בצלם: שפכים מהתנחלויות מזהמים את השטחים

דו"ח של ארגון "בצלם" המתפרסם הבוקר (א') טוען ששפכים שמקורם בהתנחלויות זורמים לוואדיות ולנחלים מעבר לקו הירוק, מזהמים את הסביבה ועלולים לגרום לפגיעה במקורות המים של הפלסטינים.

הדו"ח אמנם מציין כי כ-60 אחוז מהשפכים שזורמים לנחלים בשטחי הגדה מקורם ביישובים פלסטיניים, אך מדגיש כי כשליש מהיישובים הישראלים מזרימים גם הם את השפכים שלהם ללא טיפול.

על פי הדו"ח, בשטח הגדה קיימות 121 התנחלויות מוכרות אך רק 81 מהן מחוברות למתקני טיהור שפכים. 5.5 מיליון קוב של שפכים שמייצרות שאר ההתנחלויות בכל שנה אינם מטופלים כלל וזורמים באופן גולמי לוואדיות ולנחלים ברחבי הגדה. "ההזנחה הממושכת גורמת למטרדים קשים ברחבי הגדה ועלולה לזהם את אקוויפר ההר, שהוא מקור המים החשוב והאיכותי הן עבור ישראלים והן עבור פלסטינים", נכתב בדו"ח.

עוד על זיהום נחלים בגדה:

• מחאה פלסטינית: הכיבוש מזהם את השטחים
• דו"ח: הביוב הפלסטיני מזהם את נחלי יו"ש
  

יתרה מזאת, בארגון טוענים כי מתקני טיהור השפכים שפועלים בגדה מיושנים וסובלים מתקלות, ומעל למחציתם קטנים וערוכים לטפל בשפכים של כמה מאות משפחות - ולא מתאימים ליישובים גדולים יותר. אנשי הארגון טוענים כי במשך יותר מ-40 שנות כיבוש, ישראל לא הקימה בהתנחלויות מתקני טיהור שפכים אזוריים ומתקדמים בדומה לאלה שבנתה בשטחה הריבוני.

אנשי הארגון טוענים עוד, כי  בניגוד לחוק ישראל אינה מתנה את אכלוסם של מבנים, שכונות או אזורי תעשייה בגדה בקיום פתרונות לטיפול בשפכים. לדוגמה, כל שכונותיה הדרומיות של ההתנחלות מודיעין עילית, שבהן מתגוררים למעלה מ-17 אלף תושבים, אוכלסו למרות ששפכיהן הגולמיים הוזרמו לנחל מודיעים.

"על אף שמצב עניינים זה גלוי וידוע, המשרד להגנת הסביבה נמנע מלאכוף את החוק על ההתנחלויות המזהמות ועד כה הוא נקט נגדן בצעדי אכיפה זניחים ומועטים בלבד. משנת 2000 ועד ספטמבר 2008 נקט המשרד רק 53 צעדי אכיפה נגד התנחלויות שלא טיפלו בשפכיהן. לשם השוואה, בשנת 2006 בלבד הוא נקט 230 צעדי אכיפה נגד רשויות בתוך ישראל בגין עבירות דומות", נכתב בדו"ח. 

שפכים מירושלים זורמים לגדה

עוד טוען הדו"ח כי ירושלים מזרימה חלק משפכיה לגדה המערבית. שפכים אלה, בכמות של ככ-17.5 מיליון מ"ק בשנה, מגיעים משכונות במערב העיר ומשטחים שסופחו לישראל. כ-10.2 מיליון מ"ק משפכים אלה מוזרמים ללא כל טיפול לאגן נחל הקדרון בדרום-מזרח ירושלים, השפכים מחלחלים לאקוויפר ההר באזור הנחשב רגיש לזיהום, יוצרים מפגעים תברואתיים וסביבתיים קשים.

לאורך השנים עיריית ירושלים הציעה מספר פתרונות לטיפול בשפכים אלה, אולם אף אחד מהם לא מומש, בין היתר בשל התנגדות הרשות הפלסטינית. למרות התראות ששלח המשרד להגנת הסביבה לכל הגורמים הנוגעים לעניין, עד היום לא נעשה דבר כדי לקדם פתרון לטיפול בשפכים אלה.

שפכי הפלסטינים פוגעים במי השתייה ובחקלאות

הדו"ח מציין כי היישובים הפלסטיניים בגדה המערבית מייצרים כ-56 מיליון מ"ק שפכים בשנה - כ-62 אחוז מכלל שפכי הגדה. רוב השפכים הללו - בין 90 ל-95 אחוז - אינם מטופלים כלל ורק מתקן אחד לטיהור מתפקד היום ביישוב פלסטיני.

בארגון טוענים כי זיהום מקורות המים עלול להחריף את מצוקת מי השתייה של הפלסטינים, שנסמכים על מים ממקורות טבעיים. זאת ועוד, השקייה חקלאית בשפכים לא מטוהרים היא בגדר סכנה בריאותות לתושבים, ועלולה גם לפגוע במקור פרנסתם היחיד.

אנשי הארגון טוענים כי היעדר פיתוח תשתיות הביוב נובע מעיכובים של מינהל האזרחי במתן אישורים להקמת מתקני טיהור, ובקשיים שונים שמטילה ישראל. לעומת זאת, ישראל מנצלת לצרכיה את השפכים הפלסטיניים החוצים את הקו הירוק ומטפלת בהם בארבעה מתקני טיהור שהקימה בתחומה, להשקייה חקלאית ושיקום נחלים.

המשרד להגנת הסביבה: הפלסטינים מסרבים לשתף פעולה

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הנתונים לדו"ח בצלם ניתנו על ידי המשרד להגנת הסביבה, והקביעה כי המשרד נמנע מלאכוף את החוק הינה משוללת כל יסוד וחסרת בסיס. התקופה היחידה בה לא ננקטו פעולות אכיפה ולא התקיים כל פיקוח, היה בתקופת האינתיפאדה החמושה, בשנים 2000-2003, אז לא ניתן היה לנוע בכבישי איו"ש במסגרת עבודת המשרד.

• באשר לשפכי מודיעין עילית - הם אמנם הוזרמו בעבר לנחל מודיעים, ולאחר שנפתחו הליכי אכיפה חוברו שפכי הישוב למערכת הביוב של מודיעין, והם מטופלים כעת במט"ש איילון שליד רמלה.
  

• באשר לשפכי ירושלים - בדו"ח אין התייחסות לעובדה שלכל תכנית שהוצגה עד היום לפתרון הסוגיה התנגדה הרשות הפלסטינית, הגם שלא נדרשה מצידה כל השקעה כספית בהקמת מתקן לטיפול בשפכים.
  

• באשר לשפכים של יישובים אחרים - מזה כשלוש שנים פועל קו ביוב מאסף לאורך נחל קנה, המחבר את כל שפכי הישובים היהודיים החל מעמנואל ועד אורנית, שפכים אלו מוזרמים לטיפול במט"ש דרום שרון מזרחי ליד ניר אליהו. בימים אלו נמצא בשלבי תכנון מתקדמים קו מאסף נוסף, האמור להיות מותקן החל מאריאל, ולאסוף את כל שפכי הישובים עד ראש העין ולהעבירם לשפד"ן.
  

• יצויין כי חלק משפכי הישובים הפלסטינים מוזרמים לכוון ישראל, ומאלצים אותה למצוא פתרונות עבורם. כך למשל שפכי קלקיליה המוזרמים לנחל קנה (אגן נחל ירקון), ושפכי טול כרם ושכם שמוזרמים לאגן נחל אלכסנדר. בשני המקרים הללו מטפלת ישראל בשפכים במט"שים בתחומה.
  

במשרד אמרו כי מדינת ישראל מוכנה לסייע ולשתף פעולה עם הצד הפלסטיני לקידום פתרון הבעיות הסביבתיות המשותפות אך נתקלת בסירוב פלסטיני מתמיד. לראיה לפני כשלושה ימים במסגרת כנס בינלאומי בצרפת בהשתתפות כ 40 מדינות הציע השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן לשר הכלכלה הפלסטיני להיפגש ולפעול יחד לפתרון הנושאים המשותפים לשני הצדדים ונענה בשלילה.