מסמר למסמר היית מיישר
"משפחות ילדים הומים/ מלצרים עמוסי מגשים/ עצים מלבלבים ציפורים/ מבעד לחלונות קיץ ריחני פתייני". שירים חדשים של יודית שחר
יומן יוני
אנשים ששותים קפה הפוך
ואוכלים מאפה גבינה
בשבת מהבילה
בשד' רוטשילד, קפה הילל,
לא יכולים לסיים
בוהים בכניסה
בודקים בסלולארי
יושבים לבד
(אמרתי לבד?)
לא מוצאים אחיזה בטוחה
בעיניים
(אמרתי בוהים?)
בודקים בסלולארי שוב
מנסים לכתוב
מסביב זוגות אוחזים לא אוחזים
ידיים
משפחות ילדים הומים
מלצרים עמוסי מגשים
עצים מלבלבים ציפורים
מבעד לחלונות קיץ ריחני פתייני
כמעט מתפרץ מבעד לזכוכית שברירית
מעט נוגע כמעט
והבחילה הגואה
והסלולארי הדומם על שולחן עץ כבד
בקפה הילל, בשד' רוטשילד
בבוקר שבת ראשית יוני
כשפרחי סיגלון אחרונים
מטיחים עצמם נמקים לאיטם
על אבני המדרכה
סלולרי דומם בשדרות רוטשילד (צילום: ערן טל)
מה עשית
מסמר למסמר היית מיישר,
בפטיש, באצבעות דקות ישרות
מרובבות חבורות שחורות,
רוכן בגב כחוש
קצה לשונך נזקף משתרבב מזווית פה
מסמרים חלודים, שתי אגורות שווים,
יכולת לזרוק חפשת להכניע
(מה עשית?)
אותי לא הצלחת,
אבא עקום שמנסה ליישר ילדה ישרה
אבא עקום שמעקם ילדה ישרה
עכשיו סוף סוף אנחנו דומים
שני מסמרים עקומים
בטבור חיים חלודים
בשום מקום,
אינני יודעת איך להתיישר, אבא,
(האם אתה מרוצה?)
יודית שחר פרסמה השנה את ספר השירים "זו אני מדברת", וזכתה בפרס טבע במסגרת פסטיבל המשוררים
במטולה. לשירים נוספים של שחר שפורסמו ב-ynet לחצו כאן
