שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רוני רון: 'ראיתי שגמרתי אותה בשבריר שנייה סתם'
    בבית המשפט הוקרן הסרט המשטרתי שבו נראה סבה של רוז פיזם כשהוא משחזר כיצד הרג אותה והשליך את גופתה לירקון. לדבריו, בתחילה לא הבין שמשהו אינו כשורה, ורק כעבור זמן הבחין בתוצאות: "ראיתי שהמפרקת שלה שבורה, חשבתי לרוץ בעצמי ולקפוץ מהצוק, להיכנס עם האוטו בקיר ולהרוג את עצמי"

    "הסתובבתי ונתתי לה פליק. הרדיו היה פתוח ולא שמתי לב איך היא הגיבה למכה. לא חשבתי שקרה לה משהו, זה פגע לה בצד הפנים. זה לא שעצרתי, נסעתי. רציתי לנסוע בחזרה לכיוון הבית של אמא שלי. כשהסתכלתי ימינה קלטתי שמשהו לא בסדר עם הילדה, חשבתי שהיא עושה לי 'ברוגז', אז עשיתי עוד סיבוב עם האוטו. רציתי לקנות לה גלידה ולהגיד לה שאני אוהב אותה, רציתי לעודד אותה, לקנות לה שוקולד או גלידה או משהו. לא חשבתי שקרה לה משהו".

     

    דברים אלה לקוחים מתוך הסרטון המתעד את שחזור רצח הפעוטה רוז פיזם בידי סבה, רוני רון. הסרט הוקרן היום כראיה בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, במשפט שבו נאשמים ברצח רון ואמה של רוז, מארי פיזם. בסרט נראה רון עומד סמוך לירקון, באזור הקרוב יותר לאזור הנמל

    בתל אביב, וטוען ששם זרק את המזוודה שבתוכה גופת הילדה. הוא נשאל שאלות ועונה שוב ושוב ב"אני לא בטוח, אני לא זוכר". הן רון והן פיזם פרצו בבכי בזמן ההקרנה.  

     

    בשחזור נראה רון אומר כי רוז ישבה באמצע הספסל האחורי במכונית. "נסעתי ברחוב והיתה לי וופלה או משהו לתת לה לאכול. נתתי לה לאכול, אמרתי לה תאכלי, היא אמרה לי בצרפתית 'מגעיל מגעיל מגעיל', היא אמרה את זה על האוכל, לא עליי, לא היתה לה כוונה רעה, היא ילדה, זאת ילדה, הנשמה שלה טהורה".

     

    בשלב זה סטר לה רון. "רציתי שהיא תירגע", הוא מסביר את מעשיו. "לא רציתי להביא אותה ככה לאמא שלי נסערת". אולם כעבור זמן מה התחיל להבין את תוצאות מעשהו. "הבנתי שהיא נפגעה, נפשית-מנטלית. אתה נותן לילד סטירה, אתה לא מצפה ש... אחרי שנתתי לה את הסטירה, פניתי שמאלה לרחוב בן יהודה, חשבתי שהיא נעלבת, חשבתי שאני אעשה לה סיבוב. ברמזור אמרתי לה: רוז, ז'טם, ונשיקה, לא הסתכלתי. נעצרתי בסביבה, הייתי בבלבול עם עצמי, אמרתי אני אקח אותה על הידיים, רציתי שיחזור לה הכיף שלה, הסבבה שלה. יצאתי מהדלת שלי, פתחתי את הדלת מאחורה, שאלתי אותה, 'בובה, מה קרה?' וראיתי שהיא לא מגיבה. ראיתי שמשהו לא בסדר. פתחתי את הדלת ואמרתי לה בובה אל תיעלבי, אל תבכי, אבא אוהב אותך. חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה אבא אוהב אותך, פרדון וז'טם. ואז ראיתי שהיא שמוטה".

     


    מארי פיזם ורוני רון, היום בבית המשפט (צילום: עופר עמרם)

     

    "נכנסתי לכלא בעצמי לכל החיים"

    "מה לא הייתי נותן בשביל לא להעיף לה סטירה לתינוקת שלי", אומר רון בדמעות בסרטון. "מה לא עשיתי כדי להביא אותה לפה, במי לא נלחמתי כדי להביא אותה, מה לא עשיתי, נלחמתי בפרקליטות המדינה, בצרפתים, בסבתות שלה, וסתם ככה להעיף סטירה לילד - והילד לא איתך. גם אם אלוהים יסלח לי, גם אם החברה תסלח לי, אני לא אוכל לסלוח לעצמי. איך בסטירה גמרתי את החיים של הילדה וגמרתי את החיים שלי, שבריר שנייה בלי לחשוב, רק אמרה לי 'מגעיל', וכל מה שעשיתי בחיים שלי אפס. גם אם בית המשפט יסלח לי ואשתי תסלח לי, והאחיות של רוז, אני לא אוכל לסלוח לעצמי. נכנסתי לכלא בעצמי לכל החיים".

     

    השוטר בשחזור שואל את רון מה היה אחר כך, ורון משיב לו: "נבהלתי, נחרדתי, התחרפנתי, השתגעתי. בשביל להגן על עצמי מאיזה מישהו ענק אמרתי לה שאני אוהב אותה, משוגע עליה, מה לא עשיתי בשבילה. חיבקתי אותה, נישקתי אותה, אמרתי לה סליחה, ניסיתי לעסות לה את החזה אבל היא היתה מפורקת. לא חשבתי על כלום, נבהלתי מעצמי, נבהלתי מהמקרה, לא שמתי לב אם עברו מכוניות על הכביש. אני לא יודע מה אני עושה, עוד יותר נבהלתי ופחדתי. התחלתי ללכת ימינה ושמאלה, כל הזמן היא עליי, חיבקתי אותה, צעקתי ובכיתי, בקיצור התחרפנתי, יצאתי מדעתי. סתם העפתי סטירה לילדה, חשבתי על הבושה שלי מול עצמי ומול הילדה... ראיתי שהמפרקת שלה שבורה, חשבתי לרוץ בעצמי ולקפוץ מהצוק, להיכנס עם האוטו בקיר ולהרוג את עצמי. ניסיתי לחשוב על להתאבד".

     

    בשלב זה, הוא מספר, החזיר אותה למושב האחורי ואמר לה: "עוד מעט אבא יבוא להיות איתך". הוא פתח את תא המטען ושם אותה על התיק האדום או בתוכו. בהמשך הוא מספר כיצד נסע מנתניה לתל אביב, תפס את התיק בשתי ידיו והשליך אותו לירקון. לאחר מכן חזר מיד למכונית. כל האירוע, לדבריו, ארך חמש שניות. הוא מוסיף כי לאחר כמה שבועות חזר למקום, מכיוון שהרגיש רע עם עצמו.


    המזוודה נמשית מהירקון (צילום: ג'ורג' גינסברג)

     

    כשנשאל על ידי השוטרים אם לא חשב לנסוע עם רוז לבית חולים, ענה: "חשבתי לקחת אותה, אבל היא כבר היתה גמורה. ראיתי שגמרתי אותה בשבריר שנייה סתם. לא עמד מולי ראש ארגון פשע או רב מחבלים, רק הילדה שלי". כשנשאל אם חשב לפנות למשטרה, השיב: "חשבתי על התאבדות. סיפרתי לאמא שלה שרשמתי אותה לבית ספר הצרפתי".

     

    "התביעה מתנהלת באופן מעורפל"

    בהמשך הסרט מספר רון על החיים עם רוז: "היה קשה איתה ביום יום, היא עברה 10-11 מקומות עד גיל 4. הילדה עברה מיליארד מקומות, היו לה קשיי הסתגלות, היא לא היתה ילדה בעייתית כמו שניסו לצייר אותה, ילדה בובה".

     

    התביעה ניסתה בדיון היום להוכיח כי רון ניסה לרשום את רוז למוסד חינוכי לאחר שכבר רצח אותה, כהסחה. בין היתר העיד מנחם ברוד, דובר חב"ד, שסיפר כי רוני רון הגיע למשרדו בניסיון לחפש מוסד שיקבל את רוז.  

    הוא סיפר על שיחה שקיים עם איריס בר-און, המטפלת המינית של בני הזוג, שסיפרה לו כי היא מטפלת במשפחה עם בעיות וכי יש צורך חיוני ביותר להוציא את הילדה בת החמש מהבית. כן העיד היום אברהם סעדה מארגון "לב לאחים", שסיפר כי רון פנה לארגון ב-21 במאי בניסיון למצוא פנימייה לבנות.

     

    במהלך הדיון היום טען פרקליטה של רון, גיל פרידמן, כי התביעה מתנהלת באופן מעורפל וכי לא ברור מה טענותיה בנוגע ליום מותה של רוז. בתגובה לכך הבהירה התובעת, עו"ד אנה אבידוב, כי המדינה טוענת שרוז נרצחה ב-12 במאי, וזאת על פי טענתו של רון עצמו, שסיפר באחת החקירות כי רצח אותה באותו יום שבו לקח אותה מאמו. עוד הוסיפה כי כל הבירורים שעשה רון בנוגע לפנימיות היו לטענתה לאחר שכבר רצח את הילדה. בתביעה נשענים על כך שב-12 במאי לא היתה כל תקשורת בין רון לבין ויוויאן אמו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוני רון, היום בבית המשפט
    צילום: עופר עמרם
    מארי פיזם בבית המשפט
    צילום: עופר עמרם
    רוז. "אמרה לי בצרפתית 'מגעיל מגעיל"
    צילום רפרודוקציה: נמרוד גליקמן
    מומלצים