פרשת אבוטבול: למה שפושעים יגבו חוב עסקי?

מיהם האנשים שלובשים את "החליפה של האיומים"? בפרשת אסי אבוטבול, שנשלח אתמול (יום ב') ל-13 שנות מאסר, לא הוענשו רק מנהלי וחברי ארגון הפשע. בין המורשעים היו גם שני אחים, בעלי משק חקלאי לביצים, שבית המשפט כינה "אזרחים רגילים". הם נואשו מסכסוך עסקי וביקשו את ארגון הפשיעה לגבות עבורם חוב. אנשים שמכירים את התופעה מסבירים שהיא צומחת כתוצאה מאזלת יד של הרשויות.

"על בתי המשפט להעניש אלה הפונים לעבריינים כדי לקדם עניינם ולהשיג חפצם בעונשים כבדים", כתבו השופטים, שגזרו על מורן ונחמן חן ארבע שנות מאסר לכל אחד - שלוש מהן בפועל. השניים פנו לאבוטבול, והוא שלח את אלברט סיטבון, עוד אחד מהנאשמים. סיטבון איים על החייבים הקודמים כי אם לא יכסו את חוב האחים לאבוטבול - "ישרוף אותם".

עם זאת, בורובסקי מודע לביקורת כלפי גורמי איפת החוק, שנכשלים במתן מענה הולם לאזרחים המצויים במצוקה מיידית בשל סכסוך עסקי. "אין ספק כי צריך שהמוסדות הרשמיים יתנו סעד לתושבים, החל במשטרה ועד מערכת המשפט שנוהגת בסחבת. אזלת יד המערכות היא שאפשרה לארגוני הפשע לפרוח", הוא אומר.

"איך אפשר לא להבין את זה?"

גם עו"ד יאיר גולן, המתמחה בפלילים, מכיר היטב את התופעה, אך מבין ללבם של אנשים שנעשקו. "אזרחים מהשורה מנסים לגבות חובות לגיטימיים ולא מצליחים, מכיוון שהחייבים נוקטים בלשון החוק שמאפשרת להם להתחמק. המשטרה לא יכולה לעשות הרבה, וגם הסיכוי שהוצאה לפועל יתערבו הוא מאוד קלוש", הוא מסביר. 

"אין שיניים אמיתיות שיכולות להילחם באנשים שהם סרבני תשלום, בצד השני יש אנשים נואשים

שרימו אותם - וכברירת מחדל הם נאלצים להיעזר בשירותים אחרים. בחלק מהמקרים זו באמת הדרך היעילה - אם כי לא בטוח המשתלמת - היות שהארגונים האלו גובים בעצמם עמלות מאוד גבוהות".

לדברי עו"ד גולן, למרות שאזרחים הפונים לארגוני פשע חייבים להיענש - אפשר להזדהות עם מצוקתם. "החוק לא יכול לסבול עידוד של מערכות אלטרנטיביות לגביית חובות. מצד שני, אי התשלום הביא לחורבנם הכלכלי הגמור, ניתקו להם את הלוואות ואת החשבונות ואת האשראי. איך אפשר לא להבין את זה?"

בהוצאה לפועל רוצים היי-טק - לא ספות ומקררים

מנכ"ל ההוצאה לפועל, דוד מדיוני, מכיר את הטענות - ושם את האצבע על הבעיה: כסף. "מערכת ההוצאה לפועל חיה בתוך בועה לאורך עשרות שנים - ובמקום להתחיל היכן שבית המשפט מסתיים, היא נמצאת בתוך בית המשפט. התוצאה היא שעד היום ההוצאה לפועל לא קיבלה את תשומת הלב הניהולית והתקציבית המגיעה לה. פחות עניין את מחלקי התקציב מה יקרה עם פסקי הדין - העיקר שיינתנו. אבל אם אין הוצאה לפועל שלהם אז מה הטעם? זה מבזה את שלטון החוק ואת פסקי הדין עצמם".

הסבר נוסף של מדיוני לאזלת היד טמון במחסור במידע. "די היה בזה שאדם היה מספר שאין לו, כדי להבין שזה מה שיש. היום אנחנו בעיצומו של תהליך שיהפוך אותנו למערכת עצמאית.

הוכפפנו ישירות לשר המשפטים שנותן לנו תשומת לב קבועה ויומיומית, יש לנו תקציב משלנו. לפי תיקון לחוק שמיושם כעת באופן הדרגתי, נקבל מידע מכל הגופים הפיננסיים הכי אמינים - הבנקים, חברות אשראי, קופות גמל, ביטוח לאומי, מרשם המקרקעין וכו'.

"כיום יש לנו יותר שיניים", הוא מבטיח. "אנחנו הולכים לכיוון של הוצאה לפועל היי-טקית, יותר אלקטרונית, פחות מתלהמת ופחות משאיות שסוחבות ספות. הכסף הגדול נמצא היום בבנקים ובקופות הגמל, לא בספות ובמקררים. אני מאמין שהאזרחים יאמינו יותר במערכת ויפסיקו ללכת למעאכרים. בסופו של דבר כל הדרכים הקצרות לכאורה הן הארוכות ביותר. כשמבקשים לעקוף פס לבן בסוף נהרגים בתאונה. הכי נכון לעצור שנייה, לחשוב ולפעול בצורה חוקית".