איך אדם חי הוכרז מת? "כשל מערכתי במד"א"

במד"א אישרו כי אנשי הצוות שהיו אתמול במקום לא פעלו לפי הנהלים, וכי נהג האמבולנס שהגיע ראשון למקום לא ערך בדיקה מתחייבת. זו הסיבה, מסבירים במד"א, שהוחלט להשעות את כל המעורבים מעבודה עד לתום הבירור. משרד הבריאות יערוך גם הוא בדיקה של המקרה.

שחור על גבי לבן: תעודת הפטירה (צילום: ברעלה יעקובוביץ - זק"א)

נהלי מד"א קובעים שחובש בשטח אינו רשאי על דעת עצמו להפסיק טיפול או להימנע מטיפול בשטח, אלא לאחר שרופא קבע מוות. "רופא בלבד רשאי לקבוע מוות של אדם, וכל עוד לא נקבע מוות על ידי רופא, יש להמשיך לטפל בו בהתאם", נכתב בנהלים.

עם זאת, ישנם מקרים חריגים שבהם נמנעים מהחייאה. "רשאי חובש/נהג אמבולנס לא לבצע פעולות החייאה רק במקרה של 'מוות ודאי'", נכתב בנהלים, המפרטים את אותם מקרים: "ראש כרות, גוף מבותר, אובדן צלם אנוש (ריקבון, עיוות כללי). אולם עובדת המוות תיקבע כאמור לעיל, על ידי רופא בלבד".

משמע, לפי נהלי מד"א - החובש-נהג הראשון שהגיע לשטח באמבולנס רגיל צריך היה להתחיל בבדיקה של דופק, הכרה ונשימה. אחריו הגיעו לשטח הפרמדיק והרופא שהיו בנט"ן - וגם הם לא ביצעו ככל הנראה אף אחת מהפעולות הבסיסיות. אחרת, ודאי היו שמים לב שה"נפטר" בחיים.

"הרופא בדק דופק - ולא מצא"

פרמדיק בכיר במד"א מפרט כיצד כשלו בזה אחר זה כולם במילוי תפקידם: "החובש שהגיע ראשון לשטח נהג ברשלנות וחרג מסמכות. הוא היה צריך להתחיל לטפל, אך החליט על דעת עצמו להימנע מטיפול. ברור שבפרק הזמן של שעה שחלף עד שהגיעה למקום ניידת טיפול נמרץ, נגרם לאיש נזק".

לאחר מכן, הוזמן צוות נט"ן לצורך קביעת המוות. "הפרמדיק עלה למעלה והרופא נשאר בניידת", מסביר הפרמדיק הבכיר, הבקיא בפרטי המקרה. "לדברי הרופא, הפרמדיק עלה עם מכשיר מוניטור, וכשחזר ציין כי מדובר בנפטר.

הרופא עלה שוב, בדק דופק ולא הרגיש דופק מרכזי. הוא התרשם מהסביבה ומהריקבון, כמו שכולם התרשמו, והטעות שלו היתה שהניח שהפרמדיק עשה בדיקת מוניטור".

"ברור שזה כשל שרודף כשל", הוא מסכם. "אם משרד הבריאות באמת הולך לבדוק את המקרה, כדאי שיבדוק את תוקף האישור שניתן לפרמדיק להפסיק החייאה אחרי 20 דקות. הנחיה כזו גורמת לכל הארגון לשכוח את הדבר הבסיסי ביותר - אנחנו לא רופאים, אלא טכנאי עזר".

"גם אם זה נראה ומריח רע - חייבים לבדוק"

סיפור דומה היה מנת חלקו של ר', הפרמדיק לשעבר, לפני שש שנים באשדוד. לדבריו, רק בזכות ביצוע פעולות לאיתור דופק ונשימה נמנעה אז קביעת מוות כמו במקרה אתמול.

"קיבלנו קריאה על חשש לחיי אדם", הוא נזכר. "שכנים הזעיקו אותנו לאחר שלא ראו קשיש כמה ימים. כבר במדרגות היה ריח נוראי, וכשעלינו למעלה הדלתות היו נעולות. כיבוי אש פרצו את הדלתות, ומצאנו אדם מבוגר זרוק במקלחת, לאחר שכנראה שכב שם יומיים או שלושה. על גופו היו כתמים כחולים המכונים 'כתמי מוות'. במבט ראשון הוא נראה ללא רוח חיים. על גופו היו רימות שנוצרו כשחלקים מגופו באו במגע עם הרצפה והחל תהליך ריקבון".

ובכל זאת, האיש היה חי. "מיד בבדיקה ראשונית הסתבר שיש לו דופק ושיש פעולה של הלב, ומדי פעם עשה גם תנועות נשימה - ולכן היה צריך להתחיל בהנשמה, מתן נוזלים, חימום ופינוי לבית חולים.