אני לא סמרטוט, רק רציתי להגשים לה חלום
לפני כמה שנים מעלתי באמונה של אשתי כשהתכתבתי באינטרנט עם מישהי, קשר שהסתכם ברומן וירטואלי בלבד, אבל יכול היה להתפתח למפגש פיזי אלמלא התגלה העניין. החלטנו להישאר יחד ולנסות דברים חדשים - והסתבכנו מאוד
לפני כמה שנים מעלתי באמונה של אשתי כשהתכתבתי באינטרנט עם מישהי, קשר שהסתכם ברומן וירטואלי בלבד, אבל יכול היה להתפתח למפגש פיזי אלמלא התגלה העניין.
החלטנו להישאר יחד ולנסות דברים חדשים. צירפנו אלינו בחורות בודדות, ולאחר מכן גם זוגות, וניהלנו איתם חילופים באותו חדר. זה עשה לנו טוב. היחסים בינינו התקרבו לאין שיעור, והיה לנו טוב מכל הבחינות. הסכמנו יחד שאם עושים משהו מדברים עליו, ויהי מה, וכמובן - עושים הכל יחד. מממשים פנטזיות אחד לשני.
בזמן האחרון אשתי הכירה בחור שגר בישוב שלנו והתחילה לדבר איתו. היא שאלה אם אני מסכים שננסה להיות עם אחרים, כל אחד לחוד, משהו שדיברנו עליו זמן רב לפני כן. הסכמתי, אבל הבחור אמר לה שהוא לא מאמין שאנחנו כאלה חופשיים ואמר שהוא לא רוצה להרוס לנו.
לאחר שהסכמנו התחלתי להיכנס לאתרים כדי להכיר בחורות, כי בכל זאת להכיר בחורה יותר קשה מאשר בחורה שתרצה גבר. הלך לי די טוב, פנו אליי נשים וממש רצו.
אשתי ראתה שככה ואמרה "סטופ" (הבחור "שלה" הרי נסוג, כך שבעצם לא היה לה מישהו, ולי היו הרבה אפשרויות). כיבדתי את רצונה והפסקתי, אבל כעבור זמן מה התחדש ביניהם הקשר, ושוב היא הביעה רצון להיות איתו לבד. הסכמתי. הייתי בטוח שהיא ממילא מתלבטת ולא שקורה משהו אחר.
בינתיים הכרנו זוג נחמד שהיינו איתם, שהם גם די חופשיים בעניין, והאשה בזוג רצתה להיות איתי לבד. להפתעתי הרבה, אשתי אישרה לי. הייתי עם האשה ההיא לבד, וזה היה חדש לי.
לאט לאט היא התחילה לדבר, בחלקים לא כל את כל האמת בבת אחת, בדמעות ובייסורים. היא סיפרה לי שהיא פגשה אותו והם התגפפו קצת, לאחר מכן היא אירגנה דירה של חברה שלה והביאה אותו לשם. הוא רצה אותה ולא עמד בפיתוי. היא ניסתה בכל כוחה להתמסר לו, אבל ללא הועיל.הוא נגע בה והיא התרחקה, הוא ירד לה והיא התרחקה, היא ירדה לו קצת והתרחקה, הוא חדר אליה בקטנה והיא ברחה לו.
אמרתי לה שהמצפון לא ישקוט עד שתאמר את כל האמת. הרי הייתי בסרט הזה.
אז התברר שהוא ראה שאין מצב להמשיך, אמר לה לנסות לשקם את היחסים עם בעלה והלך משם.
כל הזמן הזה רק חיזקתי אותה
בכיתי כל הלילה. אני אוהב אותה בכל ליבי, לא יודע מה לעשות, כי היא שברירית ודי עדינה. אם אעשה משהו דרסטי בעניין, היא מסוגלת לעולל לעצמה משהו. כל הזמן הזה רק חיזקתי אותה. "מעדת, קורה, את רוצה לבד, אני מבין".
יותר מזה, אמרתי לה שאני מוכן לדבר איתו לצרף אותו אלינו.
זה לא שאני סמרטוט כפי שהרבה יחשבו. אני פשוט מת עליה ורוצה להגשים לה פנטזיות. הכאב והכעס גוברים עליי מידי פעם, וגם עליה עצמה. פעם אני ופעם היא נכנסים למצב פגיע. ואני שואל את עצמי, איך ריבונו של עולם היא עשתה לי את זה? הרי אישרתי לה בסופו של דבר להיות איתו, אז למה לעשות את זה מאחורי הגב?
הרי סיכמנו הכל יחד, בלי למצמץ, וסיכמנו לדבר על הכל.
אני לא יכול ולא רוצה להרוס את מה שבנינו עד עתה. אני יודע שהיא אוהבת אותי, אפילו סוגדת. אבל כרגע היא שונאת עצמה יותר מכל. שונאת את עצמה על שהגיעה למצב כזה. במקום שהיא תרכך אותי ותרגיע, אני זה שמנסה להרגיע אותה, מרוב הלחץ והחרדה שהיא נמצאת בהם.
בעניין של הזוגות והצירופים קשה לנו לחזור אחורה, כי אני יודע שזה עושה לנו טוב. אנחנו יוצאים ומבלים יותר מאי פעם.
איך להמשיך מכאן?
לפנייה לכתב/ת 
