שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מי מספר אחת?

    העונה השמינית של "אמריקן איידול" היתה אחת המוצלחות בתולדותיה, וכצפוי לא היו חסרות שם דרמות. אחרי הזכייה המפתיעה של כריס אלן, זה הזמן לחזור אל סיפורי המתמודדים, סערת השופטים וגם לאדם למברט, כמובן

    אם צריך לסכם במשפט את העונה השמינית של "אמריקן איידול", נדמה כי הפקת תוכנית הריאליטי הנצפית ביותר בארצות הברית הצליחה לשמר את ההיסטריה, ולספק למעריצים את הסחורה: כמעט חצי שנה של אקשן מציאותי בלתי פוסק.


    13 הפיינליסטים. מתמודדים שנויים במחלוקת וסיפורים אישיים מרגשים

     

    הדרמות סביב "אמריקן איידול" החלו השנה עוד לפני תחילת העונה, עם הצטרפותה של שופטת רביעית לפאנל, בו היו חברים משחר ההיסטוריה של התוכנית רנדי ג'קסון, פאולה עבדול וכמובן יו"ר חבר השופטים סיימון קאוול. בצעד ראשון מסוגו ל"איידול", הצטרפה כותבת השירים קארה דיוגווארדי לצוות, מהלך שממש לא עבר חלק, אליו עוד נשוב בהמשך.

     

    שמח במטבח

    אבל קודם כל נחזור לתחילת השנה, אז נפתחה העונה בשבע תוכניות אודישנים, ארבע תוכניות "שבוע הוליווד" ולא פחות משבע תוכניות נוספות, סבוכות ומייגעות של מעין "חצי גמר" בו התמודדו כמה מהזמרים הפחות חזקים של העונה על מקום בנבחרת, שמנתה הפעם 13 חברים.


    המנטור סלאש והשופט ג'קסון. גם הכוכבים הגדולים הפכו למעריצים

     

    כנהוג כמעט בכל תוכנית ריאליטי בימינו, גם ב"איידול" אימצו את אלמנט הווילה – שיכון מתמודדי העונה באחוזה מפוארת בגבעות הוליווד, שם קיימו את החזרות, אירחו את גדולי המוזיקאים בעולם להכוונות מקצועיות וגם בישלו קצת.

    בין המנטורים המוצלחים שהצליחה השנה התוכנית להביא אל הווילה היו קוונטין טרנטינו, לשבוע של שירים מהסרטים; ג'יימי פוקס, לשבוע ה"ראט פאק" שהוקדש לשירי עבר של חברי הכנופיה ההוליוודית ההיא וסלאש - לנצח הגיטריסט של "גאנז אנד רוזס".

     

    מדהים היה לראות עד כמה הזמרים הוותיקים התרגשו מהמעמד, ואולי בכך ניתנה הוכחה נוספת, למי שהיה צריך, שאפילו הכוכבים הגדולים ביותר הם לא פחות ממעריצים של מפעל הכוכבים הגדול מכולם.

     

    לפעמים גם שופטים טועים

    הדעות על מתמודדי העונה היו חלוקות כבר מתחילתה. למרות החזות המרשימה וההתלהבות של השופטים, כמה מהם כשלו בביצועיהם על הבמה - גם אם החזיקו במעמד שבועות רבים. אנופ "דוג" דסאי, למשל, שבתחילה הרשים מאוד את הקהל וזכה לאהדה גדולה, הלך ודעך לאורך העונה עם ביצועים בינוניים ביותר. הגרוע מכולם, כך לפחות על פי דעת השופטים, היה "Dim The Lights" של דונה סאמר, אותו ביצע בתוכנית בה הודח.


    ג'וי. תאונה מוזיקלית

     

    אגב, באותה הדחה של דסאי הועפה מהתוכנית גם ליל ראונדס, מהמתמודדות הרציניות יותר של השנה, שלא שכחה לסגור חשבון עם סיימון קאוול על הבמה - רגע לפני שנפרדה מהתוכנית.

     

    מתמודדת נוספת ושנויה במחלוקת היתה מייגן ג'וי, שהגיעה לתוכנית בזכות סבב ה-"Wild Card". קשה לשכוח את הביצוע המחריד שלה ל-"Turn Your Lights Down Low" של בוב מארלי, שגרם לעזיבתה את התוכנית, כמו גם את פרצופי השופטים תוך כדי ולאחר הביצוע. בהחלט ניתן היה לזהות אצלם תחושת "מה חשבנו כשהכנסנו אותה לתוכנית בכלל?". והטעות - חודש לאחר תחילת העונה עצמה - תוקנה.


    גוקי. הימור שלא התממש

     

    בניגוד אליהם, היו כמה מתמודדים שבלטו בעונה השמינית. אליסון אירהטה, למשל, מהצעירות שבמתמודדות התוכנית בהיסטוריה הארוכה שלה, הפתיעה עם יכולות ווקאליות מרשימות, ושרדה עד לשלב בו נותרו ארבעה בלבד מתוך 13 המתמודדים; דני גוקי, שבלט בתחילת העונה - הן בסיפורו האישי הקשה והן בכשרונו - סומן כמישהו שיגיע לגמר וכמעט עשה את זה, אך הודח בחצי הגמר; המתמודד העיוור סקוט מקינטאייר, שאמנם הצליח להישכח במהרה, הפתיע גם הוא  בביצועים מצוינים. אם נתעלם מהערותיהם המטופשות של השופטים ("אולי תקום מהפסנתר ותשיר מולנו?"), בהחלט אפשר להגיד שהוא הוסיף לא מעט צבע לתוכנית.

     

    הפאנל הסוער

    אם כבר הזכרנו את הערות השופטים, הרי שהרביעייה העליזה היתה לא פחות מסעירה מהמתמודדים עצמם בעונה האחרונה. צירופה של קארה דיוגווארדי, כפי שאמרנו בתחילת הדברים, נדמה היה בהתחלה כצעד מבורך שיביא לרענון מרשים של הפאנל, שקצת התעייף בעונה הקודמת.


    סיקרסט והשופטים. סיכויים רבים שההרכב ישתנה לקראת העונה הבאה

     

    ואז התחילו הצרות. שמועות רבות נפוצו על חילוקי דעות וויכוחים שניטשו בינה לבין בכיר השופטים סיימון קאוול. במקביל דובר על יחסים מעורערים גם בינה לבין פאולה עבדול, שהיו מי שידעו לספר שהמחלוקות בין השתיים הגיעו למצב של "או היא או אני", שנפתר לפני שהגיע לכדי פיצוץ.

     

    ואם כבר עבדול, לא ברור איך הפקת התוכנית הגיעה למצב בו החוזה של השופטת הוותיקה הסתיים לפני סוף העונה. בצעד חפוז שגרם ללא מעט יחסי ציבור שליליים לתוכנית, החוזה חודש ופאולה נשארה על כסאה (טוב, לפחות כשהיא לא קמה להריע למתמודדים) עד לגמר.

     

    ומה עם סיימון? גם אצלו לא שקט. בראיונות שונים הוא אמר שנגמר לו הסוס, שהוא רוצה לחזור לבריטניה, ושלקראת העונה הבאה של "אמריקן איידול" הוא ישקול מחדש אם בכלל לקחת בה חלק.

     

    ואנחנו אומרים - לא יקרה. ההפקה מבינה מספיק טוב שללא השופט הבוטה, התוכנית תאבד כמות צופים משמעותית ועלולה להתרסק. אגב, אמרנו זאת בעבר, אבל בהחלט שווה לחזור על הנקודה שרנדי ג'קסון, המוזיקאי והשופט הרביעי בפאנל, נותר באופן מרשים ביותר מחוץ לסערות ושמר על עצמו מפני ראיונות זדוניים כאלה ואחרים.

     

    קלף לא חזק

    במסגרת חידושי העונה, קיבלו השופטים הפעם כוח חזק מבעבר, באמצעות "קלף ההצלה" כמובן, שאיפשר להם פעם אחת במהלך העונה למנוע את הדחת אחד מהמתמודדים ולהשאיר אותו שבוע נוסף בתוכנית - למרות הצבעות הקהל. כזכור, הם בחרו לעשות את זה עם מאט ג'יראד, המאמי הלאומי עד לאמצע העונה פחות או יותר, שקיבל את הקלף בתוכנית השביעית ונשאר עד לזו התשיעית. אי אפשר לומר שאותו קלף הביא איתו הצלחה גדולה, כאשר, כאמור, שתי תוכניות בלבד לאחר הצלתו של ג'יראד הוא הודח בשנית, אבל היו שם עניין רב ופעולה מסקרנת ראשונה מסוגה לתוכנית - לפחות לחצי עונה.


    ג'יראד (מימין), זוכה "קלף ההצלה" עם המנחה סיקרסט. לא ממש עזר לו

     

    ניגוד מוזר שהתרחש אף הוא בעונה השמינית של "אמריקן איידול" היה בין הרייטינג של העונה לבין כמות ההצבעות שנשלחו למתמודדים. עם רייטינג ממוצע של מעט יותר מ-14 מיליון צופים לכל תוכנית וגמר של 28.8 מיליון, היא לא שברה את שיאי הצפייה של עצמה.

     

    כולם זוכים

    עם זאת, במהלך העונה נשבר שיא ההצבעות לתוכנית שאינה תוכנית גמר, כמו גם שיא ההצבעות לתוכנית הגמר – יותר מ-100 מיליון איש הצביעו לאדם למברט או לכריס אלן, הפיינליסטים שבימים ג' וד' בשבוע האחרון היו לזמן קצר שני השמות הלוהטים בעולם.


    רגע ההכרעה. תיאוריית האנדרדוג חזרה ובגדול

     

    למברט, בן 27 מקליפורניה, עליו אפשר לומר "בחור שנולד עם פסל אוסקר בפה", היה, במקביל לגוקי, מתמודד שסומן כבר מתחילת העונה. גם השופטים לא שכחו לציין זאת וגם הצופים. למרות שהגיע פעם אחת ל-"Bottom 2", קבוצת המתמודדים שקיבלו את כמות ההצבעות הנמוכה מכולם, בכל שאר השבועות הוא נשמר היטב וכאמור, הגיע עד לגמר.

     

    אלן, הזוכה הגדול של העונה, הגיע אף הוא ב-29 באפריל לקבוצת המתמודדים הפחות טובים של התוכנית. אבל לאחר שהוכרז עליו כמי שהגיע ל"Bottom 3", התברר כי למברט קיבל כמות קולות פחותה אפילו משלו, והוא הוחזר לקבוצת המצליחים - כמו גם למברט, והשניים העפילו לגמר.

     

    הזכייה של אלן, כמו שכבר טרח השופט קאוול להגיד בערב הגמר, משותפת לו ולאדם למברט. לא פחות. הנוכחות של למברט הצבעוני לאורך העונה היתה משמעותית מזו של אלן, והקריירה שלו ללא ספק מובטחת, למרות ההפסד הצורם.

     

    ואילו אלן, האנדרדוג שכל כך אוהבים לאהוב באמריקה, אול-אמריקן-בוי שיחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-24, הפתיע והשתפר לאורך העונה, עד שהגיע לשלבים המתקדמים ביותר שאפשר - ולזכייה.

     

    עכשיו, אגב, העניין כבר מוכיח את עצמו. עוד לפני שכריס אלן יוצא אל אוויר העולם עם כובע ה"כוכב הנולד" החדש והולך לכבוש את במות ארצות הברית, למברט הוא שקיבל הצעה מעניינת מאוד. בהתאם לחיבתו הגדולה לשיריה של להקת "קווין" (שנגן הגיטרה שלה בריאן מיי אף השתתף בגמר), יש הטוענים שתפקיד סולנה של הלהקה, שכבר דובר בו רבות בעבר, הוצע לו. ככל הנראה הוא יקיים בקרוב הופעה משותפת עם "קווין", ואם כולם יהיו מרוצים – יש מצב שאת פרדי מרקורי המנוח יחליף למברט, הכוכב העולה.

     

    ומילה לסיום, על מישהו שקצת זנחנו בדיווחים לאורך העונה. ריאן סיקרסט, המנחה הטוב ביותר באמריקה,

    שבחר בעונה האחרונה ללכת רחוק עוד יותר עם נוכחותו המוצנעת.

     

    למרות שהוא מגיש את התוכנית, שבוע אחר שבוע, ופותח אותה באופן מרשים בקריאה המפורסמת "This… Is American Idol", סיקרסט שמר על פרופיל נמוך מאוד, פינה את הבמה לכוכבים ולשופטים ובעצם הסביר לעולם שכדי להמשיך ולהיות המנחה הטוב ביותר שיש - כשאתה במקביל מגיש גם את מהדורת חדשות הבידור הנצפית ביותר באמריקה בערוץ !E ומחזיק בתוכנית רדיו מואזנת בטירוף - לא צריך יותר מזה כדי להישאר האדם שכולם רוצים לראות כשהם פותחים מדי שבוע את הטלוויזיה. צביקה הדר, לתשומת לבך.

     

    (צילומים: רויטרס ו-AP)

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הזוכה אלן והמקום השני למברט. כולם הרוויחו
    צילום: AP
    לאתר ההטבות
    מומלצים