יעקב כצנלסון: מהפרדס לאוניברסיטה

את הפרק השלישי בקורותיה של משפחת כצנלסון מעין גנים, נייחד לצעיר בניה - יעקב (ישה) ולרעייתו צירה (גלאון) כצנלסון.

ישה, שהיה אינטלקטואל בנשמתו והצטיין בלימודיו בבי"ס פיקא ובתיכון אחד העם, שנא את העבודה המפרכת בפרדס: "אמרתי לו (לאבא) כי ישלים סוף סוף עם האמת שמשפחתו לא הייתה ולא תהיה חקלאית. מטבע בריתה כך הוא". התובנה שבניו לא ימשיכו בדרכו ציערה את אביו יצחק עד יום מותו.

בינתיים, כפיצוי לסבלו, מתאמן ישה בכינור וגם מתנחם: "אני אמשיך להרצות בנוער העובד על כל מיני נושאים מדעיים ואולי אצליח לארגן חוג מצומצם ללמוד אסטרונומיה. בקרוב אבנה לפי הוראות בספר מיוחד, טלסקופ נאה על גג ביתנו" (1937).

ב-1936 בנוסף למשבר הכלכלי המעיק, נחלץ ישה להגן במשטרת היישובים (הגנה) על עין גנים בפני הפורעים: "השבת פיקדתי וצווחתי שעות שלמות על 'יֶקֵס' ואני בעיניהם ממש כנפוליאון. מובן שבעיניהם אני כבחור רציני מתוח וכעסני היודע את 'צו השעה'". וצו רודף צו. מלחמת עולם השנייה פורצת וישה דוחה את תוכניותיו פעם נוספת.

בשנת 1941 מצטרף יעקב לפלוגת עבודה של "סולל בונה" (פלוגת המהנדסים המלכותיים מס' 745) המגויסת לצבא הבריטי לצורכי הקמת מבנים שדות תעופה גשרים ומסילות - הכל במסגרת המאמץ המלחמתי. בשנת 1945 הוא כותב: "אני מרגיש עמוק עמוק בנפשי כי נועדתי לעסוק במשהו שיש לו שייכות למדע". הוא סוף סוף מתחיל ללמוד, נפגש עם צירה, אשתו לעתיד, וכותב: "אם עודנו מעיזים ומסוגלים לחלום, בכל אופן לשאוף לחלום על קורטב שלמות בחיים פגומים – סימן שיש לנו רזרבה עצומה של בריאות וכוחות חיים וכאן היא נקודת המוצא לבניין העתיד: בניין הנאה והמועיל".

סיפורה של צירה

צירה גלאון נולדה בעיירה קטנה בשם וורנה בליטא למיכלה (גרול) ויעקב גלאון - התשיעית מבין עשרה ילדים. אחיה הבוגרים בחרו לברוח מהדלות לדרום אפריקה. צירה נשארת בליטא יחד עם אחותה הצעירה מלכה ולוקחת חלק פעיל ב"שומר הצעיר", שנוטע בה את החלום לעלות לא"י.

ב-1941, בעקבות פלישת הצורר הנאצי לליטא, בורחת צירה כשרק שמלה לגופה לתוככי רוסיה. בדרכה היא מאומצת על ידי עו"ד טטיאנה סלונים, יהודייה ואלמנת קצין שנותרה לבדה עם שני ילדיה. הם נמלטים לאוזבקיסטן ושם בתנאי רעב כבד משתדלים להתקיים במשך חמש שנים תמימות מהקצבה של 400 גרם לחם לנפש ומחבילות ששלחו האחים מדרום אפריקה, וזאת עד לסיום המלחמה.

באוזבקיסטן מתיידדת צירה עם משפחה שמספרת לה על עלייה בלתי לגלית שמתארגנת לא"י דרך רומניה תחת הקוד: "מישה". על המבצע אחראי שליח עלייה ב' משה אברבוך מכפר גלעדי. בנמל בקר שביוגוסלביה עולה צירה על אוניית המשא הרעועה והעמוסה "כנסת ישראל" - ויוצאת לא"י.

לאחר חודש של מסע מפרך, בסמוך לחופי הארץ, עוצרים הבריטים את הספינה ומשתלטים עליה בכוח. החיילים מפזרים גז ומפעילים זרנוקי מים והמעפילים מתגוננים בעזרת קופסאות שימורים. צירה מתחזה לפצועה וכך היא מפונה ביחד עם הנפגעים האחרים למחנה המעצר בעתלית. השאר מגורשים לקפריסין.

בעתלית היא נפגשת עם אחותה של טטיאנה, מירה אידלסון, חברת קבוצת כנרת וידידתו של משה כצנלסון. מירה משדכת את צירה לאחיו יעקב והשניים נישאים זה לזו בשנת 1949. הם עוברים להתגורר בנווה עוז. ואחר כך ברחוב פיקא 10 בפתח תקווה. צירה מלמדת מלאכה בבי"ס סלומון ובנווה עוז. לבני הזוג נולדות שתי בנות: מיכל (בלט) ודפנה (כצנלסון-בנק). עוד על קורות חייה אפשר לקרוא כאן.

1. ציפורה כצנלסון עם בנה יעקב (יאשה), עין גנים, 1931.

2. יצחק כצנלסון ובנו בפרדס בעין גנים.

3. "בין העצים הירקרקים.." - טריו בעין גנים, פברואר 1939. מימין: יעקב כצנלסון, מיכאל (אברמוב) אברהמי ויאשיהו עמיצור.

4. עין גנים אביב 1938, האחים אהרון (מימין) ויעקב, המשרתים במשטרת היישובים, בתצלום עם אמם ציפורה. במקביל להיותו שוטר מאמן יעקב חברי "ההגנה" מעין גנים-פ"ת.

5. בתצלום פלוגת הרכבת במשטרת קלקיליה. יעקב מלפנים מימין לשלט. 1941

6. מגדל השמירה וגשר הרכבת בחדרה, אוקטובר 1941.

7. "אוקטובר 1941 עם הטרולי בדרך למבצר" (כך נרשם ליד התצלום).

8. בתחנת הרכבת חדרה, אוקטובר 1941.

9. הנערה צירה בת 15 (מלפנים, מצד ימין) עם חברות בתנועת השומר הצעיר, וורנה, ליטא, 1936.

10. משמאל: צירה, אמה מיכלה ואחותה מלכה (שתיהן נספו בשואה), 1940.

11. משמאל לימין: טטיאנה סלונים אשר אימצה את צירה בתקופת המלחמה, אחותה ברטה וצירה.

12. צירה במחנה המעצר עתלית.

13. לאחיה של צירה שבדרום אפריקה נודע שאחותם היא היחידה ממשפחתם שניצלה מהשואה, והם מזדרזים להגיע לא"י ולפגוש את אחותם. בתצלום: האחים לבית גלאון (מימין לשמאל): אייבי, הרי, ישראל, לואי, לאה, ג'ו. 

14. צירה עם מירה אידלסון, שתכיר בינה לבין יעקב.

15. תעודת הסטודנט של יעקב כצנלסון באוניברסיטה העברית, 1946.

16. צירה לימדה מלאכת יד בבתי ספר בפתח תקווה. בתצלום: תערוכת סיום בבית הספר נווה עוז.

17. הבנות מיכל (בלט) ודפנה (כצנלסון בנק) בקונצרט חגיגי של גב' שרה ספקטור, בית הסופר בתל אביב, 1966.

* הרחבה על תמונה ו' מימין: בשנת 1924 רכש הכנר המפורסם ישה חפץ חלקת קרקע בעין גנים, עבור הוריו דב ושרה, ואחיו אהרון. החלקה היתה בשכנות לחלקת כצנלסון. כך הכירו ישה כצנלסון וישה חפץ. בגמר המלחמה פוגש יעקב בשכנו,  הפעם במילאנו, איטליה. 

• לכתבות הקודמות בסדרה: פרק א', פרק ב'

• לכל הכתבות במדור טיול לעבר