שתף קטע נבחר

Pen של אולימפוס: מצלמה לחובבי צילום ורטרו

בדקנו את מצלמת ה-Pen של אולימפוס, שחוזרת לעיצוב של שנות ה-60, ומציעה, לפי הצהרות היצרן, איכות של SLR בגוף קומפקטי

לא לעיתים קרובות אנחנו מקבלים למשרד מוצר לבדיקה שגורם לכל עובדי ynet לעלות אלינו לרגל ולהזיל ריר. זה קורה, בדרך כלל, עם מחשבים של אפל, או עם נטבוקים חמודים במיוחד. עכשיו זה קרה עם ה-E-p1, מצלמה חדשה של אולימפוס, שמגיעה בעיצוב רטרו, שנועד להוות המשך לסדרת מצלמות ה-Pen שהחברה הוציאה בשנות ה-60 וה-70 במאה הקודמת.

 

ללא ספק, העיצוב הוא הדבר הכי בולט והכי מושך במצלמה. מדובר במצלמה מתכתית לחלוטין, עם כיסוי גומי מחוספס בגריפ (שלא בולט כל כך החוצה כמו במצלמות אחרות שאנחנו מכירים). היא גדולה ביחס למצלמות כיס, אך בהתחשב שמדובר במצלמה עם תכונות של מצלמת ריפלקס, כמו עדשה מתחלפת וחיישן גדול ואיכותי - אפשר להגיד בלב שלם שמדובר במצלמה קומפקטית יחסית לתכונותיה.

 

הסתובבנו עם ה-Pen החדשה של אולימפוס במשך מספר ימים, וניסינו לבדוק האם היא עומדת בהבטחת החברה לספק תמונות באיכות של מצלמות dSLR "רציניות", שגדולות ומסורבלות ממנה פי כמה.


ה-Pen ושלל האביזרים

 

הערכה

את ה-E-p1 קיבלנו בערכה שכללה גם עדשת 14-42 מ"מ (28-84 במונחי 35 מ"מ). העדשה ידנית לחלוטין, כך שפעולות התקריב והפוקוס נעשים מהעדשה עצמה (כמובן שישנו גם מנגנון פוקוס אוטמטי), ממש כמו במצלמות dSLR.

 

הערכה לא כוללת, לעומת זאת, פלאש או עינית אופטית - תוספות שניתן לרכוש בנפרד, או בערכות אחרות. המשמעות בפועל: המצלמה שקבלנו אומנם כללה עדשה מוצלחת עם טווח נאה, אך לא כללה כלל מבזק או עינית. מי שמחפש מצלמה שתוכל לצלם בתנאי חושך, או לא מסתדר עם מסכי LCD בגב המצלמה - רצוי שיבחר בערכה אחרת, או מצלמה אחרת.

 

אולימפוס הוציאו גם מתאם אופציונלי המאפשר תאימות לכל העדשות של החברה, וטוענים שבעקבות המבנה המיוחד של המצלמה, לא מן המנע שיצאו לה בעתיד מתאמים נוספים לעדשות של יצרניות נוספות. לא רע בכלל.

 

הדמיון למצלמות ה-dSLR לא מפתיע: באולימפוס החליטו ליצור מצלמה שתצלם באיכות של מצלמות אלה, אך קיצצו במנגנון המכני: בעוד מצלמת ריפלקס כוללת מנגנון של מראות, שמנתבות את האור מהעדשה אל החיישן האופטי והעינית - הרי שה-E-p1 לא כוללת אותו כלל: העדשה נפתחת, והמידע האופטי מגיע ישר אל החיישן, במגנון שאולימפוס מכנה Micro Four Thirds.

 

המצלמה עצמה יפהפיה, במיוחד לחובבי הווינטאג'. למרות שאין לה גריפ בולט, היא עדיין נוחה מאוד לאחיזה ביד. צג ה-LCD שלה בוהר ובהיר מאוד, אם כי הרזולוציה שלו (230,000 פיקסלים על שלושה אינצ'ים) קצת מאכזבת.

 

העדשה המצורפת אומנם בלטה מאוד מגוף המצלמה, וגרמה לה להיות הרבה פחות קומקפטית (לא מצאנו יותר מדי כיסים שהיא נכנסת אליהם), אך גם היא יכלה להתכנס אל תוך עצמה ולחסוך טיפה במקום. מה גם שלעומת מצלמת הריפלקס הגדולה שאנחנו רגילים להסתובב איתה - אין בכלל מקום להשוות, וה-E-p1 מרגישה זעירה.

 

איכות התמונות

אחרי שהתרשמנו כל כך מהמראה החיצוני, נותר רק לברר האם הבטחת החברה בנוגע לאיכות עומדת במבחן. התשובה חיובית - עם הסתייגות.

 

בסך הכל, התמונות שהצלחנו להפיק מהמצלמה באור יום נראות נהדר: הצבעים רוויים וקרובים למציאות, הניגודיות טובה כך שהתמונות לא יוצאות "חלביות" והחדות מרשימה ומדוייקת. למרות זאת, כבר ראינו תמונות מוצלחות יותר במצלמות dSLR גדולות יותר, אך גם זולות יותר.

 

בתנאי תאורה לא אידיאליים, כמו בתוך דירה בשעת אחר הצהריים, המצלמה גם תפקדה בצורה מעוררת התפעלות ולא הוציאה תמונות מגורענות או מטושטשות. כשהשמש ירדה, התמונה כמובן השתנתה, וללא פלאש המצלמה התקשתה להתמודד עם מוקד הצילום.

 

בכלל, אחרי ההתלהבות הראשונית מתחילים לגלות שהמצלמה הזאת לא ממש פונה למקצוענים, ומרגישה כמו מצלמת חובבים עם הרבה גימיקים (כשהגדול בהם הוא העיצוב) ואיכות טובה. לפיכך התפעול הידני שלה לא כל כך נוח (אם כי חביב בהחלט, בעזרת גלגלת רב תכליתית), ונראה שהוא הוזנח לטובת אי אילו מצבי צילום אוטומטיים (כ-19 כאלה).

 

בנוסף, חובבי הגימיקים יתאהבו גם בפילטרים האומנותיים שבמצלמה, שמוסיפים לתמונות אפקטים שונים ומשונים. יש שישה פילטרים, והם כוללים תמונות Pop Art עם צבעים מודגשים, תמונות שחור-לבן מגורענות כמו בסרט ישן, תמונות שכאילו צולמו דרך חור ועוד. קצת מטופש, אבל התוצאות נראות מעולה.

 

צילום: ארז רונן

 

 

זריזה וידידותית

בכל הפרמטרים של התפעול ה-Pen של אולימפוס פועלת בדיוק כפי שהיינו מצפים ממצלמה בפרופיל כל כך גבוה: היא נדלקת מהר מאוד (כשניה מהפעלה עד שהיא מוכנה לצלם), השהיית הצמצם לא מורגשת, ומהירות הצילום הרציף שלה, שלוש תמונות בשניה, אומנם לא מבריקה אך בהחלט מספקת. הפוקוס האוטומטי הוא היחיד שאכזב אותנו

ממש, והיה איטי יחסית.

 

הסוללה היא סוללה קניינית, שהספיקה לנו ליום צילומים גדוש ולעשות תמונות בלי להראות סימני עייפות, אך סביר להניח שהעובדה שלא היה לנו מבזק תרמה לכך. היא מצלמת על כרטיסי SD, ומאפשרת גם צילום וידאו באיכות HD 720p.

 

התפריטים שלה ידידותיים ומזכירים מאוד את מערכת התפריטים של מצלמות Canon. הצלחנו להתמצא בהם בקלות, ולמצוא במהירות את כל האופציות שהיינו זקוקים להם. גם האפשרות לצלם תמונות RAW, הסטנדרטית במצלמות dSLR אך נדירה במצלמות קומקפטיות, הוסיפה לה נקודות אצלנו, ואפשרה לנו לצלם תמונות

שלא עברו מניפולציות.

 

השורה התחתונה

מי שחושב שהוא יכול לעזוב את מצלמת ה-dSLR הגדולה שלו לטובת ה-Pen של אולימפוס טועה. אומנם איכות התמונה טובה מאוד, אך מצלמת רפלקס היא עדיין מצלמת רפלקס, ונכון להיום איכות התמונות של ה-Pen עדיין לא משתווה אליהן. מצד שני, צלמים חובבים שרוצים לשדרג מעט את התחביב שלהם ולקבל מצלמה איכותית יותר ומהירה יותר מהקומקטיות הממוצעות - ה-Pen היא בחירה ראויה בהחלט.

 

אך עם האיכות והעיצוב המושך מגיע גם תו מחיר לא אופטימי: הערכה הבסיסית של ה-Pen תעלה לכם כ-3,999 שקלים - מחיר בו אפשר כיום להשיג ערכות של מצלמות dSLR איכותיות יותר. מצד שני - על הסטייל שלה אי אפשר להתווכח.

 

Olympus Pen E-p1

ציון:


 

הטוב: עיצוב, מהירות, תפעול, קומפקטיות ביחס למצלמות dSLR.

הרע: מחיר, מנגנון פוקוס איטי, אין מבזק, מסורבלת ביחס למצלמות קומפקטיות.

השורה התחתונה: לצלמים חובבים עם חיבה לרטרו - ורוצים לשדרג את המכשיר.

 

מחיר: 3,999 שקלים

יבואן: אלודה

 

מפרט טכני

חיישן: Live MOS 12.3 מגה- פיקסל

מעבד תמונה: TruePicV

מייצב תמונה: מובנה עם יכולת של מקסימום 4 דרגות ייצוב על פי מהירות הצילום

וידאו: סרט HD עם צליל סטריאו מצויד בעומק שדה ו- Art Filters

מהירות: שלושה פריימים בשנייה עם צילום רציף (מקסימום 14 מסגרות במצב RAW)

רגישות: ISO 100-6400

מערכת הפחתת אבק: Supersonic Wave Filter

כרטיס זיכרון: SD (תואם SDHC)

מסך: HyperCrystal LCD שלושה אינץ'

 

למפרט המלא באתר היצרן

 

לכל סקירות המצלמות

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים