נימפומנית בת 60: למה היא עושה את זה?

האישה שנכנסה לחדר הייתה כבת ‭.60‬ היא שידרה הכל יותר מדי – מאופרת מודגש מדי וכחול מדי, השיער היה צהוב מדי, הבגדים היו בצבע טורקיז אחיד וחזק מדי, היא הייתה רזה מדי והעור שלה היה שזוף מדי. אינני יודעת אם הצבעים שזעקו בכחול או העור השזוף שלה העבירו אותי להרהורים על שלושת חופי הים שפקדתי לאחרונה.

בחוף אחד ישבתי ליד שולחן גבוה עם כיסאות זקופי משענת, האנשים מסביב היו משפחות באמצע. באמצע החיים או באמצע של לבוש, באמצע החתלה או באמצע להזמין ארוחה לילדים. הם היו עסוקים בביחד שלהם, המשעמם, המלכד או המייגע.

בחוף השני ישבו על כיסאות נוח. האנשים לבשו בגדי חוף מעוצבים, ואפילו הפאוץ' היה מעור מדוגם. הם באו בבודדים או בקבוצות חד-מיניות קטנות, הייתה תחושה שכולם מחפשים משהו ועסוקים בלהראות את עצמם ואולי למצוא משהו לא ממש ברור.

החוף השלישי היה חוף ילדותי. הגעתי לפגישה עם חברים, התיישבתי קרוב לים ונזכרתי שבנעוריי הספיקו ביקיני וזוג מטקות ליד מקום המרבץ כדי שתהיה התרחשות. באותו יום אולי היו נשים בביקיני, אבל לא ראיתי שחקני מטקות. תהיתי אולי השעה מוקדמת מדי לבני הנוער ולמטקות, או שהחוף הפעיל והצעיר עבר דרומה.

בדיקה בשעה מאוחרת יותר הבהירה: הנוער הדרים, ולא, אין מטקות. לא היה לי ברור איך מתנהלת ההתרחשות. "את באה לכאן הרבה‭"?‬ הדגים פעם עפר שכטר. לדעתי מטקות יותר פשוט.

תוך כדי הרהור תהיתי לאיזה חוף הייתי מסווגת את האישה שנכנסה למרפאתי. הצגתי את עצמי ואמרתי שאני אוהבת ים ונראה שהיא, בניגוד אליי, גם פוקדת אותו הרבה. היא ענתה שאולי שם מתחילה חלק מהבעיה.

געגועים לאהבה הראשונה 

ביקשתי שתספר קצת על עצמה. היא התחילה בכך שהיא גרושה, אחרי שלוש מערכות נישואים, שמסתובבת בחופי הים, במועדונים ובמסיבות, מחפשת בני זוג ומוצאת את עצמה כל פעם במיטה אחרת שאליה אינה חוזרת אף פעם. היא רוקדת, מחזרת ומרגישה מחוזרת, מסיימת את הערב עם גברים שנראים לה נאים ומעניינים, אבל כבר שנים רבות, מאז גירושיה האחרונים, אינה מצליחה למצוא בן זוג.

היא אוהבת יחסי מין, הוסיפה, אך אף פעם אינה מרגישה מסופקת מהם. אף שהיא מגיעה למיטה מרוגשת, היא אינה מצליחה לגמור. היא לא נהנית ולמחרת מנסה פעם נוספת. כל זה גורם לה תסכול, ולכן הגיעה לטיפול כדי לפתור את הבעיה.

לא היה לי ברור למה היא חושבת שהיא יכולה ליהנות במקום שלאף אחד לא באמת אכפת מאף אחד. בשלב הזה שמרתי את המחשבות שלי לעצמי.

אמרתי לה שלפני שנתחיל בטיפול הייתי רוצה להכיר אותה. היא סיפרה שגדלה בבית לא קל, דורשני ותובעני. פחות תובענות לימודית והישגית, יותר דרישות לעזור בבית ולהיות ילדה טובה. שום דבר שעשתה לא מצא חן בעיני הוריה, והיא זכתה למכות וקיבלה חבורות רבות. כשהגיעה לגיל העשרה אסרו עליה לצאת ולבלות עם בני גילה.

את בעלה הראשון פגשה בים כשהגיעה עם חברות. הוא היה האדם הראשון שנתן לה מחמאות והזמין אותה לארטיק. מבחינתה זו הייתה מחווה מרטיטה ולא שגרתית. היא התאהבה בו עד למעלה מאוזניה, וזאת הייתה הזדמנות מצוינת עבורה לברוח מהבית. היא התחתנה, הרתה והפכה לבעלת משפחה בגיל צעיר מאוד. בעלה, שהיה מבוגר ממנה במספר לא מבוטל של שנים, אהב אותה ונשא אותה על כפיים. הוא אהב מין והחמיא לה הרבה ובעיקר אחרי יחסי מין, היא אהבה שהוא אוהב אותה ונהנתה מהמחמאות שלו. במשך השנים למדה גם ליהנות ממין ולהגיע לאורגזמה.

למרות ילדותה הקשה היא הצליחה להיות בזוגיות עוטפת וטובה. הוא היה אבהי, והיא הרגישה מוגנת, אבל האידיליה נגמרה עם מותו ממחלה, כשהיא נותרה עם ילדים גדולים – אישה צעירה שאינה מורגלת בעבודה ובדאגה לעצמה. היא החליטה לצאת לעבוד כדי להעסיק את עצמה.

את בעלה השני הכירה במסגרת העבודה. בהתחלה הוא היה נחמד ומפנק, אבל בהמשך כשיצאה לעבוד והיה נדמה לו שהיא מחוזרת, היה מפליא בה את מכותיו. גם המין שלהם היה אלים ובלתי מתחשב. היא מעולם לא הצליחה לגמור במיטה, אבל הייתה די אמיצה לגמור את מערכת הנישואים הזו ולהתגרש.

תקופה ארוכה, סיפרה, היא הרגישה אבודה, המשיכה להתאבל על בעלה הראשון ולכאוב את כישלון נישואיה השניים. חודשים רבים ישבה בבית ולא יכלה לצאת לעבוד, לא התחשק לה להיפגש עם חברים והיא לא החליטה אם היא רוצה עוד בן זוג או נישואים.

הסאגה עם בעלה השלישי לא הייתה טובה יותר מזו שהייתה עם הבעל השני. הוא ניצל אותה כלכלית, השאיר אותה בחובות וברח.

אחרי הגירושים מהבעל השלישי החלה לצאת ללא הכרה לחפש את החיים הטובים כפי שהיו לה עם בעלה הראשון. ההיכרות איתו החלה בחוף הים, ולכן כשהלכה לים היא חיפשה אהבה דומה והאמינה כל פעם מחדש, ברוב תמימותה, שתמצא אותה במיטתו של המועמד התורן.

האישה הזו הזכירה לי את גיבורת הסרט "לשבור את הגלים‭,"‬ שהייתה מוכנה להיות עם גברים רבים כדי להשיב את אהובה לחיים. האישה "שלי" ידעה שלא תשיב את אהובה, אך רצתה להשיב לעצמה אהבה חדשה. התחלנו לדבר על רצונותיה, והיא אמרה שהיא רוצה חברות ואהבה. שאלתי אותה אם אינה רוצה להיות גם עסוקה בדברים בעלי ערך, והיא הבטיחה שתשקול את האפשרות.

כפי שציינתי, היא תמיד באה לבושה בבגדים צמודים בצבע אחיד וזועק שהטריד את מנוחתי. שאלתי אותה, לאחר התלבטות ביני לביני, אם גם כשהייתה נשואה לבעלה הראשון התלבשה באותו סגנון. היא הביטה בי בפליאה ואמרה שבוודאי שלא, בעלה אהב אותה אלגנטית ושמרנית. אז מה גרם לה לשנות את סגנון הלבוש, תהיתי. חשבתי שככה אבלוט כמו כשהייתי צעירה ואוכל למצוא בן זוג, ענתה.

לא העזתי לשאול אם היא לובשת ביקיני בים, אבל היא כאילו ניחשה את מחשבותיי ואמרה שכשהייתה נשואה לבשה בגד ים שלם שחור, אבל כשהתחילה לחפש חבר חשבה שביקיני מתאים יותר.

המיטה נשארה קרה 

היא באה אליי מכיוון שלא נהנתה ממין כשלמעשה מה שהטריד אותה באמת הוא איך יחסי המין התכופים והחפוזים לא מביאים לה זוגיות כמו שהביאו לה עם בעלה הראשון. הסברתי לה שהיה לה מזל גדול עם בעלה הראשון שהתאהב בה, ויחסי המין הראשונים והמהירים שלה הביאו אותה לקשר טוב, אך בדרך כלל לא זו הדרך שבה נוצרים קשרים. הדגשתי שנדיר שחברויות וזוגיות בנות קיימא מתחילות ממין. בדרך כלל הן מתחילות מתקשורת ומהיכרות. מצאנו ביחד גוף שתוכל להתנדב בו כדי שיהיו לה תעסוקה ותחושת ערך. שם פגשה מתנדבות כמוה ויצרה איתן קשרים גם אחרי שעות ההתנדבות.

היא מצאה לה חוגים והלכה להרצאות. היא גילתה פתאום שיש דברים מעניינים בעולם יותר משיטוט בחופים וממסיבות. היא למדה סוף-סוף להשתמש במחשב.

היא הבינה שהמין המזדמן שהיווה רטייה לפצעים אינו מרפא את מכאוביה אלא מגביר אותם. היא הבינה שאינה גומרת כיוון שאינה בוטחת בפרטנר ואינה רגועה במפגשים האלה, שאין בהם את החמלה והאכפתיות שאליהם כל כך התגעגעה.

היא התחילה ללבוש בגדים פחות רועשים ופחות מונוכרומטיים. הבלונד הפך להיות מתון יותר, והעור היה פחות צרוב משמש. החיים שלה היו מלאי מעש ממלא וחסרי גברים, ותקופה ממושכת היה לה טוב ונעים. היא כמעט שכחה שרצתה זוגיות, ואני חשבתי שאולי אפשר להתחיל לעבוד גם בכיוון מציאת קשר זוגי.

החלטנו להשתמש בידע החדש שרכשה כדי להירשם לאתר היכרויות באינטרנט. היא כתבה באתר שהיא רוצה משפחתיות, היא רוצה לבלות, היא רוצה ביטחון. היא הוסיפה תמונה נחמדה ומחויכת על רקע ירוק ושמיים.

היא התחילה לשוטט באינטרנט תוך הנחיה ברורה שאין תשמישי מיטה בפגישה ראשונה וגם לא בשנייה. שוחחנו אחרי כל פגישה, היא ביקשה וגם קיבלה הנחיות. היא למדה ליהנות מהמפגשים ולהחליט מי מתאים ומי פחות. המיטה לא התחממה כל כך מהר, והתחושות שלה השתפרו. באחת הפגישות היא הביאה תמונה שלה בביקיני. הסתכלתי בתמונה בתשומת לב, אישה מבוגרת שנראית מצוין.

היא אמרה שלפעמים היא מתגעגעת לים, אבל לחוויות שהיו בים של פעם כשהכירה את בעלה. היא יודעת שהיא נראית טוב היום, אבל הימים ההם לא יחזרו. חשבתי לעצמי שגם חוויות הביקיני והמטקות שלי מחוף נעוריי לא יחזרו. אכן, חוויות החוף לא שבו, אבל היא החלה קשר זוגי שלפחות בתחילתו נראה מבטיח.

ישנן נשים שמקיימות יחסי מין מרובים, ואף שלכאורה הן בעלות ניסיון עשיר, הן לא מצליחות לחוות אורגזמה. נשים המכונות נימפומניות אינן מקיימות יחסי מין שוב ושוב כיוון שהן נהנות, אלא מתוך תקווה שאולי בפעם הבאה תגענה לידי סיפוק. יחסי מין כאלה הינם מתסכלים ביותר. הם דומים במידה מסוימת למי שמנסה לעבור מבחן שוב ושוב ותמיד נכשל. דפוס ההתנהגות הזה נובע מתסכול, ואם לא מבינים את המנגנון שמאחוריו, הוא יכול לגרום להתנסויות מסוכנות שיכולות להביא אפילו לאבדון.