גם פיל אפשר להוביל (רק זהירות, בלי להפיל)

במשך עשור שנים היה אזור פירולונגווה במלאווי זירת קרב: מצד אחד פילים ענקיים שהיו שם מאז ומתמיד; מצד שני כפריים שמנסים לחיות ולהתפרנס מהאדמה. הם הרגו, פצעו והטילו מומים אלה באלה עד שבית המשפט החליט: הפילים יעברו לשמורה. שני פעילים של קרן הרווחה העולמית למען חיות הבר כותבים במיוחד ל-ynet על המבצע המיוחד להעברת עשרות הפילים לשמורה המוגנת, שם הם משוטטים חופשיים ומוגנים

ניל גרינוורד ומייקל בות', מלאוויעדכון אחרון: 14.07.09 , 00:13

החודש הסתיים עימות של עשור שנים בין פילים לאנשים. מצד אחד היו אלה הפילים של מחוז פירולונגווה. מנגד ניצבו תושבי הכפרים במחוז מנגוצ'י. בעשור האחרון נהרגו עשרה אנשים בגלל הפילים, אך גם הפילים סבלו – התושבים הרגו חלק מהם, והטילו מומים באחרים בניסיון להגן על עצמם ופרנסתם. במשך שנים ריחפה השאלה מה לעשות עם הפילים שהיו חלק מחוויית התיירות באזור של מלאווי, עד שבית המשפט החליט: הפילים "יעברו דירה" לשמורת הטבע מג'טה. אנחנו באנו לעזור להם, וכך עשינו זאת:

הגענו לאזור פירולונגווה, בו חיו כ-60 הפילים החופשיים האחרונים במלאווי עם בשורה מרה-מתוקה: האזור הזה, בו חיו מאז ומתמיד, לא יכול עוד לשמש להם בית. הסימן הראשון לכך היה התפשטות היישובים באזור, רובם יישובים חקלאיים או כאלה המתפרנסים מהפקת פחמים.

השלב הבא במבצע היה סקר אווירי בעזרת מסוקים, שאיפשר לנו לזהות היכן עוברים השבילים ומהם נתיבי הנדידה של הפילים באזור. זיהינו שני נתיבים כאלה, שנבדקו גם ברכב. הם היו כמעט בלתי עבירים, אפילו עבור רכבי השטח שלנו, אך בכל זאת מצאנו לאורכם יישובים ויוכלנו להתרשם מהכבוד הרב שרוחשים התושבים לפילים החולקים עימם את אזור המחייה. זו הייתה גם הזדמנות עבורנו ללמוד על הקונפליקט העמוק בין שני הצדדים, ולהודיע לתושבים על מבצע הלכידה הקרב.

זה אולי הזמן לפרט מהי מטרת המבצע ואופן הביצוע שלו: אנו רוצים ללכוד, להעביר ולשחרר תוך כשבע שעות בין 60 ל-80 פילים אפריקנים מהאזור המיושב בצפיפות, בו הם נמצאים בעימות מתמיד עם התושבים, לשמורה מגודרת ומוגנת.

עבודת ההכנה כללה הרחבה של השבילים ודרכי העפר באזור כדי שניתן יהיה להסיע עליהם את קרונות הלכידה המיוחדים, באמצעותם נעביר את הפילים. היה צורך לפיכך להשתמש לא מעט בדחפורים ליישור פני הקרקע, ובמשאיות לבדיקת העבירות. איתור השבילים ודרכי העפר הללו היה חשובה מאוד משום ששבילים אחרים היו תלולים מדי והיו מסכנים את החיות.

‏ (צילום: IFAW)

יום המבצע הגיע. הכפריים באזור היו נרגשים לראות את הפילים, שעשו להם כל כך הרבה צרות, עולים על משאיות ומתרחקים. גם אנחנו הצטרפנו לחגיגות. התחלנו מוקדם בבוקר – ברבע לשש. המסוק יצא לדרך ואנחנו נסענו על דרך העפר מתחתיו, בחיפוש אחרי הפילים "הנוראים" של פירולונגווה.

בשבע כבר זיהינו קבוצה של כ-30 פילים, מחולקת למשפחות. תשעה מהם – חמישה זכרים וארבע נקבות, בוגרים, מתבגרים ופילון קטן אחד, כוונו בעזרת המסוק לאזור הלכידה והורדמו בעזרת חיצי הרדמה. האיסוף "הלך חלק" והפילים הועמסו על טריילר שטוח לעיני כאלף תושבים שצפו במתרחש, והריעו לנו לכל אורך הדרך. זה היה מוזר למדי לשבת על הטריילר כשלידנו ארבעה פילים שארחו לנו חברה (או שמא אנו להם).

בשש בערב הגענו לשמורת מג'טה ושיחררנו את הפילים לאזור איקלום שם הם שהו במשך יממה. לאחר מכן, השער נפתח והם יכולים היו לצאת ולשוטט בחופשיות בביתם החדש, המוגן והשמור.

השלב הבא היה אפילו קל יותר. חזרנו לפירולונגווה במהירות והצלחנו ללכוד עוד 26 פילים. בסך הכל העברנו במבצע 44 פילים לשמורת מג'טה. 10 בשבת, עוד תשעה ביום ראשון ושבעה ביום שני. בכל פעם שלכדנו והעברנו את הפילים התאסף באזור ולאורך השבילים קהל רב שהריעו כשהפילים חלפו על פניהם. באחד הימים זכינו להעביר פילה בת כ-50. עשינו זאת בזהירות רבה: העברנו אותה בעדינות לתא ההתעוררות לקראת העברתה לשמורה. היה ברור שהיא כבר ראתה הכל וחשנו כבוד גדול וסיפוק רב לסייע לגברת הקשישה הזו, מתוך ידיעה שאת שארית חייה היא תבלה באזור מוגן.

העברת משפחות של פילים נעשתה בקבוצות, אך כמה זכרים בודדים דרשו טיפול צמוד יותר. בשל גודלם ומזגם החם, אותם אי אפשר היה להעביר אלא אחד-אחד. המשמעות הייתה שיכולנו להסיע אותם רק בזוגות, על גבי שתי משאיות.

ברור לנו כעת לגמרי שההחלטה להעביר את פילי פירולונגווה לשמורה הייתה מוצדקת, ושהפרויקט לא יסייע רק לפילים אל לקהילה כולה. מבצע העברת הפילים היה אירוע חד-פעמי מתמשך.

זה התחיל בהסרת צו בית המשפט מעל המבצע, ותחושת ההקלה שנבעה מהעובדה שרצון התושבים נשמע וקיבל את תמיכת הרשויות.

היו גם תרועות השמחה של התושבים, שהבינו כי נמצא פיתרון לבעיה הכאובה וארוכת השנים שלהם. התודה שראינו בעיניהם אמרה הכל. אז היו הסיורים והפגישות עם התושבים. הם סיפרו לנו את סיפורם. אז פגשנו גם בפילים; הצלקות שלהם סיפרו את הסיפור עבורם.

ואז התחילה העבודה האמיתית שלשמה באנו למלאווי. בכל פעם שלכדנו פיל – אפילו גור קטן - חשנו תחושת סיפוק והישג כבירה והבנו שאנו עושים משהו בעל משמעות עמוקה עבור התושבים באזור, ועבור הפילים. אנו מודים לכל מי שתמך במבצע. ללא עזרתכם והמחוייבות שלהם ל-IFAW כל זה לא היה יוצא לפועל. תודה.

פורסם לראשונה 13/07/2009 23:53

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו

ניל גרינווד ומייקל בות', פעילים בקרן הרווחה העולמית למען בעלי חיים (IFAW) בארה"ב ודרום אפריקה