חדירה? זה מגעיל אותו. ממה הוא כל כך מפחד?

הגבר, ואולי המילה בחור תהיה נכונה יותר, שנכנס לחדרי היה בן 30 וקצת. הוא גבוה ונאה. יש גברים (גם נשים) שנראים טוב, והעובדה הזו היא חלק טבעי מהחיים שלהם. הם לא מחצינים ולא מדגישים את המראה שלהם. הם מתלבשים ביעילות, מתבוננים במראה, מסמנים וי וממשיכים לעיסוקיהם. המראה החיצוני שלהם הוא לא "קטע" שהם מתנהלים סביבו. עבורם הוא עובדה קיימת ולא בהכרח "שמישה‭."‬

לעומתם יש גברים (גם נשים) שעוסקים בחלק לא מבוטל מזמנם בהופעה החיצונית שלהם. חדר כושר לניפוח השרירים, דקות ארוכות בבוקר לסידור הג'ל בשיער ולקיפול שרוולי החולצה כך שהשרירים המשורגים יבלטו בצורה הנכונה. הם מקדישים שעות ארוכות ומחשבות רבות לאיך שהם נראים, ולא פחות לאיך שהזולת רואה אותם. ההופעה החיצונית מנהלת אותם ואת אורח חייהם.

הגבר שנכנס לחדר שלי היה מהסוג הראשון. אפשר היה לראות זאת מהתספורת שמחכה יותר מדי זמן לספר, מחולצת הטריקו המהוהה והרחבה שחלקה בתוך וחלקה משתרבב מחוץ למכנסיים, התלויים על מותניו ברישול. גם ההליכה שלו אמרה "אני חושב" ולא "אני קיים" (אני יודעת שיהיה מי שיגיד שדקרט אמר "אני חושב משמע אני קיים‭,"‬ רק שהוא התכוון לחשיבה על מהות הקיום ולא על הקיום החיצוני‭.(‬ הוא לא רק השתייך לקבוצה הראשונה, אלא גם לקח את ההתנהלות שלו לכיוון של התעלמות מוחלטת מהחיצוניות ומהגבריות שלו.

היו לו קשרים עם נשים. הן תמיד התחילו איתו ותמיד ניהלו את הקשר ביד רמה. הוא לא הרגיש אף פעם מוחמא מהעובדה שהן התחילו איתו. בדרך כלל הוא הרגיש נגרר לתוך קשרים או להתנהלויות מיניות. הוא לא הרגיש שיש לו השפעה על הקשר, וברוב המקרים גם לא היה בטוח שהוא רוצה להיות בו. בשלב כלשהו הוא היה בורח ממנו.

שיעור בשליטה

הוא בא אליי כיוון שמעולם לא הצליח לקיים יחסי מין מלאים עם חדירה. חשבתי על אגוזים, חשבתי גם על בעיות דנטליות.

אין לו בעיה באוננות, הוא סיפר. אבל אף פעם הוא לא גומר כשאישה לידו או כאשר בת הזוג מאוננת לו. הוא מאבד את הזקפה כשהוא מתקרב לאיבר המין של האישה שאיתה הוא נמצא. עד עכשיו ההתנהלות הזאת לא הביכה אותו ולא הציקה לו, אולי כי מערכות היחסים שלו לא באמת עניינו אותו וגם לא מה הנשים שאיתן היה חשבו על כך.

עוד לפני שהספקתי לשאול, הוא סיפר שאף שלא חש כלפיהן רגש מוגדר כלשהו, הוא היה משקיע כדי שהפרטנרית שלו במיטה תגיע לאורגזמה. היה לו נעים עם ההתנהלות הזו. הן לא הציקו לו על כך שאינו חודר ונהנו מההשקעה שלו בהן.

"אם אתה מתנהל ומרגיש לא רע בסטטוס-קוו הזה, מה מביא אותך לטיפול‭,"‬ שאלתי. התברר שחברים הכירו לו מישהי. היא לא שתלטנית, היא קשובה ורגישה, נעים לו ומעניין לו איתה. הוא נמשך אליה, ולראשונה בחייו הוא נמנע מלהיכנס איתה למיטה. היא לא לוחצת, אלא רק מרעיפה עליו חום ואהבה ללא ניסיון לשלוט בו ובקשר וללא ביקורת.

כשהוא אמר את המילים "שליטה" ו"ביקורת" חושיי התחדדו. אולי בגלל החינוך ה"פולני‭,"‬ הביקורתי, המוכר לי כל כך, ואולי כי לא נשמעה כאן שום מילת ביקורת שלו על אף אחת מהנשים שהיה איתן, וחלקן היו לפי המשתמע בין השיטין שתלטניות לעילא.

קיבלתי מושג כלשהו על הקשרים ועל האירועים עם נשים, כבנות זוג או כשותפות למיטה. רציתי לדעת קצת יותר על הרקע שלו, ובעיקר על יחסיו עם הנשים בתוך המשפחה, אלה שעיצבו את חייו המוקדמים. ביקשתי שיספר על בית הוריו. הוא אמר שגדל במשפחה רגילה: הורים, ילדים, אין כלב. היחסים עם ההורים וביניהם היו טובים.

משום מה לא "קניתי" את הסיפור, וביקשתי שיפרט יותר. לא תמיד בטיפול מיני אני מבקשת לדעת על המשפחה ועל הנעורים. במקרה הזה הרגשתי שהמידע חשוב. הוא היה ילד טוב, למד וניסה לרצות את המורים ואת ההורים. היו לו חברים, אבל הוא לא היה במרכז החברה. הוא הרגיש שונה מרוב החברים שלו.

"למה הרגשת כך‭,"‬ שאלתי. הוא ידע מאמא שלו שהוא לא מספיק טוב. שכל מה שהוא עושה או אומר אפשר וצריך לעשות אחרת. היא נהגה להיכנס לחדר שלו כשהתארחו אצלו חברים, בלי לדפוק בדלת, ולשאול אותו בנוכחותם שאלות חודרניות. היא

נהגה להיכנס לאמבטיה כשהיה מתקלח, גם אחרי שהתפתח מינית. זה הפסיק רק אחרי שדאג למפתח או התקלח כשלא הייתה בבית.

הוא שירת בצבא וכשהשתחרר חזר הביתה והתחיל לעבוד. היא הייתה מתערבת בעבודות שלו, סיפר, מתקשרת לבוסים שלו ומשוחחת איתם עליו. הוא עזב את הבית ומאז הוא לא משתף אותה בחייו. הוא משוחח איתה

לעיתים רחוקות ומשתדל לספק לה כמה שפחות מידע, שמא יבולע לו. נשמע כמו אמא מסרסת, חשבתי, אבל לא אמרתי דבר. שאלתי אותו אם יש לדעתו דמיון בין הנשים שאיתן יצא בעבר לבין אמא שלו.

הוא היה מופתע מהשאלה, אבל ענה בכנות: "אני חושב שהנשים שהכרתי תמיד ניסו לנהל לי את החיים ולשלוט בי‭,"‬ הוא אמר. "ההבדל היחיד בינן לבין אמא שלי הוא שמהן יכולתי לברוח ברגע שלא יכולתי לסבול יותר. מאמא שלי אני יכול להתרחק רק באופן חלקי. הן לא היו ביקורתיות כמוה, אבל הן היו תובעניות בדברים מסוימים כמוה‭."‬

הפחד להיבלע

כאן לא ממש התאפקתי ואמרתי שנראה שיש לו אמא חודרנית ומסרסת, וכאשר הוא נמצא במערכת יחסים דומה – הוא מספיק חכם כדי לדעת לא להכניס לתוכה את איבר המין שלו; מי יודע איך ייחלץ משם. הוא הביט בי משועשע ואמר שלא היה מצליח לחשוב על זה בצורה כזאת.

כן, אמרתי, אנחנו לא אמורים לקשר בין היחסים עם אמא לבין המיניות שלנו, אבל למרבה הצער, כפי שפרויד לימד אותנו, הקשר עם אמא בהחלט משפיע על היחסים שלנו עם נשים.

לא היה לי ברור אם הועלתי לו במשהו עם התובנה שלי על החשש מבליעה או סירוס בעקבות הקשר עם אמא, ולכן ביקשתי ממנו לספר על הקשר החדש שגרם לו לרצות לקיים יחסי מין, ובעצם יחסים אמיתיים. בת הזוג החדשה, ולמעשה הראשונה שלו, מקבלת אותו כמו שהוא, הוא סיפר. היא מתעניינת בו, מחבקת ומלטפת – חוויות שמעולם לא חווה. מעולם לא ידע שיכול להיות קשר כזה עם אישה או אדם בכלל.

שוחחנו על הנתינה שלו וגם על ההפתעה שהוא חווה כשמעניקים לו. הוא למד ליהנות מהרוגע ומן הקבלה ולכבד את תחושת הערך שהוא מקבל מהקשר.

הוא הבין שהוא נורמלי לגמרי, רק שהילדות שלו הייתה לא פשוטה. הוא למד לסמוך על בת זוגו והפסיק לפחד שייבלע בתוכה ויישאר מסורס לעד.

הוא למד לקבל מגע נעים בלי לפחד שיציקו לו. למד לגמור כאשר היא אוננה לו. לאחר מכן יכול היה לחדור ללא פחד, כי ידע שיוכל לצאת בכל עת. הוא גם למד דבר על הקשיים שלו והרגיש שיש מי שמקשיב לו. הוא ידע שגם אם יש ביקורת, זו ביקורת שבאה ממקום שרוצה לעזור ולא להרוס.

הוא הרשה לעצמו להרגיש וגם לשחרר. את הרגשות וגם את הזרע.

הדימוי העצמי שלנו מורכב מחוויות שאנו חווים במהלך חיינו, כאשר המעצבים הראשיים של הדימוי העצמי הם ההורים שלנו. ויניקוט, פסיכואנליטיקאי ורופא ילדים, שטבע את המושג "אמא טובה דיה‭,"‬ טען כי האם הטובה דיה מתאימה את עצמה באופן פעיל לצורכי תינוקה ומאפשרת לו לפתח תחושת כליכול בריאה, שעליה הוא יכול לוותר בהדרגה תוך כדי פיתוח בוחן מציאות משלו. לעומת זאת, האם שאינה טובה דיה לא מצליחה לספק סביבה מושלמת או נכשלת בביצוע התרחקות הדרגתית, ובכך מחלישה את התפתחותו הרגשית של הילד. הכישלונות בטיפול האמהי נחווים על ידי התינוק כהתערבות מפחידה וחודרנית ועלולים להוביל ליצירת עצמי מזויף, מלווה בתחושת חידלון. •

• הכותבת היא מומחית לרפואת נשים ומיילדות, סקסולוגית ופסיכותרפיסטית, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בבי"ח בילינסון