ערכים במקום רעש וצלצולים
הזמר יהורם גאון, המצלם בימים אלה תוכנית לטלוויזיה החינוכית, מגיב למאמרה של אריאנה מלמד שקרא לסגור אותה. "החינוכית לא משדרת לחלל ריק, גם אם צורכים אותה פחות מאת זיקוקי הדינור בערוץ 2. אם יש בעיות צריך לרפא, לא להרוג"
אם אתה ישראלי או את ישראלית, ויש לך ערוץ טלוויזיה קטן וצנוע, שמשקיע בהפקות ישראליות יותר מפי 2 מאשר הטלוויזיה הישראלית בכבודה ובעצמה והוא הערוץ היחיד כמעט שמאוזן מבחינה תקציבית, לא מתפשר על איכות, נותן ביטוי לכל גווני החברה שלנו, משמר מעט מהגאווה הלאומית שלנו ושומר על כל המיוחד בתרבות הישראלית, הייתם ממהרים להיפטר ממנו? ודאי שלא.
גאון בתוכניתו. "גאה להשתייך לטלוויזיה החינוכית" (צילומים: אורן גולן)
אני דווקא מצדיע למי ששומר על הפנינה הזאת. אני מצדיע לו כי הוא מגן על האינטרס שלי כישראלי שרוצה לראות טלוויזיה ישראלית מקורית, אמיתית ואיכותית.
בשבועות האחרונים אני מצלם בחינוכית את התוכנית "גאון של אבא", במסגרתה אני נפגש עם ילדים מרחבי הארץ ומנהל איתם שיחות בגובה העיניים על כל מה שמעסיק אותם.
הפורמט הזה לא יכול היה להתקיים בשום ערוץ אחר. גם לא "חוצה ישראל" עם רינו צרור, או "אינטרמצו" עם אריה ורדי או תוכניות שמקנות ידע במתמטיקה ואנגלית לגיל הרך.
אלה פורמטים שמציגים את ישראל כמו שרובנו מאמינים בה, בגובה העיניים, בפשטות, עם פחות רעש וצלצולים, אבל הרבה אמת ישראלית, מקומית. נכון, רוב הישראלים מעדיפים לזפזפ בערב לתוכניות ריאליטי מיובאות או לקומדיות אמריקניות, וזה לגיטימי.
אבל אותם ישראלים רוצים מאוד שיהיה מי שישמור על התרבות הישראלית האותנטית, שיהיה מקום אחד שבו ישראל יכולה לפגוש את עצמה, לבטא את הקבוצות השונות שבתוכה, לייצר איכות ישראלית גאה.
חריגה מהנוף הטלוויזיוני
אנחנו לא רוצים לוותר על זה, גם אם אנחנו צורכים את זה בתדירות נמוכה יותר מאשר את זיקוקי הדינור בערוץ 2. ובכל זאת, צריך גם להכיר את העובדות. החינוכית אינה משדרת לחלל ריק. הצופים בתוכניותיה מדי יום זקוקים לה, לא פחות ממה שזקוקים קוראיהם של מלמד וחבריה לטורים שלהם.
צרור ב"דוקומנטרי". תכנים שלא יכולים להתקיים בסביבה אחרת
אני גאה להשתייך לטלוויזיה החינוכית, ובעיקר לאנשים המסורים שפגשתי בקרב עובדיה. סדרות חינוכיות, שעורי הכנה לבגרות ומאגר המדיה הדיגיטלית הן רק חלק מהפעולות שהטלוויזיה החינוכית יוזמת ומפיקה, ובכך משרתת את מערכת החינוך כולה.
וזו רק תחילת הדרך. ערכים דמוקרטיים, היסטוריה, מורשת ישראל, תולדות הערבים, גיאוגרפיה, מדע, אזרחות - הכל בפנים. ואסור לשכוח גם את שילובם של תלמידי ואנשי מערכת החינוך בתוכניות התחנה - יוזמה ייחודית וחריגה בנוף הטלוויזיוני הישראלי.
שידור איכותי הוא צורך אמיתי של כל ישראלי. לא כולם צריכים לצרוך אותו.
לא כל אלה שנהנים ממנו מוכרחים להפוך את שידוריו לעמוד הבית שלהם, אבל כמו אוניברסיטאות, מכוני מחקר, תיאטרון, קולנוע מקורי, אמנות, ספרות, מוזיאונים, תזמורות - כך גם השידור הציבורי יוצר תשתית איכותית. החינוכית מספקת שידור ציבורי כזה. אם יש בעיות - ויש - צריך לרפא, אבל לא להרוג.
