שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עיר הבה"דים: מה שטוב לחיילים - טוב לנגב
    לאחר מחלוקת משפטית מתוקשרת ובדיקה סביבתית, ניתן ההכשר להקמת עיר הבה"דים בנגב. הרשויות קבעו שהחיילים לא יהיו חשופים לסיכון. יש לברך על כך וגם לקוות שהלקח נלמד: תהליך שכזה צריך להיות סדר העניינים הרגיל גם בנגב כולו, שעד היום נחשב ל"חצר האחורית" של המרכז

    בשבוע שעבר התבשרנו שהפרויקט הלאומי להעתקת בסיסי צה"ל לעיר הבה"דים שבצומת הנגב קיבל את חותמת ההכשר האחרונה. אקדים ואומר: העיסוק בעיר הבה"דים קשור לקרבתה לרמת חובב, ולכן אני מבקש לציין, למען הגילוי הנאות, שלאחרונה מוניתי לנציג העיר באר-שבע במועצה התעשייתית רמת חובב. לפיכך איני מתכוון לנצל את הבמה הזו כדי לתקוף או לסנגר על המועצה או על המפעלים, אלא דווקא לנצל את המומנטום שנוצר ולבחון את המצב הסביבתי של הנגב באופן רחב יותר.

     

    כדי שיקרה מה שקרה בצומת הנגב היה צורך בעתירה של של "אדם טבע ודין" והחלטה של בית המשפט העליון. ומה עם שאר הנגב? האם הוא לא ראוי להכשר סביבתי?

     

    מבלי להיכנס לויכוח מי היה צודק יותר או פחות במחלוקת הארוכה סביב עיר הבה"דים, נדמה לי שהחברה הישראלית למדה כמה דברים והפיקה כמה לקחים. ראשית, היה כאן שילוב מבורך בין אזרחים, ארגונים חוץ ממסדיים, רשויות ותעשייה, וחיבר בין אינטרסיים סביבתיים, כלכליים וחברתיים.

     

    שנית, התהליך קיבע את המשוואה שהעתקת בסיסי צה"ל לנגב היא צעד לאומי מרכזי וחשוב, ממש כשם ששמירת איכות הסביבה בנגב חשובה. לא רק שהאחד לא צריך לבוא על חשבון השני, אפשר בהחלט לומר שההחלטה על העברת עיר הבה"דים לנגב היתה הזרז המרכזי להגברת המודעות בדבר המפגעים הסביבתיים בנגב, וזירוז הטיפול בהם.

     

    בנוסף, על אף שנמצא כי איכות האוויר באזור צומת הנגב מתקדמת בכיוון הנכון, מוסכם על כל הצדדים שיש להמשיך ולעקוב אחר הנושא, לקבוע תקנות מחמירות בנושא זיהום האוויר באזור ולאכוף אותן ביתר שאת למען כלל תושבי הנגב, ולא רק תושבי עיר הבה"דים העתידיים.

     

    לנקות את "החצר האחורית"

    וזה העיקר לדעתי: חשוב לזכור שאיכות הסביבה בנגב אינה רק איכות האוויר בצומת הנגב, ושהנגב הפך במשך השנים לפריפריה סביבתית.

     

    "פריפריה" בהגדרתה היא סביבה. בשנים האחרונות קיבל המושג משמעות סמלית של משהו שאינו במרכז אלא מסביבו - כלומר משהו שולי שאינו במרכז החשיבות - והשימוש העיקרי שלו היה לתיאור יישובים הגובלים בשולי עיר מרכזית ובאזורי ספר.

     

    במשך שנים נמצא קשר מובהק בין פריפריה טריטוריאלית לבין פריפריה חברתית-כלכלית, וככל שהתרחקו ממרכז העניינים, גם הכוח הכלכלי והחברתי פחת. מסתבר שבמקביל נוצרה גם פריפריה סביבתית. כלומר שהפריפריה אינה רק אזור הסובל מזיהום, הזנחה והעדר השקעות בתשתית סביבתי, אלא גם הופך ל"חצר אחורית" אליה מעביר המרכז את המפגעים שהוא מעוניין להרחיק ולבודד.

     

    תושבי הנגב מקווים שהירידה של בסיסי צה"ל דרומה תביא עימה פיתוח כלכלי, חברתי וגם סביבתי לאזור. מנהיגי הנגב מקווים שאלפי החיילים שיגיעו לאזור ומשפחות אנשי הקבע שישתקעו בנגב, יביאו עמם גם השקעה של המדינה בתשתיות, ירחיבו את מקומות התעסוקה ויחזקו את הישובים הקיימים.

     

    נכון, בנגב פחות צפוף מהמרכז, ויש פחות זיהום אוויר בערים, אבל עדיין יש לפתח את תשתיות הכבישים והתחבורה הציבורית, לטפח את השטחים הפתוחים בישובים ומחוץ להם, להעצים את התיירות המדברית, לדאוג לטיפוח מסיבי יותר של חזות הערים וניקיונן. כל זאת כמובן תוך מחשבה תחילה ותיכנון בר-קיימא, התחשבות בתנאי השטח והאקלים בנגב ושימור משאבי הטבע הייחודיים שבו.

     

    הלוואי שכל השותפים שחברו לקדם את איכות האוויר בצומת הנגב ימשיכו לקדם גם את איכות הסביבה בנגב כולו, למען תושבי הנגב הנוכחים ואלו שיבואו אליו לטובה.

     

    ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים