שתף קטע נבחר

הביזה בעזה: "בשדה הקרב זה חמור יותר"

אנשי החוק והמוסר בצה"ל לדורותיו מדגישים שהמקרה בגינו נעצרו שני לוחמים מ"עופרת יצוקה" הוא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל - ומבקשים ענישה מחמירה. אסא כשר: "שחיילים יבינו למה אסור לבזוז אבל מותר לפעמים להרוס בית"

מצד אחד, ביזה בזמן מלחמה איננה תופעה חדשה. מצד שני, הידיעה שפורסמה הבוקר (יום ב') ב-ynet על מעצר שני לוחמי צה"ל בחשד שגנבו כרטיס אשראי מביתו של פלסטיני במהלך מבצע "עופרת יצוקה", מציפה שוב את המתח - שבולט במיוחד בחברה הישראלית - שבין מוסר ללחימה.

 

"אין במקרה הזה משהו חדש", אומר אל"מ (במיל') עו"ד אילן כץ, לשעבר סגן הפרקליט הצבאי הראשי. "אמנם לא ידוע לי על ביזה של כרטיסי אשראי, אבל ודאי שהיו מקרי ביזה בעבר, גם במלחמת לבנון השנייה וגם בשטחים. אלו מקרים נדירים שלא מעידים על הכלל וברגע שהם מתגלים צה"ל פועל במלוא חומרת הדין כדי למנוע הישנות. לי אישית לא יצא לטפל במקרים כאלו במהלך כל כהונתי בפרקליטות".

 

אלוף במילואים יורם יאיר (יה יה), שעמד בראש הוועדה לניסוח הקוד האתי "רוח צה"ל", נחרץ הרבה יותר. "אין פה דיון בכלל, זה מקרה אחד שמעיד על הכלל - שלא פועל ככה. כמי שמכיר את צה"ל בחמישים השנים האחרונות אני יכול להגיד שהתופעה כמעט ונעלמה לחלוטין משורות הצבא.

 

"ככל שעם השנים הנורמות של צה"ל הלכו והתגבשו, הדברים האלו נעשו יותר ויותר חריגים", הוא מזכיר. "תמיד היו שניים שלושה מקרים של חיילים שלא עמדו בפיתוי - במלחמת השחרור היו יותר מקרים מאשר במבצע קדש, ובששת הימים כבר היו רק כמה מקרים בודדים בערים הגדולות".

 

לדבריו, במקרים כאלו צה"ל צריך לנקוט, ונוקט, במלוא חומרת הדין - למען יראו ויראו. "בשדה הקרב צריך להתייחס למקרים כאלו יותר בחומרה. בשעה שחיילים אחרים מסכנים את חייהם ועוסקים בלחימה חיילים אחרים גונבים. יש הבדל בין חייל שגונב כרטיס אשראי לחבר שלו בשקם של תל השומר לחייל שעושה זאת תוך כדי מהומת הקרב ומעיד על כך שזה מה שיש לו בראש. גם המקרה הזה הוא מאוד מיוחד כי הביזה פה היא של כרטיס אשראי שבקלות נכנס לכיס מבלי שאף אחד יבחין בכך. אני בטוח שאם החיילים הסובבים אותם היו רואים זאת הם היו מונעים את זה ומוקיעים את אותם חיילים".

 

"ביזה היתה כבר בתנ"ך"

פרופסור אסא כשר, גם הוא ממחברי רוח צה"ל, סבור כי תופעת הביזה אינה ייחודית בחברה מודרנית ששמה לעצמה את ההון כערך עליון. "התופעה הזו היא עתיקה כימות עולם. אתה מוצא את זה בתנ"ך ובהיסטוריה של כל המלחמות, כולל גם אצלנו. במצב הפרוע הזה של מלחמה, בו לבני אדם יש כביכול רשות להרוג, התופעה בה לוקחים לעצמם עוד רשויות מוכרת.

 

"אבל גם המלחמה בתופעה הזו מוכרת, ובתנ"ך מוצאים לצד הביזה את המלחמה בביזה. הרעיון הכללי - שמתבטא גם ברוח צה"ל, גם במשפט במדינה מתוקנת וגם ביהדות - הוא לרסן את הכוח שאנשים משתמשים בו במהלך פעילות מבצעית. יש לך כוח, צריך להשתמש בו כמו שצריך למטרות מאוד מסוימות, ולא איך שבא לך".

 

הפתרון לדעתו טמון בחינוך. "צריך להבין שכל העיסוק בערכים, כולל ערכי צה"ל, הוא עיסוק חינוכי ולא של עונשים. זה שתפסו שני חיילים וכעת יענישו אותם זה טיפול בקצה הפרשה הזו בלבד. צריך לחנך את החיילים, לגרום לכך

שלא יהיו עוד מעשים כאלו, שזה לא יעלה על דעתו של אף אחד. מלבד זאת, כשחיילים במסגרת צבאית לא מתנהגים כראוי צריכים לבדוק את המפקדים שלהם. זו לא תופעה רווחת אבל חינוך בצה"ל זה משהו שצריך לחזור עליו עוד פעם ועוד פעם.

 

"מילת המפתח היא הבנה. בצבא יש תרגולות בהן אנשים פועלים אוטומטית, אבל אנשים מקצוענים גם כשיש להם תרגולות צריכים להבין מה הם עושים, למה יש להם כוח, למה אסור לבזוז אבל מותר לפעמים להרוס בית. אני יודע שיש מאמצים מתמידים מצד צה"ל לגרום לחיילים להבין, אבל זו לא מלאכה שאפשר להגיד ביום אחד 'גמרנו'", מסביר פרופ' כשר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
תופעה זניחה. יאיר
צילום: גיל יוחנן
צילום: ענת לברון
אין חדש. כץ
צילום: ענת לברון
צילום: תומריקו
קורה בכל מלחמה. כשר
צילום: תומריקו
חיילים בעזה (ארכיון)
צילום: דובר צה"ל
מומלצים