שמחה גדולה הלאלא: עונת הפריצה של מהראן

מהראן לאלא נחשב עבור רבים לתגלית העונה. הבחור הצנוע מעוספייה אמנם בן 27, אבל אם תשאלו אותו הוא "מרגיש בן 20" ונהנה מכל רגע בהפועל תל אביב: "זה חלום של כל שחקן להגיע למועדון הזה, אני מחוייב לקבוצה ולאוהדים". הבחור הצנוע הזה נחשב לעוף מוזר בכדורגל שלנו - שחקן שעשה שירות צבאי מלא בבסיס סגור, אחד שלא רודף בצע כסף, קנאי לפרטיות ולפשטות שבו וכזה שמעדיף לדבר על המגרש ולא מחוצה לו.

בתקופה בה כל ילד, שעוד לא קרע זוג נעליים, מקבל כתבות שער, לאלא מתראיין לראשונה בקריירה. "אין כלי תקשורת שלא ביקש העונה ראיון עם מהראן", מספר פואד אבו פארס, דודו ומנהלו האישי של מהראן, סא"ל במילואים, ולשעבר מח"ט חטיבת הראל. "אבל העיתוי לא היה מתאים, מהראן היה צריך לדבר קודם על המגרש". החלוץ עצמו, שגם במהלך הראיון נראה מבוייש מהחשיפה, מסביר: "זה הטבע שלי, אני בן אדם צנוע ואמשיך להיות צנוע ולהתעסק רק בכדורגל".

"היה לי שירות מדהים בצבא" 

לאלא החל את דרכו בגיל 13 בנערים של הפועל חיפה, בגיל נוער הודיע לו מאמנו דאז, אורי גרופר, כי הוא לא בתכניות של הקבוצה. "היה לי מבנה גוף קטן", נזכר לאלא, "וגרופר אמר לי שאני לא יכול להשתלב עם השחקנים האחרים. היום אני יודע שהוא מצטער על זה, כי לאחרונה כשהוא פגש אותי הוא אמר לי שהוא לא מבין איפה היה הראש שלו באותה תקופה. אני מבחינתי, לא התייאשתי גם אז. אני מאמין בעצמי, אחרת לא הייתי מגיע להפועל ת"א".

בגיל 18 התגייס הנער המופנם בעל העיניים התכולות לחיל האוויר ושירת בבסיס תל-נוף. "היה לי שירות מדהים", הוא מספר. "לא קיבלתי ספורטאי מצטיין או שחקן פעיל, וכשהתגייסתי חשבתי שאפסיק לשחק כדורגל. למזלי, היה לי קצין גבר, שעזר לי לצאת לאימונים במכבי שעריים בליגה א'. הייתי סוגר שבתות בשביל לצאת לאימונים, ומאז האמנתי שאני יכול להגיע רחוק, גם אם זה דרך הצבא".

כשלושה חודשים לפני השיחרור המיועד, קיבל לאלא הצעה לחתום קבע: "רצו אותי, אבל כדורגל בשבילי זה הכל. ויתרתי על הרבה דברים בחיים שלי בשביל בכדורגל, גם על השירות בקבע".

מהראן לאלא. "היו לי עוד הצעות, העדפתי את הפועל" (צילום: אלי אלגרט)

בשעריים היה לאלא מלך השערים של הקבוצה ומשם הגיע להפועל הרצליה בליגה הארצית. התחנה הבאה היתה חזרה לקבוצת האם - הפועל חיפה בליגה הלאומית, אך המאמן דאז רן בן שמעון לא האמין בחלוץ וויתר עליו לטובת בני טמרה.

גם בטמרה הצטיין לאלא ועבר לאחי נצרת, שם כבש 14 שערי ליגה וצד את עינו של סוכן השחקנים ליאור רוזנטל. "הוא ניגש אליי ואמר לי שיש לי פוטנציאל להגיע לליגת העל", מספר לאלא ודודו מוסיף: "ליאור אמר שהוא לא מבין מה מהראן עושה בליגות הנמוכות ושמדובר בשחקן לליגת העל מינימום".

רוזנטל, שנמצא בקשרים טובים עם אלי גוטמן, הציע לאחרון את החלוץ וזה הגיע למבחנים בהפועל ת"א. "היו לי הצעות מכמה קבוצות", מספר אבו פארס, "אבל כששמעתי שיש הצעה מהפועל ת"א החלטתי שזוה הקבוצה שאני רוצה. כשמהראן נבחן בקבוצה גוטמן אמר לי שיש לו תנועה כמו שאין לאף שחקן ישראלי". מכאן הכל כבר הסטוריה – לאלא קיבל מגוטמן את ההזדמנות ולקח אותה בשתי ידיים.

"גוטמן מאמן ענק, השיטה שלו קלה" 

"אלי גוטמן בן אדם מושלם", קובע לאלא, "הוא לקח אותי לשיחה, אמר לי 'אני מאחוריך. אם תהיה טוב, אני אתן לך את הבטחון, שחק ותהנה'. לקחתי את זה ברצינות, קיבלתי בטחון והאמנתי שאני אוכל להגיע להרכב. גוטמן מתייחס אלינו כמו אבא לילדים, הוא לא בונקריסט ולא כלום, פשוט מאמן גדול. נכון שהשיטה שלו קשה, אבל יש לו דרך שהוא מאמין בה. אם ישאלו אותי היום, אחרי שכל השחקנים למדו את הקו והדרך של אלי, מדובר בשיטה ממש קלה".

עבור לאלא עונת הבכורה בליגת העל היתה חלומית: "היתה עונה נפלאה. יש גם אכזבה כי לאורך כל העונה התמודדנו על האליפות והיינו קרובים. במאני טיים, במשחק העונה, פתאום פישלנו, אבל מקום שני זה מכובד מאוד ועכשיו אנחנו הולכים לייצג את המדינה שלנו באירופה".

על רגע השיא שלו בקריירה, מהראן מדבר עם ניצוץ בעיניים - הנצחון 0:2 על מכבי ת"א בדרבי הראשון של העונה: "לראות 12 אלף אוהדים אדומים זה פשוט תענוג, אי אפשר לתאר את ההרגשה הזו במילים. עושה לי צמרמורת להיזכר בדרבי הזה. באנו לאימון המסכם ואני רואה 700 אוהדים שבאים ומרעילים את הקבוצה, בדיוק כמו בצבא, פשוט אין דברים כאלה. ואז, במשחק, פתאום הכל הולך - גם בישול גם שער, זו הרגשה שאי אפשר לתאר".

"עוד לפני שהגעתי להפועל ת"א, ראיתי את האוהדים הנפלאים שלהם בטלוויזיה", ממשיך מהראן לגולל את סיפור האהבה עם האוהדים, "מדובר בקהל נפלא, שמלווה את הקבוצה הרבה שנים. היום, כשאני במועדון, אני מבין שזה באמת הקהל מספר אחד בארץ ואני רוצה להגיד לאוהדים שאני מת עליהם ואוהב אותם!".

"לא חיפשתי כסף, אם מגיע לי אז יבוא"

למרות הפריצה המאוחרת שלו, לאלא לא מצטער על שום דבר בקריירה וגם לא שומר טינה: "היה לי חוסר מזל בקריירה, לא היה לי מי שיכוון אותי, הייתי בצבא ולא היה מי שידריך אותי עד שדוד שלי, פואד, פרש. לא בוכים על חלב שנשפך ואין בי כעס על אף אחד. עשיתי את כל המאמצים כדי להגיע לליגת העל ואמשיך לעשות הכל כדי להצליח".

כשהוא אומר הכל, הוא מתכוון גם לשחק שבועות ארוכים עם שבר מאמץ בעצם השוקית ולא לספר על לילות בלי שינה מרוב כאב. "במשחקים האחרונים של העונה שיחקתי עם זריקות", מודה החלוץ, "אבל הייתי חייב לשחק כי רציתי לעזור לקבוצה. חבל שלא הצלחנו להגיע למטרה שלנו, אבל אני לא מצטער על מה שעשיתי".

מרקו ואן באסטן. לאלא: "למדתי המון מסגנון המשחק שלו" (גטי אימג'ס)

בשבוע הבא אמור לאלא לשבת עם הנהלת הקבוצה על חוזה ארוך טווח. במהלך העונה החולפת כולם גיחכו על הסכומים שהרוויח - כעשרת אלפים שקלים בחודש,

אבל את מהראן זה לא הוציא מריכוז, גם כשספג הקנטות מחבריו לקבוצה, כאלה שאמנם מרוויחים יותר אך היו ממורמרים על דקות המשחק שקיבלו.

"זה לא הפריע לי, כי מלכתחילה לא חיפשתי את הכסף", מסביר לאלא בצניעות ובשקט המאפיינים אותו. "זו שנה ראשונה שלי בליגת העל ורציתי להוכיח לכולם מה אני שווה. יש אנשים שמתעסקים בכסף, אבל לא אני. אני מתעסק אך ורק בכדורגל. אם מגיע לי אז גם הכסף יבוא".

בקיץ הבא צפוי החלוץ, שבונה את ביתו בעוספייה, להתחתן עם בחירת ליבו רבאב. גם כשמדברים איתו על חלומות לעתיד, לאלא נשאר עם שתי רגליים על הקרקע: "לכל שחקן יש את החלומות והשאיפות שלו והשמיים הם הגבול. כרגע אני בהפועל ת"א ורוצה להצליח". אגב, המודל לחיקוי של מהראן הוא מרקו ואן באסטן ("חלוץ ענק, שלמדתי הרבה מסגנון המשחק שלו"). אז נכון שהוא עדיין לא כדורגלן השנה באירופה, אך הוא בהחלט אחד מכדורגלני השנה שלנו.