הכבש השישה עשר חוזר
לא פשוט להחיות מחדש את הקלאסיקה של יהונתן גפן ויוני רכטר. אבל הצצה מאחורי הקלעים של ההפקה החדשה של ה"כבש השישה עשר" מבטיחה עדיין חוויה קסומה, ולא רק נוסטלגית
תעצמו את העיניים. תחשבו על תקופת הילדות שלכם. איך שלא תהפכו את זה, סביר להניח שאם נולדתם בישראל באמצע שנות השבעים וצפונה, "הכבש השישה עשר" הזדמזם בפסקול חייכם לא אחת. למי לא היה את "הילדה הכי יפה בגן" שלו? מי לא זוכר את המקום המיוחד הזה ברמת גן שבו אפשר היה לעמוד ולהריח שוקולד? ולמי לא התכווץ הלב למראה הגן הסגור והקוביות שמסודרות בסל כי אף ילד לא בונה מהן מגדל? בדיוק לפני 30 שנה הצליחו יהונתן גפן ויוני רכטר למסגר גן עדן של ילדות בתוך אלבום שהפך לאגדה.
ההפקה החדשה, קופרודוקציה של המדיטק והתיאטרון הארצי לנוער, תפתח השבוע את אירועי פסטיבל ישראל לילדים ותחזיר לבמה פעם נוספת את חבורת הילדים הכי מקסימה אחרי חסמב"ה. מאחורי הקלעים במדיטק ההכנות לקראת פתיחת מסך בעיצומן ורף הלחץ הולך ועולה. "ברור שאתה ניגש לטקסט הזה בחרדה מסוימת. אחרי הכל אתה מתמודד פה עם מיתוסים גדולים כמו יהונתן גפן והספר הנפלא שכתב, יוני רכטר והמוזיקה המשגעת שלו וכמובן, מיקי גורביץ', שלא רק כתב את המחזה אלא גם ביים את ההפקה הראשונה שלו", אומר הבמאי משה קפטן, "אתה שואל את עצמך אם יש לך מה להוסיף? אם אתה יכול לעשות אחרת? זה די מלחיץ כי ההשוואות מתבקשות. אבל כל במאי מביא לבמה את היצירה שלו ואני מרוצה".
"הכבש השישה עשר". מחזיר אותך לילד שהיית (צילומים: דודו אזולאי)
מה שדחף אותו לביים את ההפקה היו זכרונות הילדות הפרטית שלו אבל לא רק. "יש בזה כמובן את הצד הנוסטלגי, אבל מעבר לכך כאבא לילדה קטנה חשוב לי לעסוק בחומרים איכותיים. 'הכבש השישה עשר' הוא קלאסיקה מוערכת ואני זוכר את החוויה שהיתה לי כשביימתי את פסטיבל שירי הילדים וראיתי את הבת שלי שישבה באולם שרה את 'הילדה הכי יפה בגן'. אי אפשר לא להתרגש מזה".
כמו בלונה פארק
אז קפטן ליקט אנסמבל משובח של שחקנים, שחלקם עושים את צעדיהם הראשונים על במה מקצועית כמו גיא עקיבא, נעה קשפיצקי ורוני מרחבי וחלקם כבר עשו כברת דרך כמו לביא זיטנר, אילנית גרשון, גלעד קמחי וגלעד שמואלי. "זה לא רק מגרש משחקים", הוא אומר, "זה גן ילדים. יש משהו בהצגה הזו שמחזיר אותך לילד שהיית. זה כמו רכבת ארוכה אל נבכי הזיכרון".
"בתוך החיים הבוגרים שאנחנו חיים, חסרה מאוד רוח השטות"
המוזיקאי טל בלכרוביץ', ששימש בהפקה האחרונה של "הכבש השישה עשר" כפסנתרן
וכיד ימינו של יוני רכטר, חוזר הפעם כמנהל מוזיקלי ומעבד. "למדתי מיוני רכטר המון והשתדלתי ללכת בעקבותיו", אומר בלכרוביץ', "בהפקה הקודמת עבדנו עם הרכב מוזיקלי קטן והפעם ניתן לי החופש להקליט עם תזמורת, מה שאפשר לי לשדרג ולהוסיף משלי. מטבע הדברים אתה ניגש על החומרים האלה בהמון כבוד. אחרי הכל גדלתי על השירים האלה ואני אוהב אותם. הם יצירות נדירות ונצחיות".
בלכרוביץ' מודה שבלגשת לחומרים כל כך מוכרים שזכו לאינספור אינטרפרטציות יש אתגר לא קטן. "אין טעם לשחזר את מה שהיה, הרעיון הוא להביא משהו אחר ולמצוא לו מקום וקיום", הוא אומר, "זה בסיס נהדר לעבור איתו והמאתגר ביותר היה למצוא פתרונות בלי ללכת למקומות הצפויים והבנאליים. יוני רכטר הוא מוזיקאי נטול כל קיטש, הוא מצליח לרגש בלי להצטעצע. השאיפה היתה להגיע למקום הזה".
עבור שחקני ההפקה מדובר בהצגה שהיא גן משחקים אחד גדול. "בכל אחד מאתנו יש ילד חבוי ובהצגה הזו אנחנו נותנים לו לעוף ולהשתולל", אומר גלעד שמואלי. "בתוך החיים הבוגרים שאנחנו חיים חסרה מאוד רוח השטות וההצגה הזו היא פארק שעשועים שאי אפשר לא לחגוג עליו", מוסיף גלעד קמחי, "למרות ששמענו אלף ביצועים לשירים האלה, הם מרגשים בכל פעם מחדש. זה קסם".
