לחלום את האור

בעצם הימים האלה 'כל אחד הוא אור (מאד) קטן', וקשה לעיתים להבחין בין האור לבין החושך אותו רוצים כל הזמן לגרש. הסיפור המסורתי של חנוכה רומז לנו על כמה אפשרויות רלוונטיות לבחינת המציאות שלנו, בבחינת 'בימים ההם בזמן הזה'.

מלחמת המכבים ביוונים השרישה בתרבות הישראלית המתגבשת מיתוסים שונים ומורכבים שהגיע הזמן לבחון אותם, אפילו, אם תרצו, לאור ההפסד הסמלי והצורב שנחלו המכבים מתל-אביב מקבוצה יוונית במשחק בערב חנוכה תשס"א, אבל ודאי גם לאורם של אירועים נוספים.

כבר בגן למדנו (וילדינו לומדים היום) שחנוכה הוא חג של גבורה ושל אור, אבל כדרכם של סיפורי גבורה וסיפורי ניסים, ככל שעוברות השנים נשכחים הפרטים הקטנים, ההפסדים, הכאבים וההחמצות.

ובמסורת סיפור העם המרכזי, משמרים את התוצאה הרצויה; ניצחון סוחף של מעטים את הרבים. די היה בהצלחה הכבירה הזו כדי להזין חג יהודי מסורתי לדורות רבים, אלא שמשהו באופי המתגבש של הזכרון לא נראה, כנראה, לחז"ל והם צירפו את סיפור פך השמן למהות החג ואף הפכו אותו לעיקר, בקביעתם שמצוות החג של הדלקת החנוכיה ופרסום הנס הם לב הענין.

חלפו מאות רבות, וכבר לא חשוב מה מבין הדברים מחזיק אמת היסטורית ומה הוא ניפוח חסר פרופורציות של אירוע שולי במרחב הגיאוגרפי המקומי. החשוב הוא לנסות לנפות את הטפל מהעיקר ולבדוק האם יש משהו במסרים שהועברו לנו שיכול להאיר לנו את הדרך היום.

למשל, האם מלחמה של מעטים ברבים היא רק עניין כמותי? האם לכן תמיד נהיה אנחנו המעטים, או שלעוצמה ויכולות אחרות יש כח להפוך את המושגים? האם מאבק כזה הוא רק על קיום פיזי, או ש'מעט' ו'הרבה' יכולים להיות מושגים מושאלים למשמעות תרבותית ופוליטית? האם מלחמת 'יש ברירה' יזומה, כמו מלחמת המכבים, היא בהכרח מלחמה שיש לגנותה, או שבתנאים מסויימים יש לה הצדקה? וגם אחרי הנצחון וקביעת מציאות חדשה ונוחה, עד איפה יש להרחיק בכיבושים וגיורים? כל זה לעניין המלחמה, הניצחון והגבורה.

אבל 'כולנו אור איתן', ואחרי קביעת גבולות הממלכה נצטרך לעצב את פנים הבית. כחלק מתהליך העיצוב הפנימי ייקבעו הכלים בעזרתם נגרש את החושך (שגם אותו נגדיר) ונפיץ את האור. האם נוכל אז, כמעשה חז"ל, לצמצם את יתרונות הכח והעוצמה הצבאית להכרח בל יגונה ולהאדיר את המשמעות הרוחנית והתרבותית של המהות הישראלית המתגבשת?

למרות שנדמה לפעמים כי בימים אלה של מאבק קיומי לא נחוץ עדיין לעסוק בחשיבה על השלב הבא, נראה לי שבדיוק ההפך הנכון. כדי שנדע למה, על מה ולשם מה אנחנו נאבקים צריך כבר לחלום את האור.