למה לה לקחת ללב? נשים שפוחדות להתחייב
פחד מהתחייבות נתפס בעבר כבעיה של גברים, אבל בשנים האחרונות מופנה הזרקור לעבר הנשים שנמנעות מקשר מחייב. האם גם הן פוחדות? ואם כן, ממה? ואולי זה שלב חדש בתהליך שחרור האישה
בארצות הברית יש כיום יותר מ־47 מיליון רווקות בין הגילאים 25-44, וזהו חתך האוכלוסייה שגדל במהירות הגדולה ביותר. גם גיל הנישואים בקרב הנשים עולה והולך, ולא רק בארצות הברית, אלא גם במדינות כמו יפן, בריטניה ואוסטרליה.
מחקרים חדשים מוצאים שכיום גברים, יותר מנשים, מעדיפים חיי נישואים מחיי רווקות: במחקר רחב היקף שנערך בארה"ב השיבו 66 אחוז מהגברים, כי הם מסכימים עם המשפט "טוב יותר להתחתן מאשר להעביר את החיים לבד". רק 51 אחוז מהנשים בחרו להסכים עם אותו משפט.
התופעה החדשה מדאיגה את אנשי המקצוע. אנשי הפסיכולוגיה, שהקדישו מחקרים וספרים לגברים שפוחדים מקשרים מחייבים ומנישואים, עוסקים כעת יותר ויותר דווקא בנשים. בין הספרים שיצאו לאור נזכיר את ספרם של גו'ליה סוקור וסטיבן קרטר, שחיברו בעבר את "גברים שאינם יכולים לאהוב" (הופיע בעברית בהוצאת "אור־עם") וגם את "הוא פוחד, היא פוחדת). אז מה קורה לנשים? האם מדובר בשאיפה לחופש או בפחד? במה הפחד הגברי מהתחייבות שונה מזה של הנשים? איך תדעי אם גם את סובלת מפחד זה, ומה אפשר לעשות כדי לטפל בו?
"התגעגעתי לרווקות שלי"
טלי, בת 38, מבולבלת ביחס לרווקות שלה. 15 שנים ביליתי בחיפוש אחרי הגבר של חיי. הסכמתי להיפגש עם כל מי שהציעו להכיר לי, נרשמתי לאתרי הכרויות באינטרנט ויצאתי כמעט בכל סוף שבוע עם גבר אחר. חוץ מזה, קראתי את ספרי ה'איך לעשות את זה?', השתתפתי בכל סדנה אפשרית ואפילו פקדתי קברי צדיקים. כלום לא עזר. לפני כשנה הכרתי מישהו שענה סוף סוף על כל הקריטריונים שלי: יציב, מנומס, נראה טוב, בעל ביטחון עצמי ואפילו מצחיק. אבל אז חטפתי 'רגליים קרות'. אחרי שלושה חודשים של שינה משותפת, הרגשתי שאני מתגעגעת לרווקות שלי. הפכתי להיות חסרת סבלנות ומגעילה כלפיו. כולם - משפחה, חברים, אנשים שעובדים איתי - אמרו שאני משוגעת, ונדמה לי שהם גם רמזו שהגיע הזמן שאתבגר ואפסיק עם השטויות, אבל אני לא הייתי משוגעת, זה באמת מה שרציתי: להיות לבד. אחרי שהוא עזב, גיליתי שאני מתגעגעת. הרגשתי טיפשה ולא הבנתי מה קרה לי. נדמה היה לי שאני רוצה, להיות לבד, אבל ברגע שזה קרה נחרדתי, ושוב חזרתי למרוץ בעקבות קשר".
על אף שטלי סיפרה לעצמה שהיא רוצה להיות לבד, נראה כי היא בורחת ממה שקשה לה: להתחייב לזוגיות, ליחד. אבל מדוע?
"נדמה היה לי שזה מה שאני רוצה, להיות לבד" (צילום אילוסטרציה)
על ארבע בנות דיברה הפסיכולוגיה
בספרה, "שבע דרכים לשנות את הגישה שלך כדי למצוא גבר אוהב", מזהה אודרי צ'פמן ארבעה סוגים של נשים בקטגוריה של "המפחדות להתחייב":
"המרחמת על עצמה". זאת הבחורה שתמיד בוכה ומתלוננת על מצבה, ויחד עם זה מנהלת רק יחסים שלעולם לא יוגשמו. היא לא חסרת מזל. היא יוצרת קשרים שנועדו לכישלון, וזאת כדי שתוכל להמשיך להוכיח לעצמה שהתזה שלה על העולם, זו שטוענת ש"יחסים זה לא משהו שעובד", נכונה. חייה הם נבואה שמגשימה את עצמה. היא מקיימת את מה שהיא מאמינה בו באמצעות בחירה בגברים הלא נכונים.
"הבומרנג". הבחורה שמתמידה בניהול קשרים תבוסתניים עם אותם שניים-שלושה אקסים. לכל אחד מאותם גברים יש בעיות משלו ביצירת קשרים, ולכן הם רוב הזמן פנויים. בכל פעם שהיא לא רוצה להיות לבד היא מתקשרת לאחד מהם, משכנעת את עצמה כי הפעם זה יעבוד, ולמרבה ההפתעה, הקשר שוב נכשל. לא טוב לה, אבל זאת הדרך המיוחדת שלה להימנע מלמצוא קשרים שיכולים להצליח".
"הבלשית". היא נמצאת בחיפוש מתמיד אחר הגבר המושלם - החכם ביותר, העדין ביותר, החתיך ביותר, העצמאי ביותר, הנדיב ביותר וכן הלאה. היא נראית נחושה בדעתה, רצינית ומחויבת למשימה, אלא שלמעשה היא מחויבת בעיקר לאפשרות לא למצוא גבר מתאים. גם אם תמצא גבר שייכשל רק בקריטריון אחד (הוא אוהב ספורט והיא לא, למשל), היא לא תסכים להעביר אותו את סף הקבלה שלה.
"הבררנית". דומה לבלשית, אך בניגוד לה היא תצליח להכניס גברים לחייה. בתחילה הכול ייראה נפלא, אבל מהר מאוד יתחילו לצוץ חסרונות גדולים בגבר שלה, ועוד ועוד כאלה יופיעו כמעט מדי יום. אחרי עבודה מתישה של "רצח אופי", אותו גבר ייאלץ לצאת מחייה.
כדי לצאת מהמעגל הזה צריך להכיר בפחד (צילום: Getty images Image bank)
ממה הן פוחדות?
גברים, טוענים אנשי המקצוע, מפחדים מהתחייבות כי הם מפחדים לאבד את החופש שלהם, את המרחב שלהם, וגם את ההזדמנות שלהם להתנסות בקשרים מיניים נוספים. נשים, לעומת זאת, מפחדות מהתחייבות בעיקר בגלל פגיעות מהעבר, שהובילו לפגיעה באמון שהן נותנות בגברים ובמערכות יחסים מחייבות.
מה אפשר לעשות?
נשים רבות סובלות מאמביוולנטיות משתקת בתחום הזוגיות: הן רוצות להכיר גברים אבל לא רוצות "לצאת". הן רוצות להיות עצמאיות, אבל גם שמישהו ידאג להן. למעשה, הן תקועות במעגל של תשוקה, בלבול ופחד.
כדי לצאת מן המעגל הזה צריך להכיר בפחד, לעשות סדר בבלבול, ולתת לתשוקה מקום. בניגוד למה שנדמה, לפעמים דווקא "לא לעשות" משמעו "לעשות": לעתים עדיף להפסיק להכיר, לצ'וטט ולצאת, ובמקום זאת לעצור לרגע, לפגוש את עצמך ואת הפחדים שלך ולהתמודד איתם. פגישה כזו תאפשר יציאה מהדפוסים המוכרים, וההתרחקות מהם תאפשר כניסה לקשר משמעותי.
הכותבת היא פסיכולוגית
רוצים לדעת אם אתם זכאים למילגה של עד 55 אלף שקל? לחצו כאן
