שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בדיקת דם ללא מחט: 4 המצאות רפואיות חדשות

    בדיקת דם ללא מחט, תחליף סחוס, תרופה נגד השמנה ומולקולות נגד דלקות. המוח היהודי לא מפסיק להמציא לנו פטנטים. קבלו ארבעה מעניינים במיוחד, שהוצגו לאחרונה בתערוכת ביומד ישראל, המציגה את החידושים בתחומי הביוטכנולוגיה, הפארמה והמכשור הרפואי

    בדיקות דם ללא מחט

    הממציא: חברת אורסנס.

     

    איך זה עובד? המכשיר מבוסס על חיישן בעל צורה של טבעת. הטבעת מולבשת על אצבע הנבדק ומפעילה עליה לחץ עדין שגורם לחסימה קצרת זמן בזרימת הדם, שדי בה כדי לבצע מדידות כמו המוגלובין וריווי חמצן. החיישן רגיש לקרני אור העוברות דרך האצבע, והמידע הנדרש מתקבל במהירות. בעתיד מקווה החברה להמשיך בפיתוח שיאפשר למכשיר גם מדידה לא פולשנית של רמת הסוכר בדם.

     

    למה זה טוב? הבדיקה חוסכת כאב וזמן בדיקה ומונעת זיהומים שעלולים להתרחש בבדיקה פולשנית. כמו כן היא מספקת תוצאות מיידיות, ולדברי מפתחיה, תוצאות אלה מדויקות יותר מהתוצאות המתקבלות בבדיקה המוכרת.

     

    איפה זה עומד? עד כה בוצעו במכשיר 40 ניסויים ב־5,000 חולים ב־18 מרכזים רפואיים בארצות הברית, אירופה וישראל, ורק באחרונה ניתן לו אישור של רשות הבריאות באירופה (ה־CE).

     

    תרופה משום נגד השמנה, סוכר וטריגליצרידים

    הממציא: פרופ' דוד מירלמן ממכון וייצמן למדע.

    איך זה עובד? בטכנולוגיה מיוחדת בודד פרופ' מירלמן את החומר הפעיל מהשום ושילב אותו עם קפטופריל, תרופה ידועה להורדת לחץ דם. התוצאה: תרכובת חדשה, אליל מרקפטו קפטופריל, המהווה תרופה.

     

    למה זה טוב? התרופה החדשה אמורה להשפיע על מגוון הפרעות מטבוליות (הקשורות לחילוף חומרים). ביניהן: הורדת רמת הסוכר בדם, הורדת רמת השומנים (טריגליצרידים), הפחתת לחץ הדם ומניעת השמנה. בשורה התחתונה,

     

     נטילתה עשויה לחסוך מאיתנו נטילה של תרופות רבות לטיפול בבעיות השונות, ובכך להפחית את תופעות הלוואי הנלוות להן.

     

    איפה זה עומד? הטכנולוגיה מוגנת בבקשת פטנט וזמינה לקבלת רישיון (ובמילים אחרות: אם משקיע מסוים מעוניין לפתח תרופה או מכשור על פי הטכנולוגיה הזאת, הוא יכול לפנות למכון וייצמן ולפתוח במו"מ לקבלת הרישיון).

     

    תחליפי סחוס להשתלות במפרקים

    הממציא: חברת קרטיקיור.

     

    איך זה עובד? אחת הבעיות הנפוצות בענף האורתופדיה היא פגיעה בסחוס מפרקי, שמקורה בחבלה (שכיח בצעירים ובספורטאים) או בשחיקה ניוונית (שכיח במבוגרים). הסחוס הבוגר אינו מתחדש מעצמו, כך שנגע לא מטופל מתפשט עם הזמן. הדרך היחידה לשקם סחוס מפרקי פגוע היא להשתיל בו תאי סחוס.

     

    נוטלים רקמת סחוס חלופית, שהופקה מתאים שנלקחים מלסתות חזירים שרק הגיחו לעולם, ומחדירים אותה בניתוח זעיר פולשני לאזור הפגוע. בעקבות זאת מתחיל להיווצר באופן ספונטני סחוס מפרקי איכותי ותקין. השתל אינו אמור לעורר תגובת דחייה ממערכת החיסון של המטופל.

     

    למה זה טוב? השתלות מפרקים אינן דבר חדש, אך היתרון בהמצאה זאת הוא בעובדה שיהיה אפשר לייצר את הסחוס בכמות בלתי מוגבלת באיכות גבוהה ולספקו באופן מיידי.

     

    איפה זה עומד? בקרוב יחלו ניסויים ראשוניים בבני אדם במרכזים רפואיים באירופה.

     

    מולקולות לטיפול בתופעות דלקתיות

    הממציאים: פרופ' מאיר שיניצקי, פרופ' ירון כהן ורענן מרגלית ממכון וייצמן למדע.

     

    איך זה עובד? הטיפול במחלות אוטואימונית (כשמערכת החיסון תוקפת איבר, חומר או מערכת בגוף) כרוך, בדרך כלל, במתן סטרואידים הגורמים לתופעות לוואי רבות. החוקרים זיהו מולקולה המווסתת את פעילות מערכת החיסון בגוף על ידי עיכוב הפרשת חלבונים שונים שאחראים לשפעול התגובה הדלקתית (כמו אינטרפרון, גאמא וטי.אנ.אף אלפא).

     המולקולה הוכחה כיעילה במקרה של מחלת הפסוריאזיס כשניתנה במריחה על העור. נוסף על כך, נצפו תוצאות חיוביות במתן דרך הפה לעכברים נגועים בדלקת, בלי שנצפו תופעות הלוואי שאופייניות למתן סטרואידים.

     

    למה זה טוב? מאפשר טיפול נטול סטרואידים (וכפועל יוצא מכך, נטול תופעות לוואי) במחלות אוטואימוניות.

     

    איפה זה עומד? הטכנולוגיה מוגנת בבקשת פטנט וזמינה לקבלת רישיון.

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מפחדים ממחטים? המצאה חדשה בדרך אליכם
    צילום: liqud library
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים