שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בין חילול שבת לחילול השם
    הרמב"ם מפרש כי חטאו הגדול של משה רבנו בהכאת הסלע היה הכעס שהפגין בפני העם, וגרם לחילול השם. ומה גורמות ההפגנות בירושלים נגד פתיחת החניון בשבת?

    אני מאמין באמונה שלמה שאסור לפי חוקי תורתנו הקדושה לנסוע בשבת. אני מאמין שהניסיון לכפות על הזולת החילוני את השבת או כל חוק הלכתי אחר, גורם לריחוק, שנאה ואפילו תיעוב של השבת היהודית, וההלכה בכלל, על החילוני. אין דבר מרחיק יותר את החילונים מערכי היהדות יותר מאשר הכפייה הדתית.

     

    כיהודי מאמין, וכרב בישראל בדור שלנו, אין דבר יותר חשוב בעיניי מלתרום את תרומתי הצנועה לזהותה היהודית של מדינת ישראל. הכפייה הדתית היא האויב מספר אחד של הזהות היהודית במדינת ישראל. 

    יותר מזה, הכפייה הדתית מנוגדת לעיקרון של "דרך ארץ קדמה לתורה" . לא כופים על אדם דברים שבלב, והחילוני שנוסע בשבת וצריך מקום לחנות – צריך לדאוג לו לאפשרות כזו.

     

    בפרשה שלנו, "חקת", נענש משה בעונש חמור ביותר: נשללת ממנו הכניסה לארץ. מפעל חייו הענק מסתיים בטרגדיה. הסיבה לכך לוטה בערפל, והפרשנים שבכל הדורות ניסו לפענח אותה. הסיבה קשורה בהתנהלותם של משה ואהרן אל מול העם המתלונן על צימאון קשה במדבר החם.

     

    ה' מצווה עליהם לדבר אל אחד הסלעים במדבר על מנת שיצאו ממנו מים. משה ואהרן נוזפים בעם ומדברים אליו קשות, מכים בסלע ואז יוצאים המים המיוחלים. במה חטאו? השבת נביא את דברי הרמב"ם הנראים לי מתאימים מאין כמותם לשאלת פתיחת החניונים בשבת.

     

    "...וחטאו (של משה) עליו השלום היה שנטה אל אחד משני הקצוות במעלה ממעלות המידות והיא הסבלנות, כאשר נטה אל הכעס... דקדק ה' עליו שיהיה איש כמוהו כועס בפני קהל ישראל, במקום שאין ראוי בו הכעס. וכגון זה בחוק האיש ההוא חילול השם, לפי שתנועותיו כולן ודיבוריו נלקחים למופת (=לדוגמא וחיקוי)" (שמונה פרקים לרמב"ם פרק ד').

     

    אמרה לי נערה בקהילה שלי: "אני מתביישת בפני הציבור החילוני שכך נראית היהדות הכועסת שלנו, הפגנות בהם זורקים טיטולים על אנשים". התקשר אליי אדם בעקבות דברים ברוח זו שהשמעתי ברדיו, ואמר: "עזבתי את הדת בגלל הדתיים, החזרת לי בדבריך אמון מסוים בהם".

     

    הווי קשה לכעוס

    משה רבנו לא נכנס לארץ המובטחת בגלל שכעס על ישראל, אבל לא הופכים את העם למאמין בכעס. יותר מזה, הרמב"ם מתבטא

    בחריפות נדירה ומדהימה כלפי אדון הנביאים משה רבנו, כשהוא מייחס "חילול השם" לאיש הנעלה מכולם.

     

    זה גם הרגע להעריך, אם לא להעריץ, את השיעור בדמוקרטיה ובענווה אותו נתנו לנו מתיישבי גוש קטיף שנעקרו ממקומם. שראו את בתיהם נחרבים לעיניהם ועזבו באצילות כואבת לבלתי שוב, את בתיהם. ואל תתנו לכמה חלושי דעת שהתנהגו בצורה כה מכוערת לשנות את התמונה המהותית והכוללת.

     

    לא בכעס ולא בהפגנות נהפוך את המדינה לבעלת זהות יהודית משותפת. רק בחיבוק, אהבה ומאור פנים. בהידברות ומציאת מכנים משותפים. וברוך ה' - כאלו יש גם יש.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרב רפי פוירשטיין
    דרך ארץ קדמה לתורה
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים