נשיא ליפשיץ המודח: "החרד"לים ניצחו"
פרופ' שמואל גליק, שמינויו לנשיאות מכללת "ליפשיץ" בוטל בלחץ רבנים, התפטר מכל תפקידיו במוסד. במכתב התפטרות חריף שהגיע לידי ynet, כתב: "המכללה שהייתה פעם ספינת דגל ממלכתית-דתית אימצה את הסגירות וההתנתקות"
"בתאריך י"ד בתמוז תשס"ט יירשם בדפי ההיסטוריה של מכללת ליפשיץ שהמניפולציות והשקרים של שלוחי הרבנים החרד"לים היושבים בקרבכם ניצחו את רבני הציונות הדתית". כך מתאר פרופ' שמואל גליק את ביטול מינויו לתפקיד נשיא מכללת ליפשיץ להכשרת מורים - בלחץ רבני הזרם החרד"לי.
גליק הודיע אתמול על התפטרותו מכל תפקידיו במוסד, ובמכתב שהגיע לידי ynet טען: "גברו האראלים על המצוקים, והאסיפה הכללית החליטה להדיח נשיא מכללה שנבחר על ידה - מפחד הרבנים".
במכתבו לחברי המועצה האקדמית של ליפשיץ (עם העתקים לגורמים רלוונטים נוספים, ובראשם שר החינוך גדעון סער), מתאר גליק את השתלשלות האירועים שהביאו לביטול המינוי. לדבריו, בעלי אינטרסים אישיים הפיצו שמועות לפיהן הוא מזוהה עם הזרם הקונסרבטיבי וטען כי אלו "דברי הבל ורעות רוח". בנוסף כתב כי מתנגדיו עשו שימוש ברבנים וב"פסיקה מגויסת" כדי להשמיצו באוזני ראשי ישיבות ההסדר שתלמידיהם לומדים במכללה.
"'רבנים' אלו, מבלי שפגשו בי מעולם, ולהבנתי גם מבלי שחששו מאונאת דברים, ומבלי לחשוב פעמיים, ומבלי לבדוק את המניעים הנכונים להפצת השמועות, כתבו מכתב למשרד החינוך ואיימו בו להוציא את 134 תלמידי הישיבות ממכללת ליפשיץ אם אבחר לשאת בתפקיד נשיא המכללה", כתב גליק, "לדברי הבל ושקר אלו גויס רב מפורסם וידוע, שרק לפני שנתיים, כאשר עלה ערעור קל על מועמדותי, נרתם ואישר את 'כשרותי'".
גליק מציין כי אינו זקוק לתעודת יושר מרבנים כלשהם, או לסידור עבודה במכללה. הוא גם יצא נגד הטענה שכביכול הצטרף הקונסרבטיבי: "זכיתי להיות מראשוני תושבי אפרת שבגוש עציון, גדלתי וחונכתי על ברכי הציונות הדתית, ובמשך למעלה מארבעים שנה זכיתי ללמד ולחנך מאות רבות של תלמידים ברוח מסורת ישראל-סבא, במוסדות החינוך הממלכתי דתי וגם במכון שכטר ובמוסדות אקדמיים בחו"ל… תלמידי הרבים, ברוך השם, משמשים היום בתפקידים חינוכיים ומינהליים במוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים ובמוסדות החינוך הממלכתי, ובתפקידים אקדמיים וציבוריים".
"הרבנים יחלשו על החופש האקדמי"
על המוסד שנכנע ללחץ הרבנים וביטל את מינויו, כותב גליק: "לבי לבי על מכללת ליפשיץ, שהייתה פעם ספינת הדגל של החינוך הממלכתי דתי, והפכה לספינה חרד"לית המאמצת את דגל הסגירוּת במקום
הפתיחות, את ההתנתקות במקום ההתחברות, וממנה עתידים לצאת מחנכי הדור הבא.
"סברתי לתומי שיהא בכוחי להוביל את המכללה להיות בית חינוך אקדמי ברוח הציונות הדתית של פעם, שהיה בה מקום לכל אחד מגווני היהדות - מחרדים ועד 'דתיים-לייט'. ייתכן שטעיתי, ובגדול, והחזון כנראה לא יוגשם בליפשיץ".
הוא חתם בציניות כי "נראה שמעתה ואילך יבוא השלום למכללת ליפשיץ. הרבנים החרד"לים ושלוחיהם, אנשי המוסר והחינוך, יראי השמים ויראי החטא, ש'רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם' - הם שיקבעו את האתיקה האקדמית - כמובן בשם 'מוסר התורה', והם יקבעו מי יהיו נשיאים באקדמיה ומה יילמד בה ואיך ייראה המרחב האקדמי".
