מיקס אנד מאץ'

את ההבדל בין ניר חוג'ה (30) ויואב מאיר (27), שניים מהמתמודדים הכי צבעוניים של הגרסה הישראלית של "פרויקט מסלול", אפשר למצוא בתצוגות הגמר שלהם: חוג'ה, הגבר גבר, סיים את לימודיו בבצלאל עם תצוגה שכולה השראה מעולם הרחוב והמאפיה.

הערס והאוחץ' (צילומים: דביר כחלון)

מאיר, פצצת אנרגיה חייכנית, סיים השבוע את לימודיו בשנקר עם תצוגה היסטרית בשם Happy Happy (או בעברית "הכי עליז שיש") בהשראת יומולדת של ילדים, כולל בלונים ושקיות הפתעה. גם בחיים, הניגודים בין השניים קופצים למרחק קילומטר: יואב, גיי מוצהר, מגיע לראיון חמוש בשרשראות פלסטיק צהובות, מניפה תואמת וברווז פלסטיק צהוב עם מנורה בקצה, עליו הוא לוחץ בין צווחות האושר והצחקוקים הרבים.

חוג'ה, מופת של קשיחות ירושלמית עם שיק של ערס, מגיע עם חולצה פתוחה, משחרר מילים כמו "אחושרמוטה" ו"כוסאוחתוק", דופק סיגריות ובאופן כללי מדגמן אטיטיוד היישר מ"הסופרנוס". מצד שני, בזמן שיואב מעיד על עצמו שהוא ביישן, סגור מינית וחסר ראדר לזיהוי גייז, מצליח חוג'ה לקלוט הומואים בבית הקפה בהינף מרלבורו ונהנה לפלרטט ולקבל מחמאות גם מהמין הגברי. בקיצור, מיקס אנד מאץ', כמו באופנה.

יואב. הין או היאנג?

חוג'ה ויואב התחברו כאמור במסגרת "פרויקט מסלול", אליה הגיעו אחרי שסיימו את לימודיהם: ניר בבצלאל, יואב בשנקר. גם ההיסטוריה שלהם מלאה ניגודים: חוג'ה גדל וגר עד היום בשכונת הקטמונים בירושלים. יואב גדל באורנית וגר כרגע בשכונת יד אליהו בתל אביב. אחרי שירות צבאי (חוג'ה הדריך אוכלוסייה מיוחדת, יואב היה חובש צבאי) הם נדדו קצת בעולם (ניר עבד שנה וחצי בטוקיו, אותה הוא מחשיב לבירת אופנה ומוזה אופנתית), ואז נכנסו לביזנס.

תמיד ידעתם שאופנה זה מה שאתם רוצים לעשות?

ניר: "בדיעבד הבנתי שזה כנראה מה שתמיד רציתי לעשות. נראה לי שנכנסתי לעניין בגלל אחותי הגדולה. היא היתה קונה ראש אינדיאני, גזוז, כאלה. היא הראתה לי איך להתלבש, ואני הלבשתי חברים. מהתיכון העיפו אותי, אז עברתי לבית ספר מקצועי, למדתי אופנה ואמנות ואהבתי את זה".

שירת הברבור

יואב: "התחלתי לצייר בגיל שלוש והייתי מצייר תמיד ברבורים. תמיד שאלו אותי איזו חיה אני רוצה להיות, ואמרתי ברבור. הוא גם שוחה, גם עף, גם לבן, גם עדין, יש בו הכל. מאז כיתה ו' ידעתי שאני רוצה ללמוד בשנקר. זה היה לי ברור".

ניר: "גם לי היה ברור שאלך לבצלאל. מה, עוף מוזר כמוני, לא ייקחו אותי?".

יכול להיות שזו גם הסיבה שנכנסת לתוכנית. אתה באמת מאוד סטרייט לעסק הזה.

ניר: "אני לא הראשון. יש עוד כמוני שעוסקים בעניין".

אבל אתה מאצ'ו באקסטרים.

ניר: "אני... גבר. כן, גבר לעניין. אין בי שום נטייה נשית או משהו. גבר. לא מעניין אותי כל הסטריאוטיפים האלה, שכאילו מי שעוסק באופנה צריך להיות נשי. אני גם אוהב את הקטע שזה סיפור מיוחד. זה תמיד טוב להיות מיוחד. אני זורם עם זה".

ניר. היאנג או הין?

יואב: "בפעם הראשונה שראיתי אותו באודישנים אמרתי, מה? מי זה? ישר נדלקתי עליו. עד היום כל החברים שלי שואלים את תקעתי את חוג'ה".

ניר: "הומואים כל הזמן מתחילים איתי. למה לא, בכיף".

אתה מציג את זה בקלות, אבל בטח כשהיית ילד שרק רוצה להלביש כל הזמן, בטח הסתכלו עליך בצורה מוזרה.

ניר: "הייתי עושה את זה בצורה כזו... נורמלית. לא הייתי בא למישהו ואומר לו (מחקה קול נשי), 'בוא נשים לך את החולצה הזו עם הפפיון וזה יהיה לך מ־ה־מ־ם'. לא. הייתי עושה את זה בשיטה שלי, אומר לו 'שמע, גבר, שים את החולצה הזו עם המכנס הזה ותיראה פיגוז'. זה סטיילינג ירושלמי".

יואב: "אני חושב שבחיים, איך שאתה מציג את עצמך ככה יקבלו אותך. לי כל החיים היו לי הרבה מאפיינים נשיים. כל התיכון צבעתי את השיער, היה לי ורוד, כחול, לא נבלעתי. ועדיין, כשיצאתי מהארון בסוף התיכון אנשים הופתעו, לא האמינו".

חתיך רצח

ניר: "בטח שהופתעו, אתה חתיך רצח. אכזבה למין הנשי".

יואב, נקרע מצחוק: "הוא כל הזמן אומר שאני חתיך!!!".

ניר: "אני מסתכל עליך בתוכנית ואומר - איזה גבר נאה. יש לך פנים של בחורה יפה".

יואב: "מבחינתי, תמיד הייתי בן בת. תמיד הייתי עם הבנות, אבל זה גם הפך אותי למלך הכיתה - הבנות אהבו אותי, והבנים באו לראות איך אני בכזה קשר טוב עם הבנות".

בואו נדבר רגע על התוכנית. איך אתם מסכמים את החוויה?

יואב: "זה היה הכי כיף בעולם. כל כמה דקות הביאו לנו רגע שיא, דברים שלא עשיתי בחיים. אני, לשחק כדורגל? אפילו הפרק הראשון, שהגענו לשדרות בן ציון בתל אביב. פתאום אנחנו צריכים לקפוץ להביא בדים, זה מטורף. או פתאום ריטה או בר רפאלי נכנסות לסטודיו. איזה כיף זה! אתה יכול להגיד, בסדר, כולה ריטה, אבל איזה טירוף זה? יש הרבה אנשים שהתלוננו במהלך התוכנית, אבל אמרתי להם 'יאללה, אתם חיים בחלום! תיהנו, זו חוויה של פעם בחיים'".

ניר: "אני גם לא התלוננתי. זו חוויה. מי יעשה בשבילנו כזה דבר? בלי שמות, היו כאלה שהתלוננו הרבה. העדפתי להתרחק".

אז לא היה לכם קשה?

יואב: "זה היה בסדר. בוא נאמר שהייתי מצפה לקצת יותר".

ניר: "זה לא 'המרוץ למיליון'. אבל אני חושב שאפשר היה לתת פרס יותר טוב".

יואב: "גם בעיניי. הפרס (חנות בקניון ארנה פלוס 100 אלף שקל לעיצובה ו-100אלף שקל מקסטרו לעצב קולקציה שתוצג בחנות הדגל שלה בדיזנגוף סנטר - נ.ד.) די מאכזב".

ניר: "בתוכנית ריאליטי, הדבר שהכי מעניין את כולם זה איפה מחרבנים. כולם כל היום, איפה עושים קקוש, איפה עושים פיפוש, יש לי שלשולוש. מגבונים לחים כל היום".

יואב: "אני הכנסתי להם את הקקוש ופיפוש, לפחות שיהיה נעים".

אבל היו לכם שירותים מסודרים, זה לא "הישרדות".

ניר: "האוכל שנותנים לך זה אוכל שאמור להשביע אותך להרבה שעות, אז יש קטע עם עצירות".

יואב: "לי מהלחץ היה יוצא שלשולי. וזה גם קטע לעשות קקוש בשירותים קטנים, באמצע תצוגה, עם כל הדוגמניות מסביב. זה לא פשוט".

ניר: "כל היום שמעתי קקוש. זו היתה המילה של התוכנית".

יואב: "אני גם הופתעתי שאנחנו רק שני הומואים".

למה באתם לתוכנית? לקדם את הקריירה?

ניר: "לגמרי. שמעתי שיש אודישנים ואמרתי - זו יכולה להיות אחלה הזדמנות".

יואב: "אליי פנו מההפקה, כנראה שהגיעו אליי משנקר. באתי משלוש סיבות - אחת, לקדם את הקריירה; שתיים - חוויה, כי אני ממש אוהב תוכניות ריאליטי והייתי בעבר גם באודישנים של 'האח הגדול' ושל 'כוכב נולד' ולא עברתי; שלוש - היה לי נורא חשוב להביא עוד ייצוג של הומו למסך. זה חשוב".

לא פחדתם להתבזות מול האומה?

ניר: "זה מקצוע קשה. תמיד ההתמודדות עם היצירה היא קשה. אבל אני לא מפחד מכישלונות. עדיף לנסות ולהיכשל מלא לנסות בכלל".

את הראיון המלא עם ניר ויואב ניתן למצוא בגליון החדש של פנאי פלוס