שתף קטע נבחר

"מי זה דודו טופז?"

התקשורת החרדית מתעלמת כליל מפרשת דודו טופז ואף נמנעת מלהציג אותה כפשיטת רגל של התרבות החילונית. העורכים מסבירים ל-ynet: זו מציצנות לשמה; אין כאן מסר; הציבור לא יודע מי זה. וגם: "הוא גס רוח, לא כמו אורי זוהר כשהיה חילוני". ובאינטרנט דווח כי "נעצר החברותא של דרעי"

"מעשה בבדרן של התרבות הרעה ששלח אנשים להרביץ, לתקוף ולהכות באנשים שלא העסיקו אותו, בשביל 'פרנוּסה', בערוץ 2, בערוץ 10... וכל המדינה גועשת, רועשת: איש התרבות הפך למאפיונר, למי ששוכר אנשים להרביץ" (הרב ישראל אייכלר מוסר שיעור קצר ב"הלכות תרבות רעה", במסגרת תכניתו "כנסת ישראל" ברדיו קול חי).

  

צרכן תקשורת חרדי שהחמיץ ביום שני את הגיגיו של הרב אייכלר (או שסתם הלך לישון מוקדם), ודאי עדיין משוכנע שהסיפור החם של השבוע הוא תרגיל העורף הגדול, ביקור אובמה, פינוי המאחזים או הבר-מצווה של יוסי אליטוב. כמיטב המסורת עוטפת עצמה העיתונות החרדית בימים האחרונים בשתיקה, זאת בשעה שהתקשורת כולה "גועשת ורועשת", כהגדרת אייכלר, סביב מעצרו של דודו טופז.

  

שלושת העיתונים היומיים - 'יתד נאמן', 'המודיע' ו'המבשר' - התעלמו לחלוטין מהפרשה, ולא רק ברמת הדיווח. גם בעמודי הפובליציסטיקה, שם נוהגים הכותבים החרדים להצליף ביריביהם האידיאולוגים, לא עשו את השימוש המתבקש בהידרדרותו המוסרית של הראשון בבידור כדי ללמד על התרבות החילונית כולה.

 

"אין בידיעות עליו שום מסר"

מי שציפה מהשבועונים, שנחשבים ל"פתוחים" יותר, לגישה אחרת - התבדה גם הוא. "מי זה דודו טופז?", תוהה עורך רשת 'קו עיתונות דתית', אבי רוזן, בשיחה עם ynet, "הגישה שלנו היא שאין בו ובידיעה עליו שום מסר, שום תוכן". בגיליון שיצא הבוקר אין כל אזכור לפרשה, אך רוזן אומר שאם היא תסתעף עוד ותמשיך להעסיק את התקשורת – לא מן הנמנע שאחד מבעלי הטורים יתייחס אליה.

  

הרב משה גרילק, העורך הראשי של השבועון 'משפחה', התלבט האם לכתוב על הנושא במדורו 'זווית ראיה', אך היו לו "מחסומים גדולים מאוד". לדבריו, חלק גדול מהקוראים כלל לא יודעים מיהו טופז – וטוב שיישאר כך, ואלה שמכירים אותו ודאי כבר שמעו על מעצרו. ביחס לאחרונים יש, לדעתו, מסר חינוכי מצד העיתון - "עצם זה שאנחנו לא מתייחסים, למרות ההנחה שהדברים ידועים לכולם, מראה שיש דברים שלא מדברים עליהם".

  

"כל דבר שיכול לעורר ריגוש או מחשבה לא טובה אצל הקורא לא תראה אצלנו", מסביר גרילק את התורה על רגל אחת, "למשל מעשה אונס - בשביל מה אני צריך את זה? זה פשוט רע לנשמה. הידע לא מוסיף לי כלום בשום תחום, חוץ ממציצנות גרידא. אותו דבר שחקן כזה, או פאבים שהולכים מכות והורגים אחד את השני. לדעתי גם התקשורת החילונית טועה שכותבת על דברים כאלה. זה משפיע על הקוראים וגורם להם אי נוחות, אי בריאות והרהורים רעים. הרב אלחנן וסרמן לא היה קורא עיתון כדי לא להתרגל לשמוע על אדם שנרצח בלי להזדעזע".

  

"הוא היה גס רוח, לא כמו אורי זוהר"

גם אישיותו של דודו טופז עצמו תרמה להחלטה להתעלם מהפרשה. "הוא היה גס רוח כל ימי חייו", מסביר עורך 'משפחה', "גם כשהיה 'מלך הרייטינג' כל פעילותו הייתה הבל הבלים, תינוקיות ופיתוח של בהמיות. הרייטינג היה גדול אבל הוא אחד הנמוכים ביותר. אורי זוהר בחילוניותו תפס מקום הרבה יותר חשוב ממנו". 

 

כמרצה וסופר חרדי מבטיח הרב גרילק לעשות בעתיד שימוש בסיפור נפילתו של טופז, מעל דפי עיתונו או בבמות אחרות. המסר שלו: "הראשון בבידור הגיע לפסגה אבל הוא עבד עבדים. הוא תלוי רק בקהל, וכשלוקחים לו אותו הוא כלום, ולכן בהוליווד מספר הפסיכולוגים לנפש הוא מהגבוהים ביותר. אין להם מעצמם כלום. אז מי המשוחרר ומי העבד? הזוהר החיצוני הזה הוא זמני, והתחלופה שם גבוהה מאוד כמו בפוליטיקה". 

 

קול חי: מתעלמים

גם תחנות הרדיו החרדיות 'קול חי' ו'קול ברמה' לא דיווחו למאזיניהן על מעלליו של טופז. מנהל מחלקת החדשות ב'קול חי', רוני ארזי, אמר: "אני יכול להעריך שאם טופז היה מצליח להתאבד היינו נכנסים להתלבטות קשה, ויותר מכך - אם היה מדובר ברצח של אישיות תקשורת בכירה לא הייתה לנו ברירה אלא לדווח בזהירות הנדרשת". 

 

"חדר החדשות שלנו מכוון גם לאוזניהם של בני נוער וילדים, והתפיסה אומרת שהחשיפה שלהם למציאות צריכה להיעשות בבית ובבית-הספר, ולא באמצעות מקלט הרדיו", מוסיף ארזי. "למשל, כשהתפוצצה פרשת רוז פיזאם והתעורר צורך בעזרת הציבור דיווחנו על החיפושים ואפילו חשפנו פרטים שסייעו בחקירה ושפורסמו בתקשורת בכל העולם. אבל מהרגע שנמצאה המזוודה בירקון ועד היום הזה ממש - לא נשמע רסיס מידע בנושא ברדיו קול חי. את העיסוק המשפטי אנחנו משאירים בעניין הזה לבתי-המשפט". 

 

ובאינטרנט: שלל אשכולות

ומה קורה באינטרנט? שם הסיפור כבר אחר לגמרי. באתר החדש 'כיכר השבת' הועלתה השבוע ידיעה קצרה על מעצר "החברותא של דרעי לנסיעה לאומן", ואילו 'בחדרי חרדים' הרשה לעצמו להתעלם מהנושא באופן רשמי בהנחה שגולשי הפורום הפופלארי שהוא מפעיל כבר יבשלו לבד את המטעמים.

  

ואכן, חמישה ימים לפני התפוצצות הפרשה - כששמו של טופז עלה בשמועות - כבר נפתח אשכול עתיר רמזים שכותרתו "איזה בידור", והשורש צ'.ח.צ'.ח מככב בו כמה פעמים. בדיונים שהתפתחו לאחר שהפרשה

פורסמה כתבה הגולשת ' offנועה': "אני כבר מחכה לשמוע על הקשר החרדי. בואו נראה תוך כמה זמן תמצאו את החרדי מחמד שיבוא להליץ טוב בעדו".

 

"מי יותר גרוע דודו טופז או משה קצב?", תהה 'חלוםחלמת' באשכול נוסף, ואיתגר את חבריו לפורום. "זה נבילה וזו טריפה", השיבה 'נוותביתה'.

 

ורק 'שי_קאהן' ביקש ללמוד מוסר מהפרשה על סגנון הכתיבה בפורום, ותחת הכותרת "תסמונת דודו טופז", כתב: "מותר להתווכח אך לזכור לכבד את השני גם אם הוא מסרב בתוקף לקבל את דבריך. אני לא חושב שמישהו מהקוראים או מהכותבים מסוגל להתדרדר לשפל בזוי שיהיה אפילו בכיוון מרוחק מאד מזה שדודו טופז מעד בו... אבל עדיין, בתרבות הכתיבה יש מבין הכותבים שלעתים מנסים בכתיבתם לכפות את דעתם ולמנוע הבעת כל דעה אחרת".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דודו טופז
צילום: אלירן אביטל
אייכלר. בשביל 'פרנוּסה'?
צילום: אלכס קולומויסקי
צילום: אלכס קולומויסקי
הרב אורי זוהר. היה משהו אחר
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים