איזו בושה, נדלקתי דווקא על בחור תפוס
אני מוצאת את עצמי חושבת עליו ומדברת עליו ללא הפסק. עבריינית כבישים מנוולת, מתעלמת מתמרור ה"אין כניסה" שמולי, נכנסת לנתיב שלא מיועד לי ומפלרטטת עם המסכן
אולי זה החום שקפץ עלינו, ואולי העובדה שלא הייתי בקשר רציני כבר מספיק זמן היא שגרמה לי לנהוג בצורה כה מזעזעת. כך או כך, במקום עבודתי נתקלתי בבחור חמוד מאוד, שיצרתי איתו קליק מאוד מהר. אבל בשל אכזבות רבות ונשנות בעבר בגלל פרשנות מוטעית או ההרגל הרע שסיגלתי לעצמי לראות בכל בחור נחמד מאהב פוטנציאלי - החלטתי מראש על ידיד אפלטוני.
ואכן, התוכנית שרקמתי לי עם עצמי עבדה במשך כמה זמן, עד שערב אחד, בעודי מטיילת עם חברתי בעיר, ראיתיו. ולא סתם ראיתיו, ראיתיו עם בחורה. ולא תגידו סתם בחורה, אלא אפילו בחורה שאני מכירה והיא גם אחת מחברותיי הקרובות. אמנם לא היינו בקשר כמה חודשים, אבל אני אני שומרת אמונים לחברותיי באשר הן ובטוחה שעוד נחזור לעשות שופינג יחד.
אז הייתם מצפים שאחרי גילוי נאות זה הבחור לא יעלה במחשבותיי. כן, גם אני ציפיתי. ובכן, הפתעה לכם ולי - הבחור המקסים אינו עוזב אותי במנוחה!
אני מוצאת את עצמי חושבת עליו ומדברת עליו ללא הפסק. ללא הפסק אמרתי? אחמדיניג'אד לא דיבר על הפצצה המרשרשת שלו באותה תכיפות שבה אני דיברתי על הבחור התפוס שלי. ומילא אם הייתי עוסקת רק בשגיונות ובפטפוטים. לא ולא. אני, עבריינית כבישים מנוולת, מתעלמת מתמרור ה"אין כניסה" שמוצב מולי, נכנסת לנתיב שלא מיועד לי ומפלרטטת עם הבחור המסכן.
מילים מוזרות כמו אשמה, בושה, ואפילו רוע
בשוכבי לישון אחרי ערב רצוף עשיית עיניים וצחקוקים (מצידי) התחילו לחלחל בי ובין השורות של הספר שקראתי מילים מוזרות כמו אשמה, בושה, ואפילו רוע.
מצד שני:
עוד לא נולד גבר שינצח את 'החברה הכי טובה'
מורה נבוכות
נכון, יש כמה בחורות שאין להן כזאת. נכון גם שלגברים יש את פונקציית "החבר הכי טוב", אבל אלה שני דברים שונים לגמרי. אנחנו לא מתייחסים לזה באותו אופן, אנחנו לא משתמשים בזה באותו אופן ואנחנו לא זקוקים לזה באותו אופן
כיוון שבמקרה הנוכחי רגשות אשם אינם מספיקים, החלטתי לעשות מעשה, פתרון שלושת השלבים.
כמו שכל פסיכולוג בגרוש יסביר לכם, השלב הראשון הוא הכרה: אני, בחורה טובה גבעתיים, נמשכת לבחור שמישהי אחרת העלתה בחכתה.
השלב השני הוא תובנה מוסרית, מושג שבעת האחרונה כמעט ושכחתי מה משמעותו. המוסר אומר שאסור לי להתקרב לדג המדובר, שכן כמו שאמרו חכמים ממני - "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך".
שלב אחרון: התנתקות מהאוביקט האסור
והנה הגענו לשלב השלישי והאחרון אם כי לא בדיוק חביב: התנתקות מהאוביקט האסור. שלב זה אומר אומר שעליי להתרחק עד כמה שאפשר מפרי עץ הדעת ולהדוף כל מחשבה רומנטית/תשוקתית לגביו.עם כל הכבוד לפסיכולוגיה, ויש כבוד, אני בחורה של רגשות ולא של שלבים מסתעפים. למרות זאת ניסיתי, באמת שניסיתי לבצע את שלושת השלבים ולראות בו בחור חביב ותו לא.
למרבה הצער, כשלו נסיונותיי. אינני מצליחה לוותר עליו.
ומה יהיה עכשיו, אחרי שפרויד ואני ניתקנו קשר? האם אמשיך לרדוף אחרי משהו שלא שייך לי? האם אגרום לפרידה של בני הזוג, רק מפני שאני, מתוסבכת שכמוני, נמשכת לגברים תפוסים? האם הפכתי ברבות הימים לכלבה האולטימטיבית שכל בחורה בעלת חבר צריכה לחשוש ממנה?
האימייל של עדי
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
