כמעט מלאכית

פארה פוסט הלכה היום (ה') לעולמה בגיל 62. לא מבוגרת, לא צעירה, בלונדינית, לנצח עם חיוך של מיליון דולר. הכרתי אותה כשהייתי בת 12 לערך. היא לבשה בגד ים אדום, חייכה חיוך צחור והגלגל בשיערה הבלונדיני נראה כמו חלום רטוב של נערה צעירה, שלצערה הרב נולדה בשיער חום מתולתל.

פוסט. שיער מושלם וחיוך של מלאכית (צילומים: AP)

היא היתה מושלמת. ידיים על המותניים, ניצוץ בעיניים ואפילו ארון הבגדים אליו הוצמדה, לא האפיל על המראה. היא היתה מודבקת לצדה של ברוק שילדס, ונראתה הרבה יותר טוב ממנה. הפוסטר הזה, שצולם באמצע שנות ה-70 מכר שמונה מיליון עותקים. אחד מהם, הגיע לחדרו של בן דודי היקר. פוסט נחשבה פעם לאחת הנשים היפות בעולם. אנשים העריצו אותה, השתוקקו להיות לידה, אבל כנראה שבלונדיניות לא רק נהנות יותר, לפעמים נדמה שהן גם סובלות יותר.

הדרך אל התהילה

פוסט הגיעה מטקסס, אחרי שנבחרה לאישה הכי יפה בקולג' ומהר מאוד מצאה את הדרך אל הטלוויזיה בתפקידי אורח ב"אני חולם על ג'יני", "הנזירה המעופפת", "משפחת פארטרידג'" ובשנת 1968 פגשה את "האיש ששווה מיליונים" - לי מייג'ורס. ב-1974 הם התחתנו.

אבל חייה של בלונדינית, כאמור, לא קלים. אחרי שהפוסטר המפורסם יצא לאור, אהרון ספלינג, המפיק האגדי, שם עליה עין והחליט שהיא מתאימה להיות אחת מ"המלאכיות של צ'ארלי". אבל תפקיד האישה המשוחררת והחזקה שהיא שיחקה, לא הרשים את מייג'ורס שדרש שהיא תהיה האישה הטובה והכנועה, ותגיע הביתה כל יום בשעה נורמלית.

פוסט ב"מלאכיות של צ'ארלי". עונה אחת הספיקה לה כדי לכבוש את העולם

בין אם מייג'ורס היה ההשפעה או המשכורת והחוזה שלא מצאו חן בעיניה, פוסט החליטה לעזוב אחרי העונה הראשונה, מה שהוביל לתביעה מצד המפיקים. היא, אמנם, הסכימה לחזור בתפקידי אורח, אבל זה כבר לא היה אותו הדבר.

על אף השתתפותה רק בעונה אחת, הסדרה הפכה אותה לכוכבת-על שזכתה למעריצים רבים, אך אלה היו מאוכזבים ביותר מההחלטה שלה לעזוב את "המלאכיות" ועוד יותר מאוכזבים מהמעבר שלה אל המסך הגדול. האכזבה, בצירוף בחירה לא נכונה של כמה תסריטים הובילו אותה אל נקודת שפל בקריירה. גם העובדה שצלמי הפפראצי לא הפסיקו לרדוף אחריה, תרמה כנראה לחיכוכים בינה לבין מייג'ורס, והשניים נפרדו.

אך כיאה לכוכבת ולבלונדינית, פוסט לא מצאה את עצמה לבד יותר מדי זמן וחברה אל ריאן או'ניל, שעד אותו הזמן היה על תקן חבר של מייג'ורס. הוא שמח לתת לפוסט את הגירושים ואו'ניל שמח לפנות כמה מגירות בביתו כשהיא עברה לגור איתו.

רכבת הרים הוליוודית

ב-1984 פוסט עשתה מהלך חכם כשבחרה לככב בסרט שהחזיר אותה לכותרות. המעריצים רצו לראות אותה והמבקרים פשוט אהבו אותה בסרט "The Burning Bed", שהביא לה גם מועמדויות לגלובוס הזהב ולאמי. הסרט, המבוסס על מקרה אמיתי, סיפר את סיפורה של אישה מוכה ופוסט, שהסיפור נגע ללבה, הפכה לפעילה למען נשים מוכות.

פוסט ואוניל. מערכת יחסים מורכבת, עד לנשימתה האחרונה

הקריירה שלה הגיעה לפיק בזכות ההצלחה הזו, אבל שוב צנחה לתהומות. בינתיים נולד לזוג בן, רדמונד, ופוסט המשיכה לחפש את אהבת הקהל והמבקרים. זו חזרה לבקר בחייה ב-1989 כשכיכבה בסרט הטלוויזיה "הקרבות קטנות". שוב סיפור אמיתי הקשור בפשע. פוסט היתה מועמדת לאמי וקיבלה הצעה לככב עם או'ניל יחד בסדרה חדשה, אבל הסדרה לא החזיקה מעמד וכנראה השפיעה גם על היחסים בין בני הזוג.

ב-1995 זכתה פוסט להצלחה בתחום אחר כשדיגמנה לפלייבוי והפכה את אותו גיליון לנמכר ביותר בשנות ה-90. מול החזרה אל הזרקורים נוצרה הידרדרות נוספת ביחסיה עם או'ניל והם נפרדו. מישהו אמר דפוס בבחירת גברים שלא אוהבים שהאישה גונבת להם את אור הזרקורים?

הביקורת הרעה היכתה שוב כשבתכניתו של דיוויד לטרמן (1993) פיזרה רמזים עבים על שימוש בסמים, אבל מישהו שם למעלה כנראה מחבב אותה, כי בחירה בתסריט לסרט "השליח" ("The Apostle") לצדו של רוברט דובאל הביאה שוב ביקורות מפרגנות והסרט הפך להצלחה.

עם זאת, לא הכל יכול להיות מושלם. במקביל החלה פוסט לצאת עם המפיק ג'יימס אורר, והבחור התגלה כחלום בלהות. לאחר שסירבה להיענות להצעת הנישואין שלו, היכה אותה קשות והיא אושפזה.

היא כמובן נפרדה ממנו, אבל הדברים לא השתפרו, היא המשיכה להופיע פה ושם בסדרות טלוויזיה, הפתיעה במועמדות נוספת ל"אמי" ב-2003, אבל זו היתה ההפתעה הטובה האחרונה. בשנים האחרונות היא חוותה רגעים לא קלים, אמה נפטרה, ריאן או'ניל שנשאר בקשר קרוב איתה חלה בלוקמיה, והיא קיבלה את הבשורה שחלתה בסרטן.