שתף קטע נבחר

עקב ביקור פרס: איראן השיבה השגריר מאזרבייג'ן

יממה לאחר בואו של הנשיא פרס לבאקו, החליטה טהרן להחזיר את שגרירה מבאקו. מומחה מהאוניברסיטה העברית: אזרבייג'ן וקזחסטן אינן מדינות עוינות לישראל, אך קשה להגיד לאיזה זרם קרובים יותר תושבי המדינה – לאיראן או למדינות המערב

איראן החליטה להחזיר לטהרן את שגרירה באזרבייג'ן, לאור ביקורו של נשיא המדינה שמעון פרס  בבאקו. כך דיווחה היום (ב') סוכנות הידיעות האיראנית איסנ"א, בהסתמך על גורמים בממשל בטהרן.

 

בדיווח, שהסתמך על גורמים מקורבים לנושא, הוחזר השגריר להתייעצויות בטהרן לאחר בואו של פרס למדינה, אתמול - בשל "איומים" שהשמיע שגריר ישראל בבאקו נגד איראן. לא נמסרו פרטים נוספים על טיב האיומים.

 

ביקורו של פרס במדינות האיסלאמיות אזרבייג'ן וקזחסטן, העלה את שמן לתודעה הישראלית. למרות שסביר להניח שישראלי מן השורה יתקשה להבדיל בין השתיים, לפי ההפגנות שנערכו אתמול בבאקו במחאה על ביקורו של פרס, קשה יהיה לומר שהמצב ההפוך נכון.

 

עימות בין קיצוניות למערב

לדברי פרופ' קונסטנטין לרנר, מומחה לתולדות גיאורגיה וקווקז מהאוניברסיטה העברית, ההסבר ליחס העוין של שתי המדינות נובע מכך שהן סובלות מהסימפטום ממנו סובלות רוב מדינות האיסלאם בעת הזו: העימות בין הפונדמנטליזם לבין הליברליות והרצון להתקרב למערב.

 

"אזרבייג'ן היא מדינה איסלאמית, שבשנים האחרונות, כמו ברוב העולם המוסלמי, חלות בה שתי מגמות. מצד אחד חלק גדול מהאזרחים הולכים ונהיים חילונים יותר והשלטון נהיה ליברלי. מצד שני כוחות פוליטיים של מפלגות קיצוניות-דתיות מתחזקים - ואיתם גם התזה נגד המערב, ובכלל זה ישראל", הסביר לרנר. "אני מאמין שרוב ההאזרחים הם חילונים-ליברלים שרוצים יחסים נורמליים עם המערב, אבל יש גם קולות אחרים שדוחפים לקיצוניות. המצב שם מזכיר את המצב בטורקיה, שגם משחקת על קו התפר שבין המערב לאיסלאם".

 

ובכל זאת, לרנר לא היה קורא לאזרבייג'ן מדינה עוינת. "לא הייתי אומר שיש סכנות קונקרטיות בלהזדהות שם כישראלי. אמנם קשה להגיד לאיזה זרם קרובים יותר תושבי המדינה – לאיראן או למדינות המערב, אבל ברמה של העם הפשוט, היחסים עדין די טובים. הם היו רוצים חיבור לישראל ולמדינות המערב אבל כמדינה, אין לדעת לאן אזרבייג'ן צועדת".


 

פרס לאחר נחיתתו בבאקו. חוששים מהשכנה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ) 

 

לדבריו, צריך להבדיל בין היחס באזרבייג'ן כלפי ישראל לבין היחס כלפי יהודים. "אין בה אנטישמיות", אמר. "בדרך כלל זו מדינה לויאלית ביחס ליהודים. יש במדינה כ-10 אלף יהודים המתחלקים לשתי קהילות גדולות. אחת היא קהילת ג'והור, שנמצאת במדינה כבר לפחות 2,200 שנה. חלק גדול מהם עלו לישראל אבל כמה אלפים מהם עדין נשארו בצפון ההררי של המדינה ובבירה באקו. לפני שנתיים ביקרתי אצלם, זו קהילה מאוד חזקה, עשירה ובעלת חיים די טובים. הם שמחים על כך שעד היום לא היו להם בעיות מצד השלטון והקהילה המוסלמית.

 

|קהילה נוספת וקטנה יותר היא זו של אשכנזים רוסיים שהגיעו לאזרבייג'ן בתחילת המאה ה-19.  הממשל הרוסי שלח אותם להתיישב שם, ועכשיו נותרו מהם מעט מאוד. אביו של גארי קספרוב, אלוף השחמט, היה יהודי יוצא הקהילה בבאקו".

 

"אינטרס ישראלי ברור"

לדברי ד"ר גילי חסקין, מדריך טיולים ותיק באזרבייג'ן ובקזחסטן, שתי המדינות חוששות מאוד מהשכנה איראן. "בגלל האוכלוסיות המוסלמיות שלהן חששן הגדול ביותר הוא האיסלאם הקיצוני שפורח בזמן תסכול".

 

חסקין ציין כי קזחסטן היא ארץ מרתקת, מיוחדת ויפה, "שמלבד היותה ספקית החיטה הגדולה ביותר עבור ברית המועצות היוותה גם כר לניסויים הגרעינים שלה. הקהילה היהודית שם רובה ממוצא פרסי או אשכנזי-רוסי. הם לא מאוימים, עצם העובדה שהם לא הולכים וקמים מראה שלא כל כך רע להם שם. הרי אין שם איזה מסך ברזל שמונע מהם. הרחוב שם לא מתעסק יותר מדי בנושא הישראלי אבל אחרי הכל מדובר במוסלמים אז הם לא משתגעים עלינו".

 

לדבריו, פרס בהחלט עלול למצוא בשתי המדינות אוזן קשבת. "לישראל יש אינטרס ברור ליצור קשר עם שתי המדינות, שחפצות בקשר עם המערב ובד בבד חוששת מאיראן והעולם האיסלאמי. אם פרס יצליח למכור להם את אשליית הקשר לארצות הברית דרך ישראל, אני מאמין שהם יסכימו לקינון יחסים דיפלומטיים ואפילו פתיחת שגרירות בארץ".

פורסם לראשונה 29/06/2009 15:55

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פרס באזרבייג'ן
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
מומלצים