שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    העירייה נזכרה במזרח ירושלים. גם הדחפורים
    בעיריית ברקת מתגאים: אחרי 40 שנה של ואקום שלטוני במזרח, יש תוכנית מתאר ראשונה, התקציב הוגדל ואפילו "שר" מיוחד מונה במועצה. אבל בינתיים, התושבים מרגישים בעיקר את הריבוי הדרמטי בצווי ההריסה. כתבה שלישית בסדרה

    "לקיחת אחריות על הנעשה במזרח העיר. לא עוד מזרח פרוע. השקעה בתכנון, פיתוח ושיפור מצב התושבים מחד - והגברת האכיפה והפיקוח מאידך" (מתוך "תוכנית ברקת", שכפי שפורסמה באתר האינטרנט של המועמד בזמן הבחירות).

     

    42 שנים חלפו מאז אוחדה ירושלים, עם גידול דרמטי בגודל האוכלוסייה הערבית במזרח העיר. אך בכל פרק הזמן הזה לא פותחה תוכנית מתאר לאזור, מה שפוסל כמעט אוטומטית כל אפשרות לבניית בתים באורח חוקי - ומציב את הבתים ה"פיראטיים" בסכנת הריסה תמידית. בשנים האחרונות תורם למצב גם חוסר ודאות בדבר הסדר הקבע, והאפשרות ששכונות מסוימות - על (חוסר) ההשקעה בתשתיותיהן - יועברו לידי מדינה פלסטינית עתידית.  


    "40 שנה של ואקום שלטוני אדיר" (צילום: יונתן מזרחי)

     

    עוד בטרם נבחר לתפקיד הרגיש, השמיע ניר ברקת כמה התבטאויות שנויות במחלוקת, בכל הנוגע למרקם העדין שבין יהודים לערבים בבירה. כך למשל, בעימות עם מאיר פרוש, הוא הצהיר כי אינו מרוצה מפעילות הווקף בהר הבית. בהזדמנות אחרת רמז כי הוא תומך בהקמת התיישבות יהודית בכפר ענתא שבמזרח העיר. עם חלקים ממחנה השמאל הסתבך, כשהצהיר שאסור לחלק את ירושלים. כראש עיר בתחילת דרכו חתם על צווי הריסה בשכונת סילוואן, שעוררו גלים של זעם בארץ ובעולם. אבל ברקת גם היה לראשון שהתעקש על ניסוח תוכנית מתאר למזרח העיר.

     

    מוקד 100 לא גר כאן

    כאחד מצעדיו הראשונים, יצר ברקת תיק חדש במועצת העיר - תיק מזרח ירושלים. לתפקיד מינה את איש סיעתו יקיר שגב, ממובילי מאבק המילואימניקים לאחר מלחמת לבנון השנייה. "יש לך קרוב ל-40 שנה של ואקום שלטוני אדיר במזרח ירושלים. גם של הממשלה, אבל הרבה מאוד של העירייה. בפועל אנחנו לא שם", מודה שגב בשחה עם ynet. כדוגמה הוא מביא את המשטרה, שלא פועלת בעיר המזרחית ברמה האזרחית. "אם יהיה מחבל היא תלך ותעצור אותו, אבל כשמישהו מתקשר למוקד 100, הסיכוי שלו לראות ניידת שתגיד לשכנים להנמיך את הווליום נע בין אפס לכלום".

     

    "הכבישים", מזכיר מחזיק התיק המורכב, "נסללו בתקופת הירדנים; זבל ברמת פינוי מאוד נמוכה, בתי-ספר שלא בנו אף פעם, תאורה שלא קיימת, גנים ציבוריים... תשתיות כמו הביוב הן של פעם - עובדים על בורות ספיגה. גם ברובע המוסלמי בעיר העתיקה אין ביוב, וזה המרכז של התיירות העולמית". העירייה הנוכחית, הוא טוען, נוקטת גישה שונה: "אנחנו אומרים שכל עוד לא החליטו אחרת, אנחנו רוצים לקיים שם את הריבונות הישראלית. אלה אזרחים שלנו, אנחנו מחויבים להם, ולכן פועלים בעניין בלי להגיד 'חבל על הכסף'".

     

    עד כה הוסיפה העירייה שמונה מיליון שקלים, מעבר לתקציב השנתי, לטובת הפיתוח במזרח העיר. אבל בהתחשב בעובדה שלתושבים שם מוקצים רק 7% מהעוגה, ספק אם יש בכך כדי לחולל שינוי אמיתי. "עשינו יותר, אבל זה לא מספיק", מסכם יקיר שגב. "אנחנו הריבון ואנחנו צריכים לספק תוצאות".

     

    מבצע מלבין

    לפי האומדנים המקובלים, שליש מבין 60 אלף יחידות הדיור במזרח ירושלים נבנו ללא היתר. שינויים אשר הוסיף ברקת לתוכנית המתאר קבעו, כי עד 2030 יהיו זמינות לבנייה כעשרת-אלפים יחידות נוספות. אולם עתיד המבנים הקיימים - וכמה מאלה שבדרך - נותר לוט בערפל.  


    ברקת על רקע עיר דוד (צילום: AP)

     

    לדברי יקיר שגב, "נושא הבנייה הבלתי חוקית, שהוא החשוב והדרמטי ביותר, טואטא מתחת לשטיח במשך 40 שנה. אנחנו מנסים להתמודד עם הסוגיות הללו באופן שהוא לדעתי אמיץ, ובמסגרת רפורמה מאוד פשוטה: יש מציאות בשטח שאי-אפשר להתעלם ממנה - ויש תוכנית מתאר חדשה. לכן נבצע מהלך מאוד של הסדרה, של 'הלבנה'. נקבע איזשהו סטנדרט אותו נאשר, וניתן לאנשים רישיון בנייה בדיעבד על בתים שכבר בנו".

     

    לפי מתכונת זו, בתים חריגים מבחינה תכנונית, או כאלה הממוקמים על שטחים פרטיים או ציבוריים, ייהרסו. לצורך המבצע המסובך הזה תמפה העירייה, בשיתוף עם חברת-בת מטעמה, את כל הבנייה הלא-חוקית במזרח העיר, בתקווה לחסל את התופעה עד סוף הקדנציה הנוכחית.

     

    עתיקות במקום מגורים

    אך מה לגבי שכונות הנמצאות במיקום אסטרטגי? על קיר משרדו של שגב תלויה תמונה ארוכה של מזרח ירושלים. בצידה השמאלי מצויר מתחם הר הבית, ולמרגלותיו - סילוואן הערבית, מוקד הפולמוס האחרון בתחום הריסת הבתים. במרכזה נמצאת שכונת אל-בוסתאן, הכוללת קרוב למאה מבני דיור וממוקמת על ערוץ הקדרון. בעוד תושבי השכונה מתגוררים במקום כבר עשרות שנים, מתכננת העירייה להפוך אותו לגן ארכיאולוגי.

     

    "ברור לכולם שאת המקום הזה צריך לפתח", אומר שגב. "זה יושב על פוטנציאל התיירות הגדול בירושלים: לנוצרים - זה המקום אותו ישו חצה בדרכו האחרונה, לעיר העתיקה; למוסלמים - זה מתחת לאל-אקצה; ליהודים - מתחת לעיר דוד, מעיין השילוח, גן המלך מ'שיר השירים'. זה חשוב לכולם, אז אי-אפשר שלא לפתח את הדבר הזה. זה לא נכון לאף אחד בשום קנה מידה".

     


    המחאה בסילוואן (צילום: גיל יוחנן)

     

    בחודשים האחרונים נפגשים מדי שבועיים נציגי העירייה עם תושבי השכונה, במטרה להגיע עמם להסדר של פינוי מרצון. בתמורה מוצעות להם מיני הטבות, כמו רישיון לפתוח עסק באתר התיירות המיועד. מגורים חלופיים, לעומת זאת, לא מציעה העירייה, בתואנה שהתושבים לא רוצים לעבור.

     

    "החשש שלנו הוא שהגן הארכיאולוגי לא יהיה בשבילנו, אלא במקומנו", אומר פרחי אבו-דיהאב, אב לחמישה משכונת אל-בוסתאן. "יש בתים שנבנו פה לפני עשרות שנים. אנשים כאן הם לא עברייני בנייה - הכריחו אותנו להיות כאלה. מחוסר ברירה אנשים בנו כאן. נולדנו כאן, גדלנו כאן, העבר שלנו כאן, החלומות שלנו, החיים שלנו. מה הם רוצים, שהילדים שלי יהיו חסרי בית? אני רוצה שברקת ישים את עצמו במקומי. אם העירייה הייתה מציעה לעקור אותו מביתו בשביל לבנות גן, אני לא יודע מה הוא היה אומר".

     

    התושבים מצביעים על משבר אמון גדול. מסביר אבו-דיהאב: "עם כל מה שהיה בינינו ובין העירייה במשך 40 שנה, לכל מה שאומרים עכשיו אנחנו לא מאמינים. גם הפעם הכתובת הייתה על הקיר: כבר ביומו הראשון בראשות העיר, קיבלנו מברקת 'מתנה' - הריסת בית. גם אצל לופוליאנסקי היו הריסות, אבל לא קיבלנו כל-כך הרבה צווי הריסה כמו בתקופת ברקת, שכבר שלח אלינו מאות. חשבנו שראש עיר חילוני יהיה טוב יותר מחרדי, אבל לצערי הרב, טעינו".

     

    "רוצים את הנדל"ן, לא את הפלסטינים"

    "לא חוכמה להרוס בלי פתרון", אומר חיים ארליך, רכז פיתוח המדיניות של עמותת "עיר עמים". "שייכנסו למשא-ומתן עם התושבים, ובלי הבטחות סרק. שיציעו כסף, אדמה והטבות אחרות, ואז נראה מה יקרה. אולי יהיו פלסטינים שיהיו מוכנים לעזוב מרצון". לטענתו, לעירייה אין רצון אמיתי לפתור את הבעיה, ושיקוליה נובעים מראייה צרה, המשרתת את האינטרסים הישראליים והיהודיים בלבד: "הם רוצים את הנדל"ן, לא את הפלסטינים. אני לא יודע אם בעתיד, אחרי שיפנו את אל-בוסתאן, המתנחלים לא יעברו לשם. בהתחלה זה יהיה מחסן לשומר של הפארק הלאומי, אחר-כך בית-כנסת, כי השומר צריך להתפלל, אחר-כך מקווה כי הוא גם צריך להתרחץ, ואז הוא גם לא יוכל להיות לבד - ויביאו את המשפחה. אנחנו יודעים איך הדברים האלה עובדים".

     

    ככלל קובלים בעמותה על אכיפה סלקטיבית של החוק מצד העירייה, וכדוגמה
    מביאים את "בית יהונתן" - מבנה בן שבע קומות שהוקם בלב שכונת סילוואן. "זו הדוגמה האולטימטיבית - בכל הערכאות המשפטיות ואחרי כל הערעורים, יצא צו ברור ומוחלט לאטום את הבניין. אטמו? התושבים עזבו? הם חיים שם. הם מצאו תרגיל: יצא צו פינוי לחיים, משה וציפורה - אז הם כבר לא שם. עכשיו יש יוסי, יעקב ורוחמה. הם ממשיכים לגור שם, ולא יפנו אותם".

     

    ארליך מתריע: "אם רוצים לעשות מהלך שלא יביא להתפרצות, מהומות, שפיכות דמים, בלאגן בינלאומי ואינתיפאדה שלישית - צריך ללכת למהלך מורכב. יקיר שגב וראש העיר חיים באשליה, הם לא מבינים באיזו סביבה הם פועלים. ירושלים נמצאת היום על ראש שמחתו של כל העולם, אז הם חושבים שיוכלו להרוס עוד בתים בהינף החלטה?"

     

    המקום בו נגמרות הוועדות

    בלא מעט סוגיות בוערות, כפי שראינו בכתבות הקודמות בסדרה, נקט ברקת סבלנות ומתינות, עד כדי טענות נגדו על סחבת: הוא הקים ועדות על ועדות, בחן את ההיבטים השונים, ובעת הצורך הבטיח לקדם בבוא הזמן גישה אחרת. לא כך במזרח ירושלים: בכל הקשור לאכיפה וצווי הריסה, הונפה החרב בהחלטיות ובאופן מיידי. לזכותו של ראש העיר יש לציין כי בשונה מקודמיו, הוא החליט שלא להתעלם מהמצוקה ובחר להתמודד עמה בנחישות. ימים יגידו אם העירייה תשכיל למצוא גם את הרגישות, ולצד המקלות - להציע גם גזרים.  


    הריסת בתים במזרח ירושלים (צילום: AFP)

     

    מעיריית ירושלים נמסר בתגובה לכתבה: "העירייה פועלת לאפשר בנייה ופיתוח לתושבים בכל רחבי העיר ולייעל את הליכי הרישוי והתכנון. בד בבד אוכפת העירייה עבירות בנייה באופן שוויוני בכל רחבי העיר, וזאת במטרה לקיים את החוק ולהבטיח בנייה של דיור ומוסדות ציבור על-פי התוכניות, לרווחת התושבים. יש לציין כי המערכת המשפטית בוחנת כל מקרה לגופו בהתאם לאופי העבירה ומיקומה. באשר לבית יהונתן, העירייה פועלת על-פי חוק ומחויבת להחלטות המערכת המשפטית".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לקיים את הריבונות: יקיר שגב
    צילום: מיקי קרצמן
    משטרה? רק באירוע ביטחוני
    צילום: רויטרס
    עתיד לוט בערפל
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    מומלצים