"בית צבי" של העולם התחתון
"הסמויים" היא תוכנית ריאליטי מציצנית ומבדרת ובאותו זמן גם מתפקדת כסדרה דוקומנטרית איכותית וזולה להפקה. סמדר שילוני מצאה תקווה קטנה לשיפור תדמיתה של המשטרה
![]()
הבעיה היחידה עם "הסמויים" שעלתה אמש (ג', 21:00) בערוץ 10, כמו שאני רואה אותה כרגע, היא שהיא תיגמר אחרי ארבעה פרקים. ועדיין, כשהיא תלך, היא תשאיר אחריה בור גדול שיהיה קשה למלא.
במידה מסוימת "הסמויים" היא הפתרון האולטימטיבי לבעיות של ערוץ 10 - היא מכילה כמה סוגי ז'אנרים בתוכנית אחת, ועושה את כולם מעולה: היא דוקומנטרית, סדרת מתח מעולה, יש בה אלמנטים של ריאליטי, סוגה עילית, מציצנית ונועזת, מבדרת, ולא פחות חשוב - זולה.

"הסמויים". גיבורים מודחקים בכובע מצחייה (צילומים: ערוץ 10)
המשטרה מספקת את החומרים המצולמים, השאר מורכב מראשים מדברים וכמה שחזורים, ועל הדרך היא גם סוגרת לפחות שלוש פינות בדרישות של הרשות השנייה מהערוץ, אם נשארו כאלה. שאפו.
טיול בארץ העבריינים
כמו כל הברקה, גם ל"הסמויים" מוצמדת תגית ה"איך לא חשבו על זה קודם". סדרה על אנשים שנותנים תקופה מהחיים שלהם ומתנחלים כמ חיידקים טורפים בסביבת חיים עויינת, מעלה מעבר לאספקט המעשי גם לא מעט תהיות על מה, לעזאזל, משכנע בנאדם מן היישוב, לא משנה איזה ישוב, להיכנס להרפתקאה התזזיתית הזאת.

"הסמויים" בפעולה. אדרנלין אינסופי
תארו לעצמכם שאתם עולים על רכבת הרים בלונה פארק ויורדים ממנה רק כעבור שנה, מותשים, חסרי מנוחה, עם קשרים בתודעה שרק הזמן ופסיכולוג ממש אסרטיבי יוכלו להתיר, רק כדי ללכוד כמה פושעים בכובע מצחייה. טובת החברה? נניח. המלחמה בפשע? אולי. שוט אדרנלין מטורף ואינסופי? בינגו.
הגיבור הראשי של הפרק הראשון בסדרה, פינטו, מתראיין עם כובע מצחייה. את השנה הסמוייה שלו הוא העביר ברמת אליהו, שכונה בראשל"צ, שבה משום מה כולם הולכים עם כובע מצחייה.
יכול להיות שהבמאי ביקש ממנו להתראיין עם הכובע הזה, יכול להיות שפינטו התרגל. מה שבטוח הוא שאפשר להוציא את הסמוי מרמת אליהו, אבל המחיר האישיותי שהסמוי משלם על הטיול הקטן שלו לארץ העבריינים נראה בלתי נסבל. וזאת השאלה שמהדהדת לאורך כל הפרק, ומן הסתם תהדהד גם בבאים - כמה זמן לוקח להם להבין, אם בכלל, שזה לא שווה את זה?
בלי בכירים, בלי השתפכויות
כשפינטו והמפעילים שלו (כולל מדריך הסמויים האליל, מקסים בניסטי) מספרים על הילדה שמתקשרת אליו בלילה, החַבֵרה שמבינה שבן הזוג שלה שיקר לה במשך שנה, על הרגע בו הסמוי שלך נשבר אחרי שהיה בסכנת חיים, ודומעים - אבל עם חיוך משכך מרוח להם על הפנים, הצופה מבין כמה הדחקה הם נאלצים לגייס כדי לשחק בסרט הזה שנקרא "סוכן סמוי", ובאיזה כוח הם דוחפים את האישיות שלהם הצידה. לא סתם מבהיר פינטו שסוכן טוב הוא שחקן טוב. להתראות "בית צבי", שלום יחידת הסמויים של המשטרה הישראלית.יוצר התוכנית דרור מורה הצליח לרקוח מחומרי ארכיון משטרתיים ולא פוטוגניים במיוחד, בשילוב ראיונות חדים ומצמררים של אנשי שטח (ולא קודקודים שמנסים לתפוס טרמפ על החשיפה), את אחת הסדרות הדוקומנטריות הכי מטלטלות שנוצרו כאן, פשוט כי היה לו עם מה. הוא מצא נישה בתולית יחסית וניפה בעדינות החומרים האנושיים, בלי ללעוס או לנפח אותם, כשהוא משאיר לצופה את פעולת העיכול המהממת, עם כל התהפכויות הבטן שמגיעות איתה.
אף פעם לא נטיתי לחבב שוטרים, ויש לי תחושה שהתדמית של המשטרה משוטטת בשנים האחרונות בשפל עגום כלשהוא, ומתקשה להתרומם. אבל הנה, מורה עשה את הבלתי יאומן, והצליח לגרום לי להוריד את הכובע (מצחייה) בפני השוטרים האלה, ובעיקר בפניו. אם מירה עוואד ואחינועם ניני יצליחו לעשות לאירופה אפילו עשירית ממה ש"הסמויים" עשתה לי, העירייה יכולה למלא את הבריכה בשמפנייה. שאפו.