שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הבן הממוצע של השכן

    אחרי 17 שנה ושני ימי חופשת מחלה, ג'יי לנו מסיים את תפקידו כמנחה "The Tonight Show" ומתחיל להתכונן למשבצת השידור החדשה שלו, בה כנראה יעשה עוד מאותו דבר מוכר. אריאנה מלמד נפרדת זמנית מהאיש שמשכיב אותה לישון

    לכאורה זה רק משחק של כיסאות מוזיקליים, אך למעשה זו רעידת אדמה במונחי הטלוויזיה האמריקנית. ג'יי לנו יארח את קונאן אובריאן בתכניתו האחרונה שתשודר בשישי הקרוב ב-NBC, ויעשה לו המון כבוד. אובריאן יעבור למשבצת הזמן של לנו, ולנו עצמו צפוי לעבור לשעה 22:00 עם תוכנית חדשה שלא ברור עדיין מה יהיה בה, וזה בעצם הכל.


    לנו ואובמה. קלינאי התקשורת שכולם אוהבים לאהוב (צילום: MCT)

     

    אבל מתחת לתזוזות הקלות הללו גועשים ומתנגשים לוחות טקטוניים של ממש, בהם מעורים מאות מליוני דולרים והחלטות כבדות משקל על עתידה של התרבות הפופולארית כפי שייצפו בה מרותקי המסך האמריקנים בשנים הבאות.

     

    17 שנים ישב לנו בכס מנחה "The Tonight Show". הוא נקרא לדגל אחרי ג'וני קרסון, ומיד התברר שאותן תכונות שבגללן קרסון ראה בו מחליף ראוי, כלומר בחור טוב שלא מאיים על מעמדו - היו אהובות מאוד גם על הצופה הממוצע.

     

    הנשיא מאוהב

    לנו, קלינאי תקשורת מוסמך וסטנדאפיסט מצליח, הביא איתו לאולפן את דימוי הבחור הממוצע, בנם של השכנים ממול, ועם הדימוי הזה גרף שיאי רייטינג, ניצח את דיוויד לטרמן לאורך כל הדרך כמעט, רשם שיא של עבודה רצופה - רק יומיים העדרות ב-17 שנה, והיה למנחה הטוק שואו הראשון שזכה לארח באולפנו נשיא בפועל.


    לנו. מניפסט ממוצע ומוצלח (צילום: MCT)

     

    קצת אחרי שהתברר כי האמריקאים לא מבינים ולא אוהבים את תוכניתו הכלכלית החדשה של הנשיא החדש, הוחלט להטיסו לברבנק, לאולפן של לנו. את הצגתו של אובמה לצופים ליוותה בדיחה שמיטב הכותבים ודאי עמלו עליה קשות, ומתוכה עלה שמובן כי הנשיא יטוס 3,000 קילומטר רק כדי להופיע בתוכנית, כי כך היה נוהג כל מי שחמותו עברה לגור איתו. הקהל התגלגל מצחוק.

     

    מאוחרי הבדיחה הזאת עומדת פילוסופיה שלמה: אפילו גדולי האורחים הנחשקים, בראד פיט, האפיפיור וטום קרוז - עוברים באולפן של לנו תהליך השטחה ורידוד שמציג אותם כשווי ערך ל"ג'ו הממוצע", אף שברור כי זה אינו אורח רצוי באולפן, אלא אם כן הוא יודע לחקות תרנגולי הודו, לשאוף ספגטי לתוך האף או לגדל גורי חיות נדירות וחמודות.

     

    כולנו ממוצעים, כולנו דומים, כולנו בסך הכל בני אדם שרוצים לשבת בנחת בכורסת הטלוויזיה שלנו קצת לפני השינה. זה המניפסט הסמוי, והוא גאוני, מפני שהוא מצליח כל כך.

     

    השכונה שלו

    אם העולם מתחלק לשני חלקים בלתי שווים, באחד תמצאו את נאמני לנו ובשני את הנשבעים בלטרמן. לזה האחרון יש תדמית מטופחת היטב של ליברל-סלון, עדכני ומתוחכם בהרבה מיריבו, מתועל לקהל צעיר יותר, עשיר יותר ומעט יותר משכיל. להוותו של לטרמן, אפילו הבדיחות הטובות בהרבה שכותביו מצליחים לייצר אינן מביסות את העונג שבהיות האדם ממוצע לגמרי.


    לטרמן עם קלינטון. הלו"ז דחק (צילום: AP)

     

    אז אם הכל מצליח כל כך, למה להזיז? קדושת החוזים ולחציו המתמשכים של אובריאן לצאת מממשבצת הלייט-לליט, ועמם גם המועד הסופי שג'יי לנו הסכים לו, מסבירים את החילופים.


    קונאן. לנו יעשה לו כבוד

     

    לא מעט קברניטי טלוויזיה חשים כעת רגע קל בקורקבניהם, מפני שאובריאן הוא ההיפך הגמור של לנו, ואיש שמסוגל לספר בדיחות על דובים מאוננים בעודו מעלה באולפן מיצג של גגים פיזיים מתוכם מתברר ששפיותו קצת בסכנה. לעומתו, לטרמן נראה כשיא המהוגנות הבורגנית שהיא חלומו של כל טייקון טלוויזיה.

     

    חשבון פשוט

    ומה יהא על לנו? מן השמועות בתעשיה מתברר שכשישוב, יהיה אותו איש שהיה: מונולוג פתיחה, שני אורחים, קצת מוזיקה. ג'ימי קימל אמר לא מזמן ש-NBC, המעביד המאושר של לנו, כה חששה מפני מעבר שלו לרשת מתחרה עד שהחליטה להשאיר אותו ולהרוס את הרשת.


    קארל ב"המשרד" של NBC. הרבה יותר זול להעסיק את מנחי הטוק-שואוז

     

    למה להרוס? מפני שמשבצת הזמן המיועדת לו, עשר בערב, היתה עד כה משכנן הקדוש של סדרות דרמה איכותיות פחות או יותר, אך יקרות להפקה. יש מיתון, אתם יודעים, הצופים התעייפו מדרמה, גם זה כבר מוכח, ולמרות שהם מוכנים לבלוע כל מופע ריאליטי שתסריטאי יצירתי מעלה בדעתו, תמיד בטוח יותר, זול יותר ונעים יותר להתנחם בתהילה מוכחת ובנאמנות ארוכת טווח של הצופים.

     

    חמש פעמים בשבוע לנו יעלה את השטיקים המוכרים - כותרות הזויות מעיתונים קטנטנים ברחבי ארצות הברית, "ג'ייווקינג", יציאה מהאולפן כדי לגלות שהאמריקאים הם בורים גמורים, וגם מונולוג הפתיחה יישאר.

    שכרו יעמוד על 30 מיליון דולר לשנה, אבל זה כלום לעומת עלות ההפקה של סדרות דרמה. כדי למלא שבוע שידורים בפרקים חדשים מדי ערב, הרשת צריכה להיפרד מ-15 מיליון דולר. כל שבוע. בזמנים קשים כאלה, למה להסתכן? הלא האמריקני הממוצע עדיין נמצא שם, בכורסה, ועדיין ישמח לצחוק עם מר-ממוצע שלו. למחרת, יגלה הצופה, קצת קשה לזכור בדיחות של של לנו או הופעות מדהימות במיוחד של אורחיו. וזה, כך מתברר, הוא בדיוק הקסם שרשת NBC מאמינה שכולם צריכים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים