שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "בנעוריי חשבו שאהיה צייר"

    הוא התחיל לכתוב בגיל תשע בגלל אימא של סיסרא והוא מקבל השראה מעגנון. אמנון דנקנר, מהמועמדים הסופיים לפרס ספיר, עונה על השאלון שלנו

    אמנון דנקנר, יליד 1946, מועמד לפרס ספיר על ספרו "ימיו ולילותיו של הדודה אווה" (אחוזת בית) - רומן על ילד יתום מאם שגדל בירושלים של שנות ה-50 בבית שאותו חולקות כמה משפחות. דנקנר שימש בעבר כדובר הסוכנות היהודית וכעיתונאי בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה. עוד מספריו: "האיש בלי העצמות", "הקיץ של רינה אוסטר", "דן בן אמוץ - ביוגרפיה", "אל תירו בנשיא".

     

    מתי התחלת לקרוא?

     

    "קורא של ממש נעשיתי בחופש הגדול שאחרי כיתה א'. נשלחתי לגור אצל משפחה בכפר ידידיה כדי להשתזף ולנשום אויר של כפר. במקום זאת מצאתי שם את הספר "הלב" ושלושה כרכים של "דבר לילדים", ולא הנחתי אותם מידי כל אותו חודש. חזרתי הביתה חיוור ומאוהב בקריאה".


    דנקנר, מצא את "הלב" במקום שיזוף (צילום: שמואל רחמני) 

     

    מהו זיכרון הקריאה שנחקק בך יותר מכל, או תבע בך את חותמו?

     

    "ליום ההולדת 9 קיבלתי במתנה מדודתי, שטעתה לחשוב כי זה ספר ילדים, את "פרנסואה ראש גזר " של ז'יל רנאר. זה ספר קשה ואכזר על מעמדו של ילד במשפחה בעייתית מאוד. מצאתי בו הד עצום לרגשותיי, לכאבי ולעולמי, והבנתי איך ספר יכול לתת פורקן גדול לקורא בו".

     

    מתי הבנת שאתה סופר?

     

    "כשהוטל עלינו בכיתה ד' לכתוב חיבור על יעל וסיסרא, ואני כתבתי אותו דווקא מנקודת ראותה של אם סיסרא העומדת בחלון ומחכה לבנה. הפתעתי בכך אפילו את עצמי. אגב, לפני זמן מה פגשתי חבר לכיתה שאמר לי שמאז אותו חיבור חלה ירידה מתמשכת ברמת הכתיבה שלי".

     

    מה אתה חושב על המילה השראה?

     

    "על פי המילון פירוש המילה – השכנה של רוח באדם (בדרך כלל רוח הקודש). אני מעדיף לחשוב על כך לא כמשהו שבא לשכון מבחוץ, אלא כאיזו התעוררות פנימית שסיבותיה לא תמיד ידועות ליוצר".

     

    מהו השלב המפחיד ביותר בתהליך הכתיבה מבחינתך ומדוע?

     

    "לא חוויתי פחד בכתיבה. חוויתי קשיים ומצוקות ותסכולים והשתאות והתרוממות רוח ואהבה וייאוש, אבל לא פחד. הפחד מגיע לאחר הכתיבה – כשאתה שולח את הספר אל העולם ואינך יודע אם לא יעוללו לו רע".

     

    איזה סופר או סופרת מהווה עבורך מקור השראה?

     

    "ש"י עגנון. כל משפט שלו מתחבר ישר אל הגנטיקה שלי, ואני חש מולו כמו מול סבא רב אמן המשתדל ללמד את נכדו המגושם את סודות אמנותו, מתוך ידיעה של שניהם כי הדבר לא יצלח ממש. אבל בכל זאת, הוא גורם לי עונג מתוק וחריף ומשהו בכל זאת אני קולט שם".

     

    האם אתה שוקד בימים אלה על ספר חדש?

     

    "כן, אך לא אוסיף. עגנון אמר פעם: 'אל תהיה מדבר על מה שאתה כותב
    שאם תהיה מדבר לא תהיה כותב".

     

    במי היית בוחר מבין מועמדים כזוכה שלך?

     

    "כולם ראויים. ברוך שלא עשני שופט".

     

    במה היית עוסק אם לא היית סופר?

     

    "הייתי שמח להגשים את התקוות שתלו בי בנעורי ולהיעשות צייר. לפני כמה חדשים ניגשה אלי, אחרי הרצאה שנתתי בירושלים, אישה יפה שהייתה חברה שלי בנעורי, והראתה לי ציורים שציירתי עבורה. למען האמת די התפעלתי מעצמי. אולי עוד לא מאוחר".

     

    כיצד תנצל את כספי המועמדות והזכייה אם תזכה?

     

    "קצין פולני לא מדבר על כסף".

     

    אם לא היית חי בישראל, היכן היית בוחר לחיות?

     

    "בצרפת. בגלל העדינות".

     

    מהי נקודת ההתחלה של כתיבת ספר? איך הוא נולד?

     

    "אין לכך כללים".

     

    לשאלונים נוספים של מועמדי פרס ספיר:

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דודה אווה. ירושלים של שנות ה-50
    עטיפת הספר
    לאתר ההטבות
    מומלצים