שונאים, סיפור אהבה: רווח, או גרעון - כספי?

עומרי כספי הוא אחד הכשרונות הגדולים שצמחו לאחרונה בישראל. בחודש הבא הוא אולי אף ייבחר בדראפט ה-NBA ויהפוך להיות הייצוא הראשון של ארצנו לליגה הטובה בעולם. אז למה בכל זאת, הוא לא נהנה מגלי אהדה להם זכו בעבר מיקי ברקוביץ', עודד קטש ואפילו ליאור אליהו כיום? הדעות חלוקות לכאן ולכאן, לטוב ולרע. 

• עומרי כספי הוזמן למחנה הדראפט בשיקגו
  

בעד עומרי כספי / אהרל'ה ויסברג

אולי הבעיה היא אתם? "עומרי כספי הוא הבעיה של מכבי", טוענים הטוקבקיסטים. "הוא יכול רק לחלום על NBA". מערכת התגובות באינטרנט מהווה ראי לחברה. עריפת הראשים, צרות העין, הנטייה להלקאה עצמית ובעיקר הנטייה להלקאת אחרים - כל אלו מאפיינים את הציבור הישראלי בכלל ואת אוהדי הספורט בארץ בפרט.  

עומרי כספי. די להלקות את עצמנו (אלי אלגרט)

היכן הימים שבהם טובי ספורטאינו היו גיבורים לאומיים? מיקי ברקוביץ' ועודד קטש הוכתרו למלכי ישראל, בוזי ינאי הפך לגאוות הקיבוצים ועדי גורדון נחשב עד היום למשיח בירושלים. ובהווה? אוהדי מכבי הבריחו את שחקן הבית יותם הלפרין לאולימפיאקוס (וחלילה אם מישהו יעז לבקר אותם). ליאור אליהו סופג קיטונות של ביקורת על ההגנה שלו (כאילו שברקוביץ', קטש וגורדון היו שומרים גדולים). לו כספי היה סרבי, קרואטי או ליטאי - הקהל הישראלי היה מעריך אותו הרבה יותר.

כולם היו כוכביי. כספי, אליהו והלפרין הוצגו כאן לפני שבועות אחדים כיוצאים מן הכלל במה שאולי יהפוך בעתיד ל'דור המדבר' של הכדורסל הישראלי. הם יישאו על כתפיהם את הנבחרת בשנים הבאות, ואין לנו במה להתבייש.

כשמתמקדים בכספי, יש נקודה אחת שאי אפשר להתעלם ממנה. ספק אם היה שחקן ישראלי ששילב כל כך הרבה כישרון עם כל כך הרבה אש ותשוקה למשחק. הוא עולה למגרש כמו דינמיט, וכשמסתכלים על שחקנים כהלפרין ואליהו או כיניב גרין וטל בורשטיין - אין ספק שמדובר בחיה אחרת, תרתי משמע. לפעמים זה לא פחות חשוב מהצעד הראשון, הקליעה או הכדרור.

עודד קטש ויותם הלפרין. אין מה להשוות (נעם גלאי, אתר מכבי ת"א)

בעשור האחרון, נבחרו בכל שנה לפחות חמישה שחקנים אירופים בין ה-40 הראשונים בדראפט. לכספי יש צ'אנס מצוין השנה, למרות הימצאו של ריקי רוביו ברשימה. אם ייקלע לקבוצה הנכונה ובסיטואציה הנכונה, מי שביקר אותו בערב הכדורסל של ישראל יהפוך שולחנות על המחסור בשידורים מה-NBA.

לא מגוון? לא עובד? לא קולע? אחת הטענות המרכזיות נגד כספי נוגעת לקליעה שלו מחוץ לקשת. דברים דומים נאמרו על נדב הנפלד, גור שלף ואליהו. במקרים שלהם, היה צדק. אצל כספי, לא ממש. אז נכון שלא מדובר בדורון ג'מצ'י או באמיר כץ הבא, אבל הוא גם לא אמור להיות כזה.

כספי. קולע לשלוש? קצת יותר (דודי ועקנין)

כספי עדיין זקוק לשנייה לפני הזריקה ועדיף שיהיה לו גם מטר מהשומר, אבל מי שאומר שאינו יודע לקלוע - טועה ומטעה: הוא דייק העונה ב-45 אחוז לשלוש ביורוליג וב-42 בליגה, כשבתקופה המקבילה אשתקד עמד על 28 ו-30 אחוז. גם כמות הקליעות שלו עלתה מ-0.5 ל-0.8 שלשות בערב ועליו להמשיך במגמה ולאיים יותר ויותר על הסל. אליהו, לשם השוואה, עדיין ממתין לשלשה הראשונה שלו ביורוליג.

נגד עומרי כספי / עומר כהן

נחמד? רק מחוץ למגרש. עומרי כספי הוא בן אדם נחמד. אפילו נחמד מאוד. כזה שיעביר זקנות את הכביש ויעמוד שעה לאחר תום האימון להצטלם עם כל ילד שיחפוץ. הכל מחוץ למגרש, כמובן. על הפארקט, ההתנהגות שלו גובלת בבושה. אפשר להתברך בתכונות כמו אמביציה, אמוציונליות ולהט גם בלי לקשור אותן בשחקני היריבה (ראה למשל אנתוני פארקר).

התשוקה האדירה למשחק לא חייבת לכלול אלמנטים של השפלה, עימותים והתפרצויות של שחצנות כלפי שחקני היריב, ולעיתים גם כלפי חברי הקבוצה שלך. אהרל'ה, העזר שכנגדי אוהב משפטים מן המסורת היהודית, ובוודאי יסכים איתי כי דרך ארץ קדמה לתורה, ובטח שלכדורסל. שילמד קודם כל לכבד את האנשים שאיתם (או מולם) הוא עובד, אחר כך אפשר יהיה לדבר על תכונותיו ככדורסלן.

כספי וגיא פניני במדי הנבחרת. מצאו את ההבדלים (אלי אלגרט)

אבות אכלו בוסר. אני לא מקבל את השחקנים שאומרים, "מה אתם רוצים ממני, זה לא אני מדבר, זה אבא שלי ואני לא יכול לעצור אותו" (ע"ע מאור בוזגלו). כך גם במקרה של אבא כספי, אחד שידו בכל ושמנסה להפוך את הכדורסל לשכונה של הכדורגל, בדברו על אנשים שעשו קצת יותר מבנו (קטש, גרשון) כאילו דאגתם היחידה חייבת להיות טובת בנו. מעורבות היתר של שמעון כספי הביאה בעבר לפיטוריו של מאמן הנוער המוערך ויקטור סקורניק, ויש שיגידו גם לפיטוריו של קטש.

ניתן בהחלט להגיד "אבא, עד כאן. בפעם הבאה שאתה מדבר עליי בתקשורת, אני מנתק איתך את הקשר לשבועיים". ובהשאלה, שהמחבת יטגן והכינור ינגן – ושאבא כספי יעסוק בחקירות (מה שהוא בודאי עושה כעת נגדי) ולא בהשמצות. ושעומרי יעצור אותו, כי לזה הוא דווקא מסוגל.

יעקב בוזגלו. כמו שמעון כספי, רק בכדורגל (עוז מועלם)

לא חכם, בלילה. נמאס כבר לקרוא על בילויים, בליינות, חברות, חברים, מסעדות ומועדונים. לכספי יש תדמית של בלייין, ולא בכדי – שמו מופיע במדורי הרכילות לא פחות מאשר במדורי הספורט. נכון, הוא בחור יפה, מושך ועשיר, אולם כל זה לא יזכר לו בסופו של יום אם יחטיא את הזריקה המכריעה. אז חלאס, ילד. עזוב את הבילויים ולך תעבוד כבר על הקליעה.

אוברייטד. ואחרי הכל, אפשר לחזור לעסוק בכדורסל. בניגוד גמור לקונצנזוס שנוצר סביבו, כספי אפילו לא קרוב להיות השחקן המוכשר בתולדות הכדורסל הישראלי. ג'מצ'י, אליהו ובוודאי קטש מוכשרים ממנו. באנגלית יש מושג שנקרא OVER-RATED (מוערך יתר על המידה), ונדמה שכספי קולע היטב להגדרה (בניגוד, אגב, לאופן בו הוא קולע עונשין). לזכותו עומדת הגישה המושלמת כלפי המשחק, הרצון, התשוקה וחוסר הפחד. אין בכך כל רע, להיפך.

כספי מול ג'יימס יוז ממכבי ראשל"צ. מספיק פיזי ל-NBA? (אלי אלגרט) 

אלא שמבחינת כדורסל, כספי רחוק מאוד להיות ממושלם: במגרש הפתוח הוא בלתי עציר, המימדים שלו קלאסיים לעמדה שלוש והאתלטיות נהדרת, אבל זהו בערך. הטכניקה שלו בקליעה לוקה מאוד בחסר, ותביא לחסימה מיידית ברגע שינסה לבצעה מול שחקן אתלטי ומעלה ב-NBA.

משחק האחד על אחד שלו כמעט ולא קיים – דמיינו לעצמכם את כספי עם הכדור כשעל השעון 5 שניות לסיום ה-24, ומולו עומד רון ארטסט או אפילו דימיטריס דיאמנטידיס. סביר מאוד להניח שזה יגמר באיבוד. קשה לו לסיים בשמאל, לשמור על שחקנים נמוכים ומהירים או חזקים וגבוהים. ב-NBA הוא יתקל בשחקנים אתלטיים הרבה יותר מאשר באירופה, והיתרון היחסי שלו בליגה הישראלית ילך לאיבוד.

אז שיהיה בהצלחה מכל הלב בדראפט, אבל במכבי ת"א יכולים בהחלט להמשיך לבנות על כספי כישראלי בכיר, כי ל-NBA הוא כבר לא יגיע.