שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אקי אבני מחזיר מלחמה

    בהפקה החדשה של "מלחמת העולמות", נכנס אבני, המספר, לנעליו של ריצ'רד ברטון האגדי. בראיון ל-ynet הוא משחזר את הפחד שלו מהתקליט המקורי ונזכר ברקע הרוקי שלו

    בשלהי המאה ה-19 פירסם הסופר הרברט ג'ורג' וולס, בהשראת גילויים אסטרונומיים שהתגלו באותה התקופה, רומן בדיוני העוסק בפלישת אנשי המאדים לכדור הארץ. עלילת הספר מתחילה בנחיתת החוצנים לא הרחק מלונדון, ממשיכה בהדיפתם הרגעית על ידי כוחות הצבא הבריטי וכיבושה של הבירה הבריטית על ידי הפולשים, שמשתמשים לצורך כך בנשק כימי. הפלישה הסתיימה באופן מקרי ביום ה-21.

     

    הספר, שטומן בחובו ביקורת סמויה על קולוניאליזם ויחסם של בני האדם לחיות חסרות ישע ומגן, הומחז כתסכית רדיו ששודר בארצות הברית, בליל כל הקדושים של שנת 1938. את התסכית, ששודר באופן מהפכני כפריצה לשידור של רשת CBS, הגיש אורסון וולס, שגילם את דמותו של עיתונאי, עד יחיד לפלישה. ההיסטריה שעורר השידור הפכה את התסכית לאירוע מכונן, שמיצב את החוצנים כאייקונים של תרבות.

     

    אקי אבני - מלחמת העולמות, מונולוג הפתיחה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בשנת 1978 יצא לחנויות התקליטים "War of the Worlds", אלבום כפול של המוזיקאי ג'ף וויין, שהתבסס על היצירה. למרות שנכתבה כמעין פסקול, היצירה יצאה ללא הצגה או סרט נלווה. בין קטעי המוזיקה האלקטרונית שיבץ וויין קטעי קריינות של הסיפור המקורי, כשלנעליו הגדולות של אורסון וולס גלש אז השחקן הנודע ריצ'רד ברטון.

     

    "מלחמת העולמות" הסעירה לאורך השנים את דמיונם של יוצרים רבים: הסיפור זכה לשלוש הפקות קולנועיות שונות ולהפקת אופרת רוק בימתית מושקעת שמופיעה בהצלחה מאז שנת 2006 על הבמות בבריטניה. מתברר שמה שטוב לאצטדיון וומבלי, טוב לא פחות לתיאטרון הרומי העתיק שבמבצר שוני, כך מאמינים מפיקי ההפקה הישראלית של המופע, המשלב קטעי מולטימדיה, אפקטים ויזואליים ומוזיקה.

     

    Jeff Wayne, "Eve of the War" - War of the Worlds

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ביום שישי, 17 ביולי, תיפתח ההפקה הישראלית במבצר שוני שבבנימינה, בליווי תזמורת סימפונט רעננה. במופע מתארחת להקת הרוק הבריטית "The Martians Group", ולנעליו של ברטון ייכנס הפעם השחקן אקי אבני, שגם תירגם את הטקסט לעברית. אבני, בתפקיד המספר, לא ינכח על הבמה, אלא יוקרן על גבי מסך וידאו. "זה סיפור שרלבנטי תמיד", אומר אבני, שחזר משהות של שנים בלוס אנג'לס, "לכל אחד מאתנו יש את מלחמת העולמות שלו".

     

    "העובדה שהסיפור הזה נכתב בתקופה אחרת ובמקום פילוסופי ומנטלי אחר, מרתקת אותי. בני אדם הם יצורים נאיביים ורק ממד הזמן מבהיר עד כמה פתטית התמימות הזו. אנחנו נוטים להאמין שאנחנו במרכז, שהשמש זורחת לנו מהאחוריים, הסיפור של 'מלחמת העולמות' מלמד אותנו שפרופורציות הם אלמנט חשוב".

     

    כלומר?

     

    "תמיד יהיה משהו שיאיים עלינו. זה יכול להיות איום חיצוני או פנימי, שכנים שמקיפים אותך, האישה שחיה איתך בבית, או אתה בעצמך. במאה ה-18, אירופה היתה מוכה מגיפות שגרמו למוות של מיליונים. במאה ה-19 היו מלחמות כלל עולמיות שהובילו להרס נוראי. באופרה הזו, בני האדם מאוימים על ידי יצורים בעלי בינה עליונה. האדם מחפש מלחמות, כמו שילד בודק גבולות".

     

    התקליט הראשון

    עבור אבני, פס הקול של המופע מחזיר אותו ברכבת הזמן לילדות. "זה נשמע מצחיק, אבל כשהייתי ילד, אבא שלי ואחי הגדול הלכו לקנות פטיפון", הוא מספר, "הם חזרו הביתה עם הפטיפון ועם שני תקליטים – 'מלחמת העולמות' והאלבום של קרלוס סנטנה". המוזיקה של ג'ף וויין הפחידה אותו. "היה בה משהו מאד מאיים", הוא מודה, "היו לי יחסים מטורפים עם המוזיקה הזו, שמאוד חששתי ממנה. זה כמו שהבן שלי שומע את 'פטר והזאב' רק באוטו, כשהוא איתי ומרגיש מוגן. גם אני הייתי כילד מסוקרן מהמוזיקה ומהקול המדהים הזה של ריצ'רד ברטון. זה הפחיד אותי נורא, בלי להבין הרבה מהנאמר כי לא דיברתי אנגלית. אבל עובדה שזה חקוק. אני מרגיש שאני סוגר מעגל".

     

    השתתפת בלא מעט מחזות זמר אבל הפעם, למרות השילוב עם המוזיקה, מדובר ביצירה שונה

     

    "זה נכון. עשיתי כמה מחזות זמר בחיים שלי. זה התחיל במחזמר 'סיפור הפרברים' בהבימה, אחר כך היה את 'מתנקשים' אצל ציפי פינס ואז 'חסמב"ה' שם פגשתי את סנדי". אבל פה, זה שונה.

    מדובר במופע מוזיקלי שמלווה בסיפור שמועבר בסרט שמוקרן על הבמה. לא קל להעביר את הטקסט על השניה: זו עבודה מאוד מדויקת וזו הסיבה שהיא מוקלטת. קשה מאד לעשות את זה בלייב".

     

    אחרי שנים של פחד מהלחנים של וויין, אבני מודה שהוא פשוט אוהב את המוזיקה הזו. "יש למוזיקה הזו נוכחות כל כך חזקה", הוא אומר, "יש לה אופי, היא חיה, נושמת ובועטת. יש לה כל מיני טעמים".

     

    מוזיקה היא חלק משמעותי בחיים שלך?

     

    "אני אוהב מוזיקה. היתה לי תקופה קצרה שבה גם היתה לי להקת רוק. הופענו במועדון הייניקן בתיאטרון הבימה. זה עבר. אני מאמין שאי אפשר לעסוק באמנות אם לא מוכנים להתמסר לה באופן טוטאלי. זה קשור גם לגיל. יש לי ילד שאני צריך להתמסר אליו, יש את הכתיבה עם שבי גביזון וגיא מאירסון של סדרה קומית על שבע השנים שלי בלוס אנג'לס. יש לא מעט פרויקטים אחרים שבחרתי להתמסר להם. זה גם עניין של סדר עדיפויות".

     

    אנחנו חיים בעידן המולטי-טאלנט. למה בעצם חייבים לבחור ואי אפשר לעשות גם וגם?

     

    "זה שאנשים עושים הכל – משחקים, רוקדים, שרים – זה קיים בעיקר בישראל, אולי בגלל חוסר ההזדמנויות שיש פה. זה שוק קטן ועוגה שהולכת וקטנה, בין היתר בגלל ז'אנרים חדשים שמצמצמים יצירה מקורית כמו תכניות הריאליטי והבישול שתופסות המון זמן מסך".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ג'ף וויין. קריינות בין קטעי האלקטרוניקה
    צילום: Getty Images image bank
    לאתר ההטבות
    מומלצים