שתף קטע נבחר

פסיקת הנשים כבר כאן

"האם הנשים באות לאישה הלמדנית שבמחיצתן מפני שהפניה טבעית יותר, ומלחיצה פחות? מה זה משנה. העיקר שזה קורה, כאן ועכשיו". חיותה דויטש סבורה ש"תוכנית 200 השנה" להפיכת נשים לפוסקות מיותרת לגמרי, היא פשוט כבר כאן

לא מזמן נגשה אליה תלמידה בבית המדרש: היא נוסעת להודו, וחייבת לברר איך לנהוג בקשר לעניין טלטול בשבת כשתשהה שם. זמן מה קודם לכן שאלה אותה תלמידה אחרת מה לעשות בסט הכלים היפה שירשה מסבתה, שלמרבה הצער כבר סנילית לגמרי ולא זוכרת האם חלבי היה, או בשרי. ידידתי, הרבנית (עו"ד) מיכל, לא חיה בתחושה שהיא עושה היסטוריה, או מקדימה את זמנה.

 

העובדה ששכנה יכולה לדפוק בדלת ולשאול שאלה הלכתית על בייביסיטר שהותירה על השיש כפית בשרית ליד כוס הקפה בחלב, והטלפון מצלצל כשמעברו השני רב המבקש לשמוע את דעתה ההלכתית על שאלה שהוא נשאל לא נראית לה חריגה או יוצאת דופן מפני שזוהי המציאות שבה היא חיה. למעשה, פונות אליה נשים רבות בשאלות שעד לאחרונה הכתובת להן היתה רב השכונה. היא כבר התרגלה לזה, אני עוד לא.

 

עוד בנושא:

 

בחייה המקצועיים משמשת עו"ד מיכל טיקוצ'ינסקי, אם לשבעה, כראש בית המדרש לנשים בבית מורשה בירושלים, היא נותנת שיעורים בגמרא, ומלמדת בתוכנית ההלכה לנשים, שמתקיימת במוסד מזה שנים אחדות לצדם של רבנים-גברים. התוכנית מיועדת לנשים העוסקות בתפקידי חינוך ומנהיגות ציבורית. בעלות מוטיבציה גבוהה ללמוד והמסוגלות ומעוניינות להשקיע מרצן בלימודי הלכה בתוך שאר העיסוקים שלהן. התוכנית שדורשת חריצות והתמדה, וגם נקודת מוצא של מחויבות הלכתית, הוקמה על מנת לאפשר לנשים שיש להן רקע עשיר בלימודי גמרא שמעוניינות להשלים את לימודיהן על ידי הכשרה נוספת של לימוד הלכה בעיון והעמקה. מדובר בעיקר בנשים שמשמשות בפועל בתפקידי הוראה בתיכונים או במדרשות ושמהוות ממילא, ובאופן טבעי, כתובת לשאלות הלכתיות מצד תלמידותיהן.

 

ככל הידוע לי אין לה לתוכנית זו, האמורה לבנות את השלב הבא של לימוד התורה לנשים, אח ורע. היא תלת שנתית – ומקיפה את לימודי איסור והיתר (שנה אחת) והלכות שבת (שנתיים). כמובן, היא תובענית מאד שכן היא מציבה בפני הלומדות מעבר לדרישות לימודיות המקבילות לאלו של הגברים הניגשים לבחינות הסמכה לרבנות את הדרישה ללמוד בקצב מהיר של 'סימן' שולחן ערוך, בשבוע.

 

ובכן, כנראה שלא נצטרך לחכות כל כך הרבה זמן. מאתיים השנים שהציע הרב חיים נבון בגיליון החדש של "אקדמות" ובאתר ynet יהדות, להשלמת תהליך הפיכתן של נשים לפוסקות הלכה הולכות ומתבררות

כמיותרות, וזה עוד לפני שהזכרתי את פעולתן של חכמות מדרשת 'נשמת' בראשות הרבנית הנקין, בתוכנית "יועצות ההלכה" להלכות נידה. מדהים עד כמה התרגלנו כבר למציאות שבה משיבות נשים לשאלות נשים בסוגיות העדינות הללו.

  

מה שמפתיע בסיפורים שמספרת לי הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי, כמשיחה לפי תומה, הן דווקא השאלות הטריוויאליות, היום יומיות, שאינן רגישות ועדינות כשאלות הנידה. מפתיעה ומשמחת העובדה, שלמרות נוכחותם המסיבית של רבנים פוסקים בסביבה, בוחרת השכנה או התלמידה בבית המדרש לגשת למי שהיא מזהה כאשה בעלת סמכא, כצעד טבעי ופשוט ובלי לחשוש שהיא עושה דבר מה שאינו ראוי.

  

למה הן עושות את זה? האם הנשים באות לאישה הלמדנית שבמחיצתן מפני שהפניה נוחה וטבעית יותר, רשמית ומלחיצה פחות? קשה לדעת. והאמת – מה זה משנה. העיקר שזה קורה, כאן ועכשיו.  

 

הכותבת היא עורכת כתב העת 'אקדמות' היוצא מטעם בית מורשה בירושלים ומחברת הספר 'נחמה – סיפור חייה של נחמה ליבוביץ'.  


פורסם לראשונה 10/05/2009 23:40

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים