שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    סודותיו של הר כרכום
    כבר קרוב ל-30 שנה שהארכיאולוג עמנואל ענתי חוקר את ציורי הסלע והפסלים המסתוריים של הר כרכום. גם אלו שלא מסכימים איתו שמדובר בהר סיני המקראי, מודים שהאתר יוצא דופן בקנה מידה אזורי. מה ראה האדם הקדמון בהר כרכום, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו על עברנו ועל עתידנו?
    עם קום המדינה הקימה ממשלת ישראל את ועדת השמות. תפקידה של אותה ועדה היה לבחור שמות עבריים לאתרים שונים בארץ, שהיו מוכרים בשמותיהם הערביים. כאשר הגיעה הועדה לבחור את שמו ההר ג'בל עיידיד, השוכן על גבול מצרים, הביטו חבריה בצילום של ההר על רקע השקיעה - ובחרו בשם "הר כרכום", כשמו של הפרח הלבן צהבהב.

     

    קיימות מחלוקות לגבי מקור השם ג'בל עיידיד. יש הסבורים שהתרגום הנכון הוא "ההר הבולט", שם שאינו ראוי להר זה, המוקף בהרים גבוהים ממנו. פרשנות אחרת היא שהתרגום המדויק לעברית הוא "הר החגים" או "הר החגיגות". שם זה נראה מתאים יותר להר הנידח, שהקדושה ניבטת מכל פינה שלו.

     

    יותר מ-40 אלף ציורי סלע מרוכזים על הר כרכום ולמרגלותיו, מספר שאין לו אח ורע במזרח התיכון כולו. הציורים הללו נחרטו על גבי סלעים, בידיהם של בני אדם שחיו בסביבות ההר מאז יציאת האדם מאפריקה ועד המאה ה-20. הם מציגים תמונה ססגונית ומרתקת של נפש האדם, של ראיית עולמו, של פחדיו ושל תשוקותיו.

     

    כבר קרוב ל-30 שנה שהארכיאולוג הישראלי עמנואל ענתי מנסה לחשוף את סודותיו של הר כרכום. ענתי, בן 80, נחשב לאחד ממייסדי תחום חקר ציורי הסלע בעולם ומזוהה בעיקר עם אתר "עמק קמוניקה" שבדרום האלפים, אשר בזכות מחקריו הוכתר כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.

     

    "לראשונה באתר אחד אנחנו מוצאים חתך של תרבות העולם מתחילתה ועד סופה", אומר ענתי. "במקום אחד מתגלים ממצאים שמתעדים את תולדות האנושות למשך מיליון וחצי עד שני מיליון שנה. מהופעת האדם הקדמון (הומו ארגסטור), שקדם לאדם המודרני, ועד לבדואים שישבו באזור עד לפני כ-50 שנה. זה מקרה מאוד מיוחד וכמות האתרים במתחם מאפשרת לנו לקבל תמונה מושלמת של המקום".

     

    הר כרכום מצוי בליבו של שטח אש של חיל האוויר. פעמיים בשנה, כשנפסקים האימונים לרגל החגים, פורש ענתי מאהל למרגלות ההר. עם הזריחה משכימים הוא ומתנדביו ומטפסים אל הפסגה, ממנה הם יורדים לעת ערב על מנת לדון בממצאים ולנתחם. לטענת ענתי, מספר מאפיינים הופכים את הר כרכום למקום ייחודי ובעל כוח משיכה אדיר.

     

    לצד ציורי הסלע הרבים, מזהה ענתי בהר כ-120 מזבחות מאבן, המעידים שההר היה אתר קדוש למשך דורות ועבור עמים שונים. למעלה מ-300 אתרים ארכיאולוגיים סומנו על ידו באזור המקיף את ההר. אתרים אלה, מאהלים, מזבחות, כפרים קטנים וכו', מעידים על מוקד התיישבות ארוך שנים במקום. בנוסף, ניתן למצוא בהר גן פסלים מוזר ויפהפה, הכולל עשרות אבנים בדמות בני אדם וחיות, ששימשו כנראה גם כן למטרות פולחן.

     

    לבסוף, ומעל הכל, ענתי סבור שבהר כרכום הוא מצא את הר סיני המקראי (ראו מסגרת), שבו קיבלו בני ישראל את התורה מידי משה. את הטענה הסנסציונית הזו השמיע לראשונה ב-1986, והיא מיד נתקלה בהתנגדות מצד רוב הארכיאולוגים. אך בשנת 1999 הכיר בה הכסא הקדוש ברומא, והותיקן יצא בהצהרה כי הוא רואה בהר כרכום את הר סיני המקראי.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    קומיקס עתיק על מהות האדם

    על עובדה אחת איש לא מתווכח. כמות ציורי הסלע הקדומים בהר כרכום היא יוצאת מגדר הרגיל. הציורים יכולים ללמדנו מה ראו בני האדם באזור לנגד עיניהם, מה עניין אותם וכיצד תפשו את העולם שסביבם. ציורים רבים מתארים סצנות של ציד ודמויות של בעלי חיים כמו איילים, זאבים וגמלים. רבים מהציורים נושאים אופי רוחני, ומציגים בין היתר בני אדם כשידיהם מורמות אל השמיים. כמה מהציורים מתארים איברי מין נקביים וזכריים וגם גרמי השמיים זוכים לייצוג נרחב.

     

    "בהחלט מדובר באתר ייחודי", אומר הארכיאולוג עוזי אבנר, החוקר אתרים רבים באזור הנגב, סיני ודרום ירדן. "בציורי הסלע של הר כרכום יש הרבה תוכן פולחני, למרות שלפי דעתי הם לא כל כך קדומים, רובם מתקופת הנבטים והלאה, כלומר לא לפני האלף הראשון לפנה"ס. המאפיינים של הציורים, סימטריה, סמלי פריון ובני אדם המרימים את ידיהם לשמיים, מוכרים לנו מאתרים דומים ברחבי העולם. אלו ציורים שמסמלים את נוכחות האל במקום מסוים".

     

    אבנר חולק על דעתו של ענתי, כי מדובר באתר יוצא דופן בקדושתו. "ראשית, חוקרים רבים הגיעו למסקנה שאין ציורי סלע שאינם פולחניים. בכלל, כל אמנות עד העת החדשה היא תמיד בעלת רקע דתי פולחני. לכן מה שמייחד את הר כרכום זו כמות ציורי הסלע ולא התוכן שלהם. לעומת זאת, בהר כרכום אין אף מקדש פתוח מהסוג שאנו מכירים ממרחב הר הנגב סיני ודרום ירדן. יש מאות מקדשים כאלה על הרים בכל המדבר, אין בהר כרכום. ענתי מזהה אתרים אחדים בהר כמקדשים אבל זה מצוי תחת סימן שאלה. הם לא בנויים לפי הדגם שמוכר לנו מעשרות מקדשים במרחב הזה".

     

    "אנו עורכים מחקר משווה עם אתרים דומים במקומות אחרים בעולם", טוען ענתי. "מזבחות כאלה ומבנים דומים ניתן למצוא בהרבה מקומות בעולם ובאזור. יש כמה מבנים שהם יותר מפותחים מאחרים ואפשר להבין אותם יותר טוב, ודרך ההשוואה ניתן לייחס לאתרים דומים שהם פחות משוכללים את אותה תקופה וייעוד".

     

    "בלי עין הרע, לא חסרים אתרים ארכיאולוגים ייחודיים בארץ", אומר צבי גרינהוט, מנהל תחום חפירות וסקר ברשות העתיקות. "יש מאפיין אחד שבו הר כרכום יוצא דופן וזה ציורי הסלע. אין עוד אתר באזור, למעט חיג'אז שבערב הסעודית, עם ציורי סלע כה רבים".

     

    צילום: מיקי בנימיני

     

    לפתח או להסתיר?

    המעמד הדתי שקנה לו הר כרכום, הויכוח המתמשך סביב השאלה האם מדובר בהר סיני, ייחודו כאתר התיישבותי רציף ורווי אמנות פרה-היסטורית, כולם מעידים על הפוטנציאל הרב שגלום בו, הן כאתר מחקרי והן כאתר תיירותי.

     

    "אני יכול לומר שברבות השנים מקומות רבים שאני חפרתי בהם הפכו לאתרים תיירותיים, והתחולל בהם שינוי כלכלי ודמוגרפי אדיר", אומר ענתי. "לרבות המקום שאני יושב בו כרגע, עמק קאמוניקה שבאלפים. פעם זה היה עמק עזוב ונשכח, שאפילו לא היה על המפות. היום, אחרי שחשפנו שם שרידים בני 200 אלף שנה של תרבות שאף אחד לא הכיר, זה מרכז תיירותי של 300 אלף מבקרים בשנה. איפה שפעם בקושי היו בתים של ח'ורנים, היום יש למעלה מ-100 בתי מלון".

     

    אך בפיתוחו של האתר וחשיפתו להמונים טמונה גם סכנה ליופיו הבתולי. כיום, מגיעים מאות ואלפי מבקרים מדי חג להר, וחלקם משאירים בו את חותמם. ישנם אלה שמבקשים לקחת חלק פעיל בחוויית ציורי הסלע וחורטים ציורים ושמות בסלעים, אחרים לא מבינים שאוסף של אבנים שסודרו במבנה מסוים הם שריד למאהל או מקדש קדום ובוחרים לנצל את המבנה המסודר לעשיית צרכים בטבע. "מר לי על הנשמה לראות איך מתייחסים לאתר שאני טיפחתי במסירות ובאהבה כל כך הרבה שנים", אומר ענתי. "הדרך היחידה להגן על אתרי ארכיאולוגיה בצורה מושלמת, היא לכסות אותם", טוען צבי גרינהוט. "הייתי שמח לשמוע ממך הצעה, איך ניתן להגן על אתר כל כך גדול, בשטח פתוח, ועם פקח אחד".

     

    גל ווין, פקח רשות שמורות הטבע והגנים האחראי על אזור הר הנגב, סבור שעידוד התיירות למקום דווקא ייטיב עם מאמצי השמירה עליו. "הציבור הרחב רוצה לראות, לא להשחית. יש לנו בעיה עם החריטות, עם אנשים שעושים מדורות על ההר ועם הפסולת שמשאירים, אבל הציבור בסופו של דבר עומד לצידנו בשמירה על השטחים, כאשר יש מטיילים רבים, המודעות למקום גוברת, וגם הוונדליסטים נזהרים". לטענת ווין, יש לזקוף לזכות התגברות התיירות במקום גם את העובדה שלפני ארבע שנים החליט חיל האוויר להפסיק את הירי על ההר, למרות שהוא עדיין כלול בשטחי האש שלו.

     

    "יש שתי חלופות", מסביר ווין. "האחת, היא שאף אחד לא יידע על המקום, וציורי הסלע ישחקו ויהרסו לבסוף תחת חלוף הזמן והאימונים הצבאיים. החלופה השנייה היא להשקיע משאבים בשימור. אני לא חושב שאפשר להגיד שעלייה במספר המבקרים רק פוגעת, זה לא נכון.

     

    ווין מייחס להבאת תיירים לאתר משמעות אסטרטגית במאבק על קיומו. "בפרספקטיבה קצרה אני יכול להגיד שכבר העלייה במספר המבקרים בשנים האחרונות אפשרה לנו להביא שירותים אקולוגיים לאתר בחג האחרון, ויהיה לזה המשך. העלייה במספר המבקרים יצרה צורך, שיצר לגיטימציה לגיוס תקציב. לפני 20 שנה הר כרכום היה בלבו של שטח אש פעיל ולא היו עליו שבילים מסומנים. היום מי שבא בחגים מוצא שירותים והסברה וזה מהפך של ממש. צריך למצוא את האיזון בין פיתוח לבין שמירה על הצביון המיוחד של ההר, שהוא מנותק מתשתיות ומציביליזציה".

     

    גם ענתי עצמו, רואה חשיבות גדולה בעידוד התיירות להר כרכום ומקווה שמחקרו יסייע בכך. "אין מנוס מלפתח את הר כרכום, המודעות אליו עלתה ויש לשמור עליו. בכך שלא מעודדים תיירות למקום, הוא הופך להפקר וכל מטייל שבא יכול להרוס את המקום כי אין השגחה".

     

    במדבר ייקבע גורל האדם

    הסקר של הר כרכום נמשך כבר קרוב ל-30 שנה ובשנתיים הקרובות מקווה ענתי להשלימו. "אני רוצה לגמור את המחקר ולהגיד את מה שיש לי להגיד, ואני בטוח שבעקבות מה שאגיד יתפתח עולם שלם של מחקר".

     

    התחום העיקרי שענתי מקווה לתרום בו הוא חקר המדבריות ותולדותיהם. "הכרת המדבר, היא בעלת ערך בסיסי לעתיד האנושות. שם גם ניתן לחקור את תולדות האדם בקלות יחסית. תנסה לחקור בניו יורק או בפריס, לא תמצא כלום כי כיסו הכל בבטון. במדבר אפשר עדיין ללמוד את תולדות האדם וגם לראות את עתידו. אוכלוסיית העולם גדלה, הגענו כבר לשבעה מיליארד איש והמספר רק עולה. המדבר הוא המרחב היחיד שנותר לאנושות להתפרש אליו".

     

    בחזונו הוא רואה חתיכת מדבר המוקדשת לחקר האדם. מקום מבודד שאנשים חיו בו מאז שיצא הקדמון מאפריקה ועד ימינו, והותירו אחריהם עקבות הניתנים לפענוח. "אני רוצה להבין את האדם וחייו. אנחנו יורשים של שני מיליון שנה של תולדות האדם ואין עתיד בלי הכרה והבנה של העבר. אפשר לחיות כמו חיות ורק להרוויח כסף אבל אני לא רואה טעם בחיים בלי הכרה עצמית והכרה של הזולת. רמת החיים לא נקבעת מכמה כסף יש לך בכיס אלא ממה שיש לך בראש".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עמנואל ענתי. 30 שנות מחקר
    צילום: אריאלה פרדקין
    מומלצים