה בישראל אך העברית שלה היתה מושלמת. היא אמרה "פלאי הטכניקה" מכיוון שרכשה את העברית שלה בתקופה שבה המילה טכנולוגיה עוד לא הכתה שורש. היתה זו הטכניקה, זו מהטכנה, שתיארה את מה שכיום מתארת המילה טכנולוגיה.

     

    נראה אם כן שסיימנו סיבוב שלם סביב המילה טכנולוגיה כמילה המייצגת שני דברים גם יחד: מצד אחד מילה המתארת חקר של תחום ידע ומצד שני מילה המתארת את היישום של אותו תחום ידע במכשיר מסוים. מצד אחד מילה המייצגת את המוצק ובר הקיימא: מוצר, כלי, מכונה ומצד שני מילה המייצגת את המופשט וחסר הגבולות, את התמורה שעבר הכלי ממכשיר פשוט אל מערכת חובקת-כל, שלא מצביעה על דבר מסוים או ממשי - אלא מתייחסת דווקא למשהו מופשט.

     

    אחרי הכל, כאשר אנו מדברים על "מחשב" – על מה אנחנו מדברים? על הסיליקון, על הטרנזיסטורים, על העבודה של המהנדסים, על המכונה שמייצרת את השבב, על המחשב שבו הוא נמצא, על המפעל שהוקם על ידי החברה, על המערכת שמשווקת אותו? או כולם גם יחד?

     

    עקרונות מדעיים?

    הפילוסוף פרדריק פרה (Ferre) מאוניברסיטת ג'ורג'יה מדגים עד כמה מסובך לומר משהו ברור על טכנולוגיה. כך, לדוגמה, הוא שואל האם טכנולוגיות עשויות מחומר הן בסך הכל "דברים"? רבים מאיתנו חושבים כך על טכנולוגיה: מימוש של רעיון בתוך דבר מה שניתן לאחוז בו, להחזיק בו. זה ללא ספק היה המצב במשך אלפי שנים.

     

    אך האם מה שמגדיר טכנולוגיה הוא החומר או האינטליגנציה? גם כאשר אבותינו הקדמונים בחרו בחומר גלם מסוים כדי להפכו לכלי נשק, לא חומר הגלם היה החלק החשוב אלא עצם הבחירה בו, שהעידה על האינטליגנציה של הבוחר.

     

    האם טכנולוגיות מבוססות בהכרח על עקרונות מדעיים? זו יכולה להיות אמת מידה ראויה שתבחין בין טכנולוגיות מודרניות לטכנולוגיות ישנות שהיו טכנולוגיות פרקטיות בעיקרן. אך אם אמת המידה היא יישום של עקרונות המדעיים המודרניים, כפי שהתגבשו מתקופת הרנסנס, הרי שבכך הדרנו מרשימת הטכנולוגיות שורה ארוכה של טכנולוגיות שנוצרו לפני שהתגבשו עקרונות אלו. האם אין פיתוחים אלו ראויים שנקרא להם "טכנולוגיות"?

     

    ואולי יש לקבוע שכל הטכנולוגיות הן מלאכותיות. יש בקביעה זו מן ההיגיון, אך האם יש דבר מה שאינו טבעי בכוח הסוסים, בכוח המים או בכוח הרוח? אפשר לטעון שבכל פעם שהאדם מתערב באופן מכוון בעולם הטבע, הוא מציג סוג של מלאכותיות שאינה טבעית.

     

    ואולם, האדם אינו היצור היחיד שמשנה משהו בטבע כדי ליצור לעצמו כלים, מכשירים או טכנולוגיות: הציפור בונה לעצמה קן כדי להגן על צאצאיה. האם אין זה סוג של התערבות בטבע? ואם זו התערבות בטבע, מדוע שההתערבות של האדם בטבע כאשר הוא בונה בית לילדיו, תיחשב כבלתי טבעית?

     

    מילה חמקמקה

    האם נוכל להסכים שטכנולוגיות נעוצות עמוק בתוך חוקי הטבע ומכאן שהשימוש בהן ושיצירתן הוא בהכרח טבעי ולא על-טבעי, זאת למרות השיח הענף סביב ה"נס" שקיים בטכנולוגיה? אפשר להסכים על כך אך זו תהיה הסכמה פשטנית.

     

    אחרי הכל, אסור לשכוח שהאדם הביא אל הטבע אינסוף מוצרים, מכשירים וחומרים שאינם נמצאים במקורם בטבע. במובן זה יצר האדם יצירה על-טבעית: בעלי חיים שבויתו, זנים של צמחים שהופיעו בשל מעשי בני האדם, תרופות שסונתזו מחומרים חדשים ועוד. אם נקרא לכל אלה "טבעי" הרי שנעמעם בכך את האפקט האדיר שיש לבני האדם על הטבע, אפקט שנוצר לא מעט הודות לטכנולוגיה.

     

    המסע אחר המקורות ההיסטוריים של המונח טכנולוגיה הוא לא רק מסע מרתק, אלא גם מסע שתובנה בסופו: הוא מסביר מדוע פילוסופים מתקשים לעמוד על טבעה של טכנולוגיה, מדוע סוציולוגים מתקשים לבחון את השפעותיה החברתיות וההשפעות של החברה עליה, מדוע היסטוריונים מתקשים לאפיין טכנולוגיות, לקבוע מתי הן הופיעו, כיצד ומי הביא אותן לעולם.

     

    בין אם המילה טכנולוגיה היא נייטרלית ובין אם טעונה פוליטית, היא נותרת חמקמקה, עושה ככל יכולתה כדי להקשות עלינו לומר משהו מדויק על הדבר שעליו היא מצביעה.

      

    ד"ר יובל דרור הוא בוגר התוכנית ל"מדע, טכנולוגיה וחברה", באוניברסיטת בר-אילן. הוא מרצה באוניברסיטות תל-אביב, בן-גוריון ובר-אילן. המאמר המלא התפרסם בגיליון אפריל של מגזין גליליאו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים