ספרי הילדים זולים? זה יעלה לנו ביוקר

ב-10 ביוני יתחילו חגיגות שבוע הספר. זה שבוע מיוחד מאוד. קודם כל, כי הוא היחיד בשנה שנמשך עשרה ימים. הוא יוזמה מקומית מובהקת, לא משהו שהעתקנו ממקומות אחרים בעולם, והוא נחגג באופנים שונים, החל משנת 1926. כלומר, הוא חג ותיק יותר מיום העצמאות. שבוע הספר הוא סיבה טובה לקחת צעד אחורה ולהסתכל על כמה תופעות מעניינות בתחום ספרות הילדים בשנים האחרונות. חלק מהתופעות נכונות לספרות מבוגרים וילדים גם יחד. חלקן מאפיינות את ספרות הילדים באופן מיוחד.

שלושה במאה

השנה נתקלה התאחדות המו"לים בקשיים מיוחדים בהפקת שבוע הספר. עד לפני כמה שנים קנינו ספרים במחיר מלא במהלך כל השנה וחיכינו לשבוע הספר כדי לקנות ערימת ספרים בהנחה משמעותית. בשנים האחרונות, כתוצאה ממבצעי שיווק של רשתות הספרים, אנחנו כבר לא קונים ספרים במחיר מלא. כצרכנים, כבר שכחנו את התקופה שספר חדש נמכר במחיר מלא, ורק אחרי תקופה ארוכה של מכירות, הוא היה עובר למבצעי "סוף עונה".

היום, ספר חדש נכנס מיד לאחד המבצעים האגרסיביים או שהוא נמחק כליל. המבצעים כבר מזמן לא כוללים רק שיירים של קולקציות מעונות קודמות. וכאשר כמעט כל הספרים החדשים ביותר, המצליחים ביותר, נמכרים לנו במחיר ממוצע של כשלושים שקלים, כמעט ואין סיבה לשלם יותר על ספר שמשום מה אינו כלול באותם מבצעים.

אין ספק שבטווח הקצר הצרכן מרוויח לא מעט ממתקפת המבצעים. אנחנו יכולים לערום הרבה יותר ספרים מצויינים על השידה שלנו ולשלם עבורם הרבה פחות. מי שמפסיד הוא הסופרים, שחוטפים שוק בשנים האחרונות כשהם מקבלים את התמלוגים המצטמקים שלהם. אפשר לחשוב גם על מגמה מטרידה שמרכזת את כל הכוח הקובע איזה ספר יצליח בידי אנשי השיווק.

ספר שלא נכנס למבצעים לא יימכר. נקודה. ומי שקובע איזה ספר ייכנס למבצעים הוא לא הסופר, לא המבקר הספרותי וגם לא העורך. מי שקובע הוא אנשי השיווק מנקודות המכירה ומהוצאות הספרים. כמובן שמפסידות גם חנויות הספרים הפרטיות, שאינן יכולות להתחרות במחירים שמציעות הרשתות.

ההפסד הוא גם של שבוע הספר כמוסד, משום שאם פעם חיכינו לו כדי לקנות ספרים במחירים מוזלים, היום אנחנו בעיקר צריכים אותו בשביל ההרגשה החגיגית, בשביל הכיף בלהסתובב בכיכרות, לפגוש אנשים ישנים ולמשש ספרים חדשים. וגם בשביל הגאווה בידיעה שרק אצלנו חוגגים חג לספרים.

טבלת רבי המכר

עיון מהיר בטבלת רבי המכר בעיתון "ידיעות אחרונות" מיום שישי האחרון, מגלה תופעה מעניינת בתחום ספרות הילדים והנוער. מתוך חמשת הספרים הנמכרים ביותר בשבוע האחרון, שלושה הם: "האריה שאהב תות" מאת תרצה אתר, "מעשה בחמישה בלונים" מאת מרים רות ו"תירס חם" מאת מרים רות. באף תחום אחר של הספרות לא קיימת קלאסיקה חזקה, כל-כך שנמכרת לאורך זמן.

מה זה אומר? אולי ששפע ספרי הילדים החדשים שיוצאים, אינם יכולים להתחרות ברמה של ספרות הילדים הקלאסית. אולי זה אומר שנוסטלגיה עובדת חזק יותר בתחום ספרות הילדים והורים נהנים באופן מיוחד לקנות לילדיהם ספרים שהם גדלו עליהם. אולי זה אומר שעם הילדים שלנו אנחנו אוהבים ללכת על בטוח ולא לקחת סיכונים, גם אם הסיכונים האלה נמכרים לנו במחיר של יוגורט.

אני חייבת להודות שבעובדה הזאת יש משהו מחמם לב שקשור במסורת קריאה, בהמשכיות בין-דורית, בספרים מקסימים בעלי חיי מדף בלתי נגמרים לצד מחשבה מטרידה על מספרם האפסי של ספרים חדשים שמצליחים להתבלט בתוך השפע המסחרר שמוצע לנו.

תואר שני בתכנית לתרבות הילד והנוער

בשורה טובה ומעודדת מגיעה מכיוון האקדמיה. לראשונה בישראל, ניתן יהיה להמשיך ללימודי תואר שני ושלישי במסלול לתרבות הילד והנוער באוניברסיטת ת"א. תכני המסלול כוללים גם ספרות ילדים.

ספרות ילדים היא תחום מחקר מרתק שזוכה להכרה וליוקרה אקדמית רק בשנים האחרונות. עידוד מחקרים חדשים בתחום, יעמיק את הידע של כולנו ויתרום, אני מקווה, לערעור המחשבה המשונה הרווחת ש"כל אחד יכול לכתוב ספר ילדים". מכיוון שספרות ילדים היתה "אתר מותר" לנשים יוצרות שהורחקו במשך שנים ארוכות מדי מספרות המבוגרים הקנונית, אני בטוחה שמחקר הסטוריוגרפי יחשוף בפנינו יוצרות ויצירות מרתקות שלא ידענו מספיק על קיומן. מעבר לזה, הדיפוזיה הקיימת בין האקדמיה ובין ביקורת ספרות בתקשורת ותפקידי עריכה בהוצאות ספרים, יכולה להעשיר את התחום כולו באנשי מקצוע מעולים המתמחים בספרות ילדים.

לחצו כאן למדור ספרי הילדים.

• רינת פרימו היא סופרת ילדים, מחברת הספרים: "איה, אאוץ', אווה", "אמא מושלמת" ועוד. בקרוב יצא ספרה החדש "זהרורים".