המכניזם הנפשי של הגבר צץ מאזור אחד בגופו
ככל שגבר מתבגר ,כך הוא מתחיל להבין שסלע קיומו אינו ממש סלע. מדובר יותר בשריר. שריר שמזדקן ונחלש עם השנים. כך צומחת התובנה המצמררת שלא לעולם חוסן, ושיש סיכוי קלוש שלא נספיק להגשים את כול רצונותינו בחיינו הנוכחיים
גבר הוא אורגניזם נפוץ בעולם החי. מורכבותו אינה גדולה ואת המכניזם הנפשי שלו ניתן להסביר די בקלות. למעשה, המכניזם הנפשי של הגבר מזדקר מאזור אחד בגופו. אי שם בין ראשנו הרוחני והנשגב לבין כפות רגלנו הארציות, שוכן לו (יותר נכון תלוי) סלע קיומו של הגבר.
מדובר במתת אל המסקרנת את האנושות משחר ההיסטוריה ועד ימינו. כמו כל דבר יקר ערך, סלע קיומו של הגבר מעורר מחלוקות וסכסוכים בין עמים שונים לאורך השנים. שסלע קיומך מונח לו ללא ידיעתו בין רגליך, צומחת בך יראת קודש מהולה בפנטזיות ארוטיות מלוכלכות. לו יכולנו היינו נועלים את סלע קיומנו בכספת או בירושלים. לכול הפחות היה צריך לטמון אותו בפאוץ' נסתר מתחת לבגדינו.
מכיוון שעוד לא הצלחנו לפצח את השיטה להגנה טוטאלית על סלע קיומנו, אנחנו פוסעים בין הבריות מעט חשדניים. יש לנו תחושה בלתי ניתנת לריסון, שאיפשהו מאחורי הפינה או בבר השכונתי, קיימת מזימה לגזול מאיתנו את רכושנו היקר.
למען האמת בין הגברים מסתובבת שמועה עקשנית, שנשים מצליחניות ואסרטיביות במיוחד פוזלות לכיוון הסלע ולא רק במטרה לענגו. לכן רק גברים אמיצים במיוחד מוכנים להיכנס לקשר כלשהו עם אותן נשים פעלתניות.
אין דבר שמאיים יותר על גבר מהאפשרות שהוא יחדל מגבריותו, גם אם מדובר בחידלון סימבולי. מה שמסבך את העניין לאין שיעור, הוא העובדה שפעילותו של סלע קיומנו מעוררת בנו לעיתים אשמה. במקרה זה האשמה מגלמת בתוכה את האפשרות, שכפעולת תגמול על פעילותינו הערה, ייגזל מאיתנו, בטרם עת, אותו סלע רב מעללים.
מגבר מסוקס לאשה לבבית
רבים מבין הגברים צרכים לחוש שסלע קיומם חיי ובועט על בסיס יומי. עבור אלו, יום ללא כיבוש משול לצעד הראשון בתהליך הטרנספורמציה מגבר מסוקס לאשה לבבית. באופן דומה, גברים רבים חשים שגבריותם תחוסל ברגע בו ישתקעו במקום אחד. עבורם, זוגיות פורחת מבשרת נבילה מייסרת של גבריותם.
ההבדל העיקרי בין השעון הביולוגי הגברי לנשי הוא כיוון פעולתו. התבגרותן של חלק נכבד מהנשים מעודדת אותן להיקשר ולהתחייב לקשר משמעותי. המכניזם הגברי פועל על פי עיקרון מעט שונה. ככל שגבר מתבגר, כך הוא מתחיל להבין שסלע קיומו אינו ממש סלע. מדובר יותר בשריר. שריר שמזדקן ונחלש עם השנים. כך צומחת התובנה המצמררת שלא לעולם חוסן ושיש סיכוי קלוש שלא נספיק להגשים את כול רצונותינו בחיינו הנוכחיים.
תובנה מרעישה ומתקתקת זו שולחת חלק מהגברים לתזזית של חיפושים והרפתקאות, וחלק אחר למלנכוליה אפרורית. כשאתה מתחיל להבין שזמנך ובחירותיך מוגבלות בזמן, מתחיל משבר אמצע החיים של הגבר, מה שיוצר משבר אמצע חיים לאשה שחיה במחיצתו של אותו גבר מלא תובנות. אין מה לכעוס, מדובר בסוגיות פילוסופיות ולא ברוע לב. אגב, זהו בדיוק השלב שהייטקיסטים מצליחים הופכים לייננים, רואי חשבון לשוקלוטיירים ופסיכולוגים קליניים לכותבי טורים.
אבל נניח שהשלמנו עם העובדה שבחיים הנוכחיים שלנו כבר לא נספיק הכל ונאלץ לבחור רק אשה אחת. או אז מתחילה לייסר את ראשנו החולמני, והדי עייף כבר בשלב זה, בעיה חדשה לגמרי.
זה די סביר לצפות שבאותה אשה יהיה הכל
מכיוון שכבר הסכמנו לבחור רק אשה אחת, אנחנו חושבים שזה די סביר וצנוע לצפות שבאותה אשה יהיה הכל. זוגתנו אמורה להיות חכמה כמו הרמב"ם, טהורה כמו חנהל'ה ושמלת השבת, טובת לב כמו מרי פופינס, מבשלת כמו אמא, יפה כמו ונוס, סקסית כמו תות שדה, אמפתית כמו פסיכולוגית ועשירה כמו שרי אריסון.
האמת שהבעיה העיקרית קשורה בגישור בין הטוהר לבין הסקסיות. מדובר בשני קטבים בתוך נפשנו שקשה מאוד לגשר ביניהם. אנחנו רוצים שהאשה שלנו תהיה סוג של מלאך טהור, טוב לב ורגיש. בגלל זה קשה לנו להתחייב לכוכבות פורנו למרות שאנחנו מאוד מעריכים את מפעלן. מצד שני, קשה לנו להימשך למלאכית טהורה ולבבית. היא בכיף יכולה להיות אמא של ילדינו אבל למען השם, מה עם קצת זנותיות? קצת פעלולים, חופש, יצר. מה נראה לכם שאנחנו באמת יכולים לחיות על ליטופים בגב ושיחות נפש? בקיצור, אנחנו מחפשים אישה שיש בה הכל! שיצריותה לא סותרת את טהורה, שאימהותה לא מחסלת את נערותה. יש מתנדבות?
הסתירה קיימת דווקא בתוכנו
אם להיות כנים, נהיה חייבים להודות שלעיתים הסתירה קיימת דווקא בתוכנו, ולאו דווקא בעלמת החן הניצבת מולנו. על אף שיש נשים שעשויות להכיל בתוכן קטבים אלו, הגבר המצוי חרד במידה לא מעטה לגשר בין הטוהר והיצריות שבתוכו.
ברגע שרעייתו, הסקסית להפליא, חולצת שד להניק את יוצא חלציו הרעב, הוא יתקשה מאוד לראות בה כוכבת פורנו נודפת יצר. באופן דומה נתקשה לדמיין את האשה הסקסית והמפתה, שהכרנו לפני כמה שעות ונמה לה כרגע במיטתנו, עושה שימוש לרעה בתכונותיה הארוטיות לצרכים אימהיים נשגבים. משהו פה לא הגיוני לנו.
אני לא יודע במה אתן מסבכות את ראשכן היפה במהלך היום (אני סתם מצטנע כדי שלא יכתבו לי שוב שאני יהיר), אבל תבינו שזה לא פשוט כל כך להתמודד עם כל זה על בסיס יומי. אז מה כבר ביקשנו קצת נעים בגב? מה זה לעומת התמודדות יום יומית עם סלע קיומנו?
אך אַל לכן נשים יקרות לאבד תקווה. קודם כל מפני שהנעליים החדשות שקניתן מהממות. אתן נראות בהן זוהרות ויפות במיוחד. דבר שני, ברצוני לגלות לכן שקיימים גברים בשלים ובוגרים שעיבדו בצורה טובה את הקונפליקטים והחרדות המדוברות. גברים נבונים ובוגרים אלו מתאימים לקשר זוגי עמוק משמעותי ונמצאים ממש בהישג יד.
למעשה מדובר בגברים כל כך בוגרים, איכותיים ובשלים, שתוך זמן קצר יהיה קשה מאוד לאתר אשה אחת שמוצאת בהם עניין של ממש. זו בדיוק הצומת בו אנחנו מסיימים לנתח את המכניזם הגברי ועומדים בפני המשימה החשובה הבאה: ניתוח המכניזם הנשי.
המשך יבוא (אולי).
לפנייה לכתב/ת 
