רה"מ אמר "יודנריין" והביך את שר החוץ הגרמני

תקרית המוגדרת כמביכה אירעה במהלך פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם שר החוץ הגרמני פרנק-ולטר שטיינמאייר, בתחילת השבוע בירושלים. במסיבת עיתונאים שקיימו השניים השתמש נתניהו בביטוי "יודנריין" כדי לגנות את הדרישה הפלסטינית מישראל להסיר את ההתנחלויות.

"יהודה ושומרון לא יהיו יודנריין" (Judea and Samaria cannot be Judenrein), אמר ראש הממשלה כששר החוץ הגרמני לצדו. "מה הוא כבר יכל לעשות? הוא פשוט הניד בראשו", אמר מקורבו של שטיינמאייר. "כללי הנימוס הדיפלומטיים קובעים שכשפונים לנציג של מדינה שביצעה רצח עם במהלך מלחמת העולם השנייה ומאז עשתה מאמצים כבירים כדי לזכות לכפרה - עדיף להימנע מביטויים כאלה.

"אלה זמנים לא רגילים עבור הקואליציה הימנית של נתניהו", הוסיף מקורבו של שר החוץ הגרמני. "היא מתמודדת עם לחץ אמריקני כבד להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית - אזור שישראלים רבים קוראים לו יהודה ושומרון ומתייחסים אליו כארץ מולדתם הנצחית. לכן, נתניהו השתמש בביטוי הקשה".

ואולם, נראה כי השימוש של נתניהו בביטוי יודנריין (שטח נקי מיהודים) לא היה מקרה חד-פעמי. בתדרוך שערך שר המודיעין, דן מרידור, בשבוע שעבר עם כתבים זרים הוא האיץ בהם לשאול אם הפלסטינים יקבלו שיהודים יחיו בקרבם או לא. "יודנריין הוא המונח בו השתמשו בעבר כדי לתאר זאת מדינות אחרות", אמר מרידור. יום קודם לכן נעשה שימוש במונח בתדרוך אחר של כתבים זרים.

שגריר ישראל בוושינגטון, זלמן שובל, לא אהב לשמוע את האופן שבו התבטא נתניהו - חברו בעבר לסיעת הליכוד. "אני לא אוהב את השימוש במינוחים נאצים, אפילו אם כלפי אויבנו", אמר.

 דיפלומט ישראלי אחר הוסיף: "השימוש בשפה הנוקשה נועד לרצות את החלקים הימניים של ממשלת נתניהו. הוא הסכים עקרונית להקמת מדינה פלסטינית, ועשה דרך הנחשבת לבלתי נתפסת עבור מנהיג ליכוד. לכן כעת עליו לדבר באופן נוקשה".

הפלסטינים מצדם רואים את השימוש במונח יודנריין כתחבולה של ההנהגה הישראלית, שאינה רוצה בפועל בפתרון שתי המדינות. "אנו מאמינים שזו בסך הכל אסטרטגיה חדשה של ישראל כדי לעכב את ההתקדמות", אמר הדיפלומט הפלסטיני אקסבייה אבו-עייד. "אני יכול להבטיח לך, שבמשאים ומתנים בעבר ישראל לא ניסתה להותיר יהודים בתוך המדינה הפלסטינית".