שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
זירת הקניות

תעשיינים, תנו לנו אוויר נקי

דו"ח של המשרד להגנת הסביבה גילה שחצי מהמפעלים בהם בוצעו אשתקד בדיקות פתע - מזהמים. אך הדו"ח לא מעיד על מציאות קבועה אלא דגימות אקראיות בכ-40 מפעלים, ובשל כך פער האמון בין התעשייה לציבור עצום בגודלו. חוק "אוויר נקי" יפתור את הבעיה? אולי, אך בלי משרד חזק לעולם לא יימצא מתווך הוגן

כבר כמה שנים עומד נושא זיהום האוויר ממפעלי תעשייה במרכז הדיון הציבורי בנושא איכות הסביבה. כי אחרי הכל מה מפחיד יותר מלנשום חומרים רעילים ומסרטנים שמתעופפים באוויר ויכולים לפגוע בבריאות של כל אחד ואחת מאיתנו?

 

שוחרי הסביבה מעלים שוב ושוב טענות בדבר חומרים אורגניים, מתכות וחלקיקים שנפלטים לאוויר מארובות ומדליפות לאורך הצנרת. המפעלים מצידם מעלים שוב ושוב את השינוי המשמעותי שהובילה התעשייה בשנים האחרונות במטרה להפחית את הפליטות, ואת ההשקעות האדירות שנעשו בכדי לטפל במצב ולעמוד בתקנים.

 

הפערים בין התעשיינים והירוקים עמוקים ובמרכזם עומד חוסר אמון שהתעצם במשך השנים. מעל לכל מרחף חוק "אוויר נקי" כנקודת המפנה שתסדיר את נושא זיהום האוויר אחת ולתמיד. האמנם?

 

בדיקות פתע - לא מדד מדויק

הממצאים שפירסם המשרד להגנת הסביבה השבוע מדאיגים. התברר, שמחצית מהמפעלים שנבדקו אשתקד בדיקות פתע חרגו מתקן זיהום האוויר הקיים. אך הכותרת עושה קצת עוול למציאות. ראשית משום שמספר המפעלים שנבדקו ומספר הבדיקות שבוצעו קטן השנה באופן יחסי. זו הסיבה שאין ודאות שהדו"ח מייצג את הכלל, כלומר שיכול להיות שהמצב גרוע יותר, אך ייתכן שהוא גם טוב יותר.

 

שנית, בדיקות הפתע משקפות מצב נקודתי ורגעי, ולכן גם מבחינה זו יכול להיות שהמצב גרוע יותר או טוב יותר. אין ביכולתנו להציג את המצב היומיומי האמיתי בשטח משום שהמשרד לא מבצע ניטור שוטף.

 

אז מתי ננשום לרווחה?

המשרד הודיע, אולי בניסיון להמתיק את הגלולה, שרוב המפעלים פעלו להפחתת הפליטות בעקבות גילוי הממצאים והליכי אכיפה מנהליים של המשרד. נתון זה מראה שבכוחו של המשרד להגנת הסביבה לבצע אכיפה גם לפני כניסתו של חוק "אוויר נקי", אך לשם כך עליו להגביר את הבדיקות ולהתמיד בהן.

 

נכון, החוק החדש יאפשר הרתעה טובה יותר בדמות עונשים כבדים ואחריות אישית של מנהלי המפעלים, אבל כל אלו הם רק סוף הדרך; כדי להתחיל יש לבצע בדיקות תכופות ומקיפות יותר.

 

האם לאחר שייכנס החוק לתוקף, וממצאים נקודתיים כאלה או אחרים יראו שיפור תנוח דעתו של הציבור? כנראה שלא. יידרש מהלך רחב וארוך. השקט הציבורי ובריאות הציבור יושגו רק כאשר גם שהמספרים הסטטיסטיים ישקפו את המציאות, והאמינות סביבם תהיה הגבוהה ביותר.

 

המספרים שמפרסם המשרד להגנת הסביבה ממשיכים להעמיק את הפער שבין הציבור וארגוני הסביבה לבין המפעלים והרשויות במדינה. במצב הנתון, כל המפעלים שלא נבדקו ואפילו אלו שנבדקו ולא נמצאו חורגים, הם בחזקת אשמים ומשתפי פעולה.

 

עם זאת, התעשיינים צריכים להבין שהאחריות שלהם אינה רק מחויבות אישית וציבורית, או אחריות פלילית למניעת זיהום ועמידה בתקנים. שעליהם לפעול כך שהתעשייה כולה תהיה נקייה יותר ולהוקיע מפעלים מזהמים.

 

חוק אוויר נקי אכן חשוב מאין כמוהו ומעמיד בידי המשרד להגנת הסביבה כלי אכיפה משמעותיים, אבל את השנה הארוכה שנשארה עד כניסתו לתוקף של החוק צריכים להקדיש במשרד לפיתוח מנגנוני אכיפה נרחבים, יעילים וזריזים, כדי שלחוק יהיו גם שיניים.

 

ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מפעלים באזור חיפה. ארכיון
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים