יום שישי את יודעת
מהדורת הדי.וי.די של "יום שישי ה-13" המקורי חושפת את הקהל הצעיר לאוצר נוסטלגי, ואת הקהל הוותיק לסיבה האמיתית מדוע הסכימה להשתתף בו השחקנית הראשית
והנה, בדיוק בשביל אותם מעריצים, יוצאת כעת מהדורת די.וי.די מתורגמת ועשירה בתוספות של "יום שישי ה-13" המקורי, אותה קלאסיקת אימה של שון ס' קנינגהאם מ-1981. לצד ראיונות עם קנינגהם ושותפיו, קטעים מאחורי הקלעים ואפילו פגישת מחזור של כמה מהמעורבים בהפקה (הסרט מתורגם, התוספות עם כתוביות באנגלית בלבד).
"יום שישי ה-13" מודל 2009. החמדנות התחילה קודם
אלא שבהשוואה המתבקשת בין המקור לשיבוט הפיסח שלו, ראוי להעמיד דברים על דיוקם: אותו מניע כלכלי שעמד לנגד עיניהם של יוצרי הגרסה המחודשת, עמד גם בראש מעייניהם של קנינגהם ושותפיו. שכן כל מי שנבר מעט בהיסטוריה של הסרט, בוודאי זוכר כי מדובר ביצירה שבה הפוסטר הקדים את התסריט; ניסיון (מוצלח בדיעבד) לחלוב כל שניתן מהציפייה שעוררה ההצלחה המפתיעה וחסרת התקדים של "ליל המסכות" של ג'ון קרפנטר מ-1978.
קנינגהם עצמו מעולם לא ניסה להסתיר את העובדה הזו. באינספור ראיונות, כולל אלה המצורפים למהדורת הדי.וי.די החדשה, ציין כי הסרט נעשה מתוך שיקולים כלכליים נואשים. גם ויקטור מילר, שחתום על התסריט, מספר באחד הקטעים כיצד הלך לצפות ב"ליל המסכות" של ג'ון קרפנטר לאחר שהתבקש לכתוב תסריט ל"יום שישי ה-13", בשביל ללמוד מהמתחרים. מילר, למעשה, היה אחד הראשונים שחקרו ופיענחו את החוקים המתהווים של ה"סלאשרים": סיפור רקע טרגי שקודם לעלילה וצעירים שובבים ללא השגחת מבוגרים שנשחטים בזה אחר זה (עם עדיפות ל"אלה שעשו סקס", כדבריו).
אוצר עשיר בתוספות
אם הצלחתם בדרך כלשהי לחמוק מהסרט עד היום, מסופר כאן על קבוצת צעירים שמגיעה לעבוד במחנה "קריסטל לייק", לקראת פתיחתו המחודשת. אלא שמישהו לא מעוניין שהמקום יפתח את שעריו מחדש, והמחנה הכמעט שומם הופך לזירת רציחות חסרות רחמים. מטעמי חסכנות בספוילרים, נעצור כאן - רק נגיד ששווה להמתין עד השנייה האחרונה.
פאלמר. הכוכבת האמיתית והאלמותית
צופים שטרם התאהבו בסאגת "יום שישי ה-13" לא ימצאו ערך רב במהדורה המחודשת. שלא כמו "ליל המסכות", סרטו של קנינגהם עשוי שלא לצלוח את מבחן הזמן. המשחק ברובו בינוני במקרה הטוב (למעט בטסי פאלמר המבריקה בתפקיד גברת וורהיס), התסריט מבולגן (כל סיפור הרקע נחשף בשלב מאוחר מדי), וחובבי אימה צעירים שגדלו על הפקות מלוטשות יותר בוודאי יתקשו להבין את גודל ההישג של טום סאביני, מי שחתום על האפקטים המיוחדים של האיפור בסרט ובמידה רבה היה האיש שהפך את "יום שישי ה-13" ללהיט (סייעה לו כמובן סצנת הסיום הגאונית, לא פחות).
אבל המעריצים הוותיקים, או חובבי אימה צעירים שלא סולדים מהאסתטיקה הזולה יותר של סרטי שנות ה-70 וה-80, בהחלט ימצאו כאן אוצר. מעבר לסרט עצמו, שדי בערכו הנוסטלגי בכדי להסב הנאה לצופים, מהדורת הדי.וי.די מצוידת במגוון עשיר של תוספות. בתקליטור הראשון, לצד הסרט, יש ערוץ שמע עם קנינגהם וקטע מאחורי הקלעים ישן. התקליטור השני כולל ראיונות עם קנינגהם וסאביני, לצד אותה פגישת מחזור שנערכה אל מול קהל מעריצים בספטמבר 2008.
בפגישת המחזור הזו לקחו חלק השחקניות בטסי פאלמר (גברת וורהיס) ואדריאן קינג (אליס "השורדת"), השחקן ארי להמן (הלא הוא ג'ייסון הראשון), התסריטאי ויקטור מילר, איש האפקטים טום סאביני והמלחין הארי מנפרדיני. מי
שגונבת את ההצגה היא כמובן פאלמר, שלא מהססת לחשוף את כל הסיפורים העסיסיים.
בין היתר, היא מספרת כיצד לא רצתה לקחת חלק בסרט אימה והשתכנעה לאחר קריאת התסריט - לא כי הוא היה מוצלח אלא כי חשבה שהוא נוראי ואף אחד לא יראה אותו – ולמה סירבה לחזור לתפקידי אורח בסרטי ההמשך ("אני שחקנית, תנו לי משהו יותר טוב מהטקסטים המחורבנים האלה"). הסיפורים האלה לבדם - לצד ההזדמנות לשמוע את אדריאן מילר מדגימה את כישוריה כ-Scream Queen 28 שנה אחרי - כבר מצדיקים את ההשקעה במהדורה הזו.
- "יום שישי ה-13", התו השמיני / גיתית מדיה
