שתף קטע נבחר

שדרות הוליווד

אחרי שמונה שנים בצל הקסאמים, פסטיבל קולנוע דרום יצא לדרך באווירה משוחררת יותר עם נוכחות שיא של אנשי קולנוע שהגיעו לתמוך ולפרגן. גם אנחנו היינו שם

אחרי שמונה שנים בהן נערך פסטיבל "קולנוע דרום" בצל הקסאמים, נפתח אמש (א') האירוע באווירת חג אמיתית, משוחררת פחות או יותר מעול המצב הביטחוני, ועם נוכחות שיא של אנשי קולנוע שבאו לחגוג, לתמוך ובעיקר לפרגן.

 

במאים, מפיקים, נציגי קרנות, נציגי מועצת הקולנוע, אנשי טלוויזיה מובילים וסטודנטים הציפו כבר משעות הערב המוקדמות את רחבת הסינמטק בשדרות. גם תושבי העיר ויישובי האזור הגיעו ליהנות מהאווירה ומהמופעים.

 

"הפסטיבל הזה הצליח להכות שורשים", אמר ראש מנהל תרבות, מיכה ינון. "הוא חלק ממפת הקולנוע בישראל ואפשר לומר בפירוש שהוא נכנס למשחק של הגדולים". גם כתריאל שחורי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי פרגן: "זה פסטיבל שאני אוהב לבוא אליו כי הוא מחבק ונעים. זו הצלחה גדולה, במיוחד בארץ, שבה יש כל כך מעט פעילות קולנועית מחוץ למרכז".

 

נציגות ממשלתית לא נרשמה באירוע הפתיחה הנוכחי. הנפקדות הבולטת של מקבלי ההחלטות באירוע שהפך בשנים האחרונות לאחד ממעוזי השפיות של חבל הארץ הדרומי הצליחה לעצבן לא מעט מאנשי הקולנוע שנכחו בפתיחה ודיברו על הנהגה מנותקת מעם. "החברה הישראלית חזקה יותר ממנהיגותה וזה מה שנותן לנו כוח", אמר פרופסור זאב צחור, נשיא מכללת ספיר.

 

להביא את קולו של האחר

"אנחנו הופכים את הפירמידה ומתעקשים להביא את הקולנוע לאותם שבמשך שנים הודחו מן המרכז", אמר מנהל הסינמטק בשדרות, זוהר אביטן. "אנחנו בונים את המרכז שלנו ומאמינים שבנייתו תביא אלינו רבים. עשינו את זה לאורך השנים האחרונות וגם במהלך המלחמה. הפסטיבל התקיים באופן רציף למרות הקסאמים. זו הבשורה שלנו - אנחנו מביאים את קולו של האחר".


שור. סרט שהולם את רוח הפסטיבל (צילום: מרב יודילוביץ')

 

אותו קול אחר, שנדחק ונדחה ממרכז השיח ההגמוני של החברה הישראלית, בא לידי ביטוי בסרט "הבודדים" של רנן שור, שפתח את הפסטיבל. יותר מ-20 שנה אחרי "בלוז לחופש הגדול", פותח סרטו החדש של שור צוהר אל עולמם של גיבורי שוליים בחברה הישראלית - מהגרים ממדינות חבר העמים שמבקשים להיות חלק מישראל אך נדחים שוב ושוב.

 

הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי של מרד אסירים שפרץ בכלא 6 לפני יותר מעשור, הוא סיפור על חברות ובגידה, רצון להשתייך ואכזבות חוזרות ונשנות. את הדמויות הראשיות מגלמים סשה אגרונוב ואנטון אוסטרובסקי, שכלל לא הגיעו מתחום המשחק.

 

"אנחנו מתרגשים, הברכיים רועדות. אני מקווה שאנשים יאהבו את הסרט", אמר אוסטרובסקי. מאיה מרון, בת הזוג, באה לחזק ולתמוך. "זה ערב מאוד מרגש. יש פה הרבה אנשים חשובים, ואנחנו מקווים שהם יאהבו את הסרט כמונו".

 

הבמאי, רנן שור, לא הסתיר את התרגשותו. "זה כיף להתרגש", הודה האיש שעומד בראש בית הספר סם שפיגל. "אחרי שיותר מ-20 שנה אני עומד מאחורי עשייה של אנשים אחרים, כיף לעמוד שוב במרכז העשייה. אני שמח להציג את הסרט בפסטיבל שהוא נקודת תצפית ערכית וחברתית על הקולנוע הישראלי. זה לא מקרי שאנחנו פה עם סרט שגיבוריו והעולם שהם מציגים הוא אלטרנטיבה למרכז".

 

בפתיחת האירוע אמר ד"ר אבנר פיינגלרנט, ראש החוג לקולנוע במכללת ספיר ומייסד הפסטיבל, כי הקו המנחה את האירוע הוא שחברה חזקה נוצרת רק כשניתנת לקולות השונים שבה, כולל הקיצוניים, הזדמנות להישמע. "אסור לנו לפחד מהקולות השונים, ואל לנו לצנזר אותם גם אם הם נוגעים במרכז האימה, הכאב והחרדה שלנו.

 

"זה התפקיד של התרבות, האמנות והחינוך. רק אלו יכולים להביא לזהות, הזדהות וגאווה. אנחנו רואים בתושבי עזה שכנים ושותפים לבניית עולם אחר, ומייחלים ליום שבו הפסטיבל יתקיים חציו בסינמטק שדרות וחציו במרכז עשואה בעזה, ובמקום אש המלחמה תדבר בעירת היצירה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים