תל אביב: 100 שנות בדידות

תֵּל אָבִיב, זוֹנָה יָפָה שֶׁלֵּי, יַלְדָּה מְאֻפֶּרֶת,

מַלְּאִי לִי אַמְבַּטְיָה שֶׁל לִיקֶר בֵּיצִים,

הַאֲכִילִי אוֹתִי בִּלְשׁוֹנוֹת אַסְפָּרָגוּס.

נַחֲמִי אֶת יְלָדַיִךְ בִּנְשִׁיקוֹת שֶׁל לִיפְּסְטִיק,

תְּנִי לָהֶם לִינֹק מִכָּל הַחוֹרִים.

לְצַחִי

שֶׁמִכַּף יָדוֹ בִּצְבְּצָה שַׂעֲרָה לְבָנָה כְּשַׁרְשׁוּר

וְהָיָה דּוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ בְּסִכּוֹת

לְהִוָּכַח שֶֹאֵינֶנּוּ מֵת;

לְמִימִי

שֶׁקָּנְתָה צַעֲצוּעִים בְּאֶרוֹס

וְהִתְיַחֲסָה אֶל כֻּלָּנוּ כְּמוֹ אֶל גְּלִידָה;

אֲבָל יָדְעָה תָּמִיד כְּשֶׁהִתְחַלְּפָה הַמּוּזִיקָה;

לְדֹבִי

שֶׁחִיֵּךְ וְרָעַד,

וְעָשָׂה מֶדִיטַצְיוֹת שֶׁל הַגּוּרוּ מַהַרָאגִ'י

מוּל רַמְקוֹלִים נִסְדָּקִים בְּבּוּמִים עַלְקוֹלִיִּים שֶׁל וַנְגֶּלִיס;

תל אביב. מאה שנות בדידות (צילום: מיכאל קרמר)

לְאַבְיָה הַזְּקֵנָה

שֶׁלִקְּטָה עֲצָמוֹת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הַמֻּסְלְמִי

וְקָרְאָה בִּקְלָפִים יְשָׁנִים אֶת גּוֹרְלוֹת הָעוֹלָם;

שֶׁהָיְתָה מִתְאַפֶּרֶת מוּלֵנוּ בַּחַלּוֹן כְּמוֹ כַּלָּה

בְּלֵילוֹת שֶׁל יָרֵחַ מָלֵא;

לְעִדָּן שֶׁכִּיֵּר אֵיבָרִים חַיִּים

בַּשֵּׁרוּתִים הַצִּבּוּרִיִּים שֶׁל הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית;

שֶׁיָּשֵן בַּקַּיִץ עַל הַיָּם הַפָּתוּחַ

וְדָגִים וְדַיָּגִים לָחֲכוּ אֶת בְּשָׂרוֹ;

לְאִירִיס שֶׁבָּלְעָה סֻכָּרִיּוֹת שֶׁל אֶל-אֶס-דִּי

וְיִלְּלָה עִם הַסַּבְתָּא הַנְּעוּלָה בַּמִּטְבָּח

וְנִסְּתָה לִנְשֹׁךְ אֶת הַפָאלוּסִים הַזְּקוּרִים

שֶׁכִּסּוּ אֶת חַדְרוֹ שֶׁל זֹהַר.

מְחַפְּשִׂים לַשָּׁוְא אֶת הַדֶּלֶת שֶׁבַּקִּיר;

עַל מִפְלְסֵי אֶשֶׁר נִצְחִיִּים

תָּעִינוּ בֵּין הַתָּעֻיּוֹת.

זוֹנָה יָפָה שֶׁלִּי, יַלְדָּה מְאֻפֶּרֶת,

אַל תִּשְׁטְפִי מִבְּשָׂרֵךְ אֶת רֵיחַ הַלַּיְלָה,

אַל תִּרְכְּסִי כַּפְתּוֹרִים בְּחָפְזָה;

אַל תְּכַסִּי בְּצָעִיף שֶׁל בֹּקֶר

עַל נְשִׁיכוֹת אַהֲבָתֵנוּ אֵלַיִךְ.

הִנֵּה הָאֵשׁ וְהַפֶּחָמִים וְהַשֶּׂה לְעוֹלָה:

כְּבָר הִכְוִינוּ אֶת מֻרְסוֹתֵינוּ בַּעֲשַׁן הַסְּטֵיקִיּוֹת,

פּוֹחֲדִים מִן הַלַּבִּירִינְתְּ, נֶאֱחַזְנוּ בַּסְּבַךְ.

אמיר אור פרסם שישה ספרי שירה וספר פרוזה אחד, חמישה ספרים של מבחר שירתו בתרגום, וחמישה ספרי שירה ופרוזה בתרגומו לעברית. שיריו פורסמו גם באנתולוגיות וכתבי עת בארץ ובעולם בלמעלה מעשרים שפות. זכה בין השאר בפרס ראש הממשלה, פרס ברנשטיין ופרס בת ים, ועל תרגומיו מיוונית עתיקה - בפרס כבוד לתרגום של שר התרבות. מאז 1990 אור הוא עורכה הראשי של עמותת הליקון לקידום השירה בישראל. הוא ייסד וערך את כתב העת, בית הספר העברי-ערבי לשירה וסדרת ספרי השירה של הליקון