חנה במקום אסור ורכבו נגרר וניזוק - לא יפוצה
אדם החנה את רכבו לפני מפרץ חניה של אוטובוסים, ורכבו נגרר וניזוק. ביהמ"ש: כלל לא בטוח שהנזק נגרם בעת הגרירה, וגם אם כן, יש לתובע אשם תורם לנזק הנטען
לטענת התובע, עם שובו למקום החניה לאחר כשלוש שעות, התברר לו שחברת ימית א.בטחון (1998) בע"מ גררה את הרכב. לדבריו, רכבו ניזוק בחלקו השמאלי, בדלתות המרכב השמאליות. הפגיעות בדלתות היו בצבע לבן, התואם את צבעו של רכב הגרר.
גרר אותי, נגררנו...
התובע ביקש לפצותו ב-3,682 שקל - 2,720 שקל (נזק ישיר על פי חוות דעת של שמאי מטעמו); 462 שקל (שכר טרחת השמאי) ו-500 שקל בשל עוגמת נפש, ביטול זמן, הוצאות הגשת התביעה וטלפונים.
החברה טענה מנגד כי התובע החנה את הרכב בתוואי המיועד לאוטובוסים באופן שהפריע לתנועה תקינה של התחבורה הציבורית, ועל כן היה צורך לפנות את ציר התנועה, למרות קיומו של תו הנכה על גבי הרכב.
עוד נטען כי רכב הגרר לא יכול היה לפגוע ברכבו של התובע, שכן לא היה כל זכר לצבע כחול, צבעו של רכב התובע, על גבי אלמנט כלשהו של רכב הגרר.
אין קשר סיבתי בין הגרירה לנזק
השופטת אנה שניידר מבית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים דחתה את התביעה, וקבעה כי מהתמונות והמסמכים שהוגשו לביהמ"ש עולה כי לא ניתן לטעון שבעת הגרירה הרכב היה נקי מפגיעות כלשהן.
לדברי השופטת, אין זה סביר שתהיה שריטה בצבע לבן על גבי רכבו של התובע, שהוא בצבע כחול, ומאידך גיסא לא נמצא כל צבע כחול על גבי רכב הגרר. על כן, לא מתקיים הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק הנטען בדלתות הרכב.
השופטת הוסיפה ואמרה כי גם אם תקבל את טענת התובע שהנזק נגרם בעת הגרירה, הרי שיש להביא בחשבון כי לתובע אשם תורם לנזק הנטען, הואיל והחנה את הרכב במשך שעות רבות במקום שהפריע לתנועה, ובכך גרם לצורך בגרירתו, תוך הסתכנות שבמשך הגרירה עלול להיגרם נזק לרכב.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
