שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אבי אשכנזי: "מאמן כדורסל לא נחשב למקצוע"
    מאמני הנוער בישראל מוחים על תנאי העסקתם ("מגוחך", "אי אפשר לחיות מזה", "תנאי עבדות"), גם אירגון המאמנים בראשות צביקה שרף לא מצליח לעזור להם ומי שמשלם את המחיר הוא הילדים. סיפור של ענף המזניח עצמו מהבסיס

    לפני כשנה וחצי הוציא אירגון מאמני הכדורסל בישראל הצעה לטבלת שכר מינימום למאמנים בליגות השונות. שמח וטוב לב, הגיע בתחילת העונה א' (23, השם המלא שמור במערכת), מאמן כיתות ז' ו-ט' באיזור ירושלים, ליו"ר האגודה בה עבד, כשהוא מצויד במסמך הנ"ל. את מה שקרה אחר כך הוא מתאר כ"בדיחה. היו"ר חשב שאני צוחק.

     

    "השכר שקיבלתי אפילו לא מתקרב לזה, אולי 60 אחוז, וזה מגוחך. אני עוד צעיר, כך שעכשיו זה שווה לי, אבל בעוד 5 או 10 שנים, כשתהיה לי משפחה - הכיס יהיה חשוב לי יותר. אני אהיה חייב לעשות עוד דברים אחרים בשביל ההכנסה שלי, ויישאר לי פחות זמן להשקיע בכדורסל".

     

    לצערו של א', ואולי גם לצערו של כל מי שהכדורסל הישראלי יקר לו (תרתי משמע), מדובר בתשובה אופיינית. נושא השכר של מאמני הנוער, הנערים, הילדים והקט סל בישראל (להלן מאמני הנוער), הינו נושא כאוב ביותר, שיכול להסביר חלק נכבד מהבעיות של הענף, ואולי גם של החברה הישראלית כולה.


    תומר בר אבן ממחלקת הנוער של מכבי ת"א (יועד כהן)

     

    מאמן נוער מרוויח בממוצע בין 1,400 ל-1,800 שקל בחודש. כל המאמנים איתם דיברנו ביקשו להישאר בעילום שם, מפחד כי האגודה תתנכל להם. "השכר של מאמני הנוער הוא קטסטרופה", אומר ס', מאמן מהמרכז ומנהל בית ספר לכדורסל. על אימון שתי קבוצות הוא מרוויח 3,000 שקל בחודש. ביחד. למרות זאת, כדורסל הוא פרנסתו פרנסתו היחידה.

     

    "אי אפשר לחיות מזה", הוא נאנח. "אני נשוי עם שני ילדים, עובד במקצוע 13 שנים, אבל יושבי הראש בכלל לא מודעים לעבודה שאנחנו עושים. גם התנאים, או חוסר התנאים יותר נכון, מפריעים. מעבר למשכורת ברוטו אין לך כלום. אין דמי הבראה, אין פיצויים, שום דבר".

     

    וזה עוד בחודשים בהם ישנם משחקי ליגה. ומה בקיץ? "בחודשים יולי ואוגוסט בכלל לא מקבלים שכר. זה גם קוטע את הרצף של העבודה. אני, שמתפרנס רק מכדורסל, לא מקבל משכורת עבור חודשים אלו, אלא אם כן אם אני דואג לעצמי בקייטנות. וזה כשרוצים שנתחיל את העבודה באמצע אוגוסט כדי להכין את השנה, אבל בכל האגודות לא משלמים עליו".


    דיילת טיסה, אפילו היא זוכה לתנאים טובים יותר (ויז'ואל פוטוס)

     

    גם א' לא מרוצה מהשכר שהוא מקבל (1,800 שקל ברוטו לקבוצה, עבור 4 יחידות אימון לכל אחת). "וזה עוד אחרי ותק של כמה שנים באגודה", הוא מחייך חיוך מר. "אנחנו מתעסקים בקידום של ילדים ועושים את זה מתוך אהבה, אבל לא יכולים להתמקד בשאיפות שלנו.

     

    "אני בגיל שצריך לדאוג לעתיד שלי, ולכן משקיע יותר בלימודים או בעבודות אחרות. הכדורסל נשאר בגדר תחביב. אתה לא יכול להשקיע הרבה כי השכר לא מספק, וחייב להשלים הכנסה ממקומות אחרים".

     

    מאמן, במידה מסויימת, הוא כמו מורה, ועבודתו לא נמדדת באימונים בלבד. ס' מדגים: "אני נוסע ל-5-4 השתלמויות בשנה, ואלו הוצאות כספיות. מעבר לזמן האימון, יש את הזמן שבו אתה יושב ומדבר עם ההורים, גם טלפונית וגם פנים מול פנים. זה עניין של שעות, ואם יש לך כמה קבוצות אז יוצא לך לפחות 5-4 שעות קבועות בשבוע שבהן אתה מדבר עם הורים או עם שחקנים".


    אבי אשכנזי, כולם שותקים אל מול הבעיה (אלי אלגרט)

     

    "אני נוסע לעשות סקאוטינג", הוא ממשיך ומפרט. "בשבוע הבא אני הולך לשחק נגד קבוצה שמרוחקת ממני 50 ק"מ, זה דלק וזמן שאף אחד לא משלם לי עליו. בנוסף לזה, כשיש משחקים קרובים היו"ר מבקש ממך לנסוע עם הרכב שלך כדי כדי לחסוך לו הסעות.

     

    "כל הדברים האלה לא מתוגמלים בכלום! אתה מקבל שכר אימון ולא את כל מה שמסביב, סקאוטינג, שעות דיבור ופגישות, עזרה בהסעות, כל הדברים האלה נראים כמו מובן מאליו לכל יושבי הראש וזה מרגיז נורא".

     

    א' מוסיף לגבי ההשקעה הנלווית: "אני משקיע הרבה, אם זה ציוד שאתה רוכש כי איכפת לך מהילדים, ואם זה שעות נוספות שאתה נותן לשחקנים. אתה מגיע לפני האימון ונשאר אחריו. מחוץ לשעות האימון אתה גם עושה מפגשים עם השחקנים שלך, לוקח אותם לראות משחק, זה הכל מהזמן שלך.


    צביקה שרף, מנסה לשנות את המצב ללא הצלחה (יועד כהן)

     

    "אלו האקסטרות שאתה נותן לילדים בשביל להכניס אותם לתחום ולגרום להם לאהוב את הענף. דברים חשובים מאוד וטריוויאליים מבחינתי, זה דבר שאתה מרגיש צורך לתת לילדים. ואין שום החזר חוץ מפידבקים של הילדים או ההורים".

     

    מאמן מכבי חיפה, אבי אשכנזי, החל גם הוא את הקריירה כמאמן נוער, וכיום הוא מהווה אולי את הסמן הימני לאסכולת ה"כדורסל כעבודה שנייה בלבד", כשבנוסף הוא עובד בחברת מזון גדולה.

     

    אשכנזי מפשט: "אין בארץ תרבות ספורט, ואין הערכה למאמנים צעירים. המדידה היא לפי תוצאות, ואלו, לתפיסת הספורט הישראלי, הן ניצחון או הפסד. עדיף כמובן שיהיו במחלקות נוער מאמנים שישלמו להם הרבה כסף, כדי שישקיעו את כל-כולם בשחקנים ולאו דווקא בניצחון או הפסד. לא נותנים למאמן שכר ראוי כי אין כאן תרבות ספורט, ולכן אנשים עושים מזה השלמת הכנסה".


    מאמני הנוער משקיעים מזמנם ומכספם (יועד כהן)

     

    על אף היותו מאמן בכיר בכדורסל הישראלי, אשכנזי משוכנע: "אם הייתי יכול לחזור אחורה הייתי עושה את אותה הבחירה, העובדה שהגעתי לליגת העל רק מאפשרת לי להסתכל על כך בצורה יותר אובייקטיבית. אני לא ממורמר, פשוט חושב שבדרך כלל מאמני נוער מתחלפים כל הזמן. בכמה מקומות תראה מאמן ילדים שהולך עם אותה קבוצה חמש או עשר שנים? שום דבר לא נצבר בתחום הזה".

     

    "חד משמעית: אי אפשר להתפרנס מכדורסל", פוסק ס'. "אתה לא יודע מה יוליד יום, ואם מחר יפטרו אותך - אתה נשאר בלי כלום ביד. אני מחפש כל פעם עבודה אחרת, רוצה לשלב את הכדורסל עם עוד עבודה, אבל בינתיים זה לא מסתדר. אני אוהב את המקצוע וזו הסיבה שרובנו נשארים בו, אבל לא מאמין שיהיה שינוי, הכל הבטחות ודיבורים".

     

    "אז למה אני נשאר בתחום?", עונה-תוהה בקול רם א'. "כי אני אוהב כדורסל, את הילדים, אני אוהב לאמן. כל המאמנים בארץ עושים את זה מהלב ולא בשביל הכסף. אבל מה יהיה בהמשך? אם תשאל אותי אם אני רואה את עצמי בתור מאמן שזו עבודתו העיקרית - אז לא נראה לי. אמשיך לעשות את זה אבל כעבודה צדדית, אני לא יכול להשקיע מהכיס שלי. הרבה מאמנים מתחילים טובים נושרים מהתחום משום שהם לא יכולים להחזיק את עצמם. הכדורסל לא מכניס, ופה הבעיה".

     

    "מאמן לא נחשב למקצוע במדינת ישראל", מסכם אשכנזי, והנקודה ברורה: הביטחון הכלכלי לפני האהבה למקצוע. "אין הפרשות סוציאליות, אין כלום. אני מניח שידיו של אירגון המאמנים כבולות. אם היו נותנים שכר הולם ותנאים סוציאליים, יכול להיות שהרבה מאמנים טובים היו עושים דרכם לתחום, אבל כשהכל פרטץ', למה שיעשו זאת?".


    רוב המאמנים לא יזכו להזדמנויות שקיבל קטש (אלי אלגרט)

     

    א' מעלה נקודה נוספת: "באגודה האחרונה בה עבדתי עשיתי עבודה טובה אבל לא קיבלתי פידבקים, רק מההורים והילדים. אין עין בוחנת, והאגודה בכלל לא באמת יודעת מה אתה נותן לילדים. הם מסתכלים רק על תוצאות של משחקי קט סל, שזה גם ככה דבר מזערי ולא חשוב. הרי.

     

    "בכל פעם חוזרים על כך שנצחונות זה לא חשוב בגילאים האלה, אלא הקידום של הילדים, אבל עובדה שיש אגודות שמסתכלות רק על זה. לא משקיעים זמן לראות אימונים או זמן לראות איך אתה עובד, או לתקן אותך. זו בעיה גדולה".

     

    "מאמנים לא יכולים יותר, גם אם בעצם יכולים מקצועית", מוסיף א'. "ככה שלא צומחים הרבה מאמנים לרמה הגבוהה, וזה משפיע על השחקנים ועל כל הענף. הילדים זה הבסיס, יש בארץ מאמנים טובים והכדורסל מבוסס ומפותח הרבה בגללם. גם אירגון המאמנים עובד טוב ומארגן השתלמויות ברמה גבוהה, אבל מאמן לא יכול לעשות את ההתפתחות האישית כי הוא לא יכול להשקיע את כל הזמן שלו בכדורסל".

     

    "מכל הפגישות עם צביקה שרף ועם כל האנשים החזקים של הכדורסל הישראלי לא יוצא שום דבר", אומר ס', "אמרו שידאגו למשכורות ביולי-אוגוסט, אמרו שידאגו לקרן השתלמות, ובינתיים כלום לא קורה. דיברו בשנה שעברה על שכר מינימום למאמנים, אמרתי 'סוף-סוף', אבל יושבי הראש עושים מה שהם רוצים ומשלמים מתי שהם רוצים. הם לא מתייחסים לכלום".


    שי שני, לאיגוד הכדורסל אין סמכות בנושא לטענתו (אורן אהרוני)

     

    "אירגון המאמנים מארגן השתלמויות נהדרות", מאשר ט', מאמן ותיק, "אבל את הצעות היעול לגבי הנושא הכספי פשוט לא מצליחים ליישם. המשכורות הן נמוכות ואמורות לכלול הכל, ועל תנאים סוציאליים אין בכלל מה לדבר. גם מנהלי המחלקות צריכים להרוויח, ולמאמן לא נשאר. פשוט אומרים לך 'אין לי, אני לא יכול לשחרר יותר כסף'".

     

    צביקה שרף עצמו מסכים עם כל מילה: "כל מה שאומרים נכון. מאמני הנוער עושים את העבודה הכי טובה שאפשר, בתת תנאים ועושים עבודת קודש. אנחנו נמצאים במאבק שקט אבל תמידי עם איגוד הכדורסל. כשנבחרתי ליו"ר אירגון המאמנים התחלתי אותו והצטרפנו גם להסתדרות, ואנחנו מקווים שמתישהו נוכל לראות התקדמות בעניין הזה. כרגע אין, ואנחנו מאוד כועסים. השכר הנמוך הוא בכל הליגות, לא רק בליגת הנוער".

     

    "מינהל הספורט צריך לקבוע שהמילה מאמן תקבל את המעמד הראוי", מוסיף שרף, "מבחינת פנסיה, תנאים סוציאליים ועתיד. אפילו דיילות אל על כבר לא עובדות 10 חודשים ואחר כך מפוטרות ומאבדות את זכויותיהן. ראשי האגודות מעסיקים את המאמנים בתנאים של עבדות, בכל מקום אני שומע על 'קיצוצים', והכל זורקים על המאמנים. אין לי פתרונות בכיס, ואני לא אופטימי".

     

    למה אירגון השחקנים הצליח ואתם עדיין לא?

    "קודם כל אנחנו מאוגדים וגם הצטרפנו להסתדרות בדיוק כמו השחקנים. האידיאולוגיה שלי היא לא להשבית קבוצות או נבחרות, גם יעקב ג'ינו בנהריה או דייויד בלאט שלא קיבל כסף במוסקבה לא החליטו לשבות. יכול להיות שמנצלים את זה, אבל אולי בשלב מסוים יבוא מישהו אחר במקומי. זו בעיה כואבת ואנחנו מנסים לטפל בה, ולא אשקוט עד שזה יפתר".


    ניר אלון עם גור שלף, שרף והמאמנים רוצים ללכת בדרכיו (טל שחר)

     

    תגובת יו"ר האיגוד, שי שני: "אני מסכים שיש בעיה. עכשיו בטח תכתוב שאנחנו משחקים אותה ראש קטן, אבל לפי חוקי העבודה בישראל ותקנוני האיגוד לנו אין

    סמכות לקבוע מה יהיה שכר המאמן באגודה. האגודה היא המעסיק, אנחנו רק יכולים להמליץ. המכתב שצביקה הוציא בתמיכתנו הוא הצהרת כוונות. זה שוק חופשי, פרוץ ופרוע, אני מאוד לא אוהב את הסיטואציה אבל זו עובדה. כמו בכל מקצוע אחר, אם המאמן רוצה הוא חותם ואם לא - לא. אנחנו לא יכולים להתערב בשכר המאמנים".

     

    "אתה גם יכול להגיד שעיתונאים באתרי אינטרנט מקבלים שכר נמוך ועושקים אותם, אבל יש להם אפשרות לעבוד או במקום אחר או להתלונן ולהישאר, או לא לעבוד כעיתונאי. גם אגודת העיתונאים לא יכולה להגיד ל-ynet לשלם לך עוד 50 אחוז. זה מצב לא טוב שאנחנו לא אוהבים, אבל גם מצבן הכלכלי של האגודות הוא קשה ולצערי זה מצב השכר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים