שתף קטע נבחר

הביטוח הלאומי לאלמנות לסביות: הגישו תביעות

בעקבות החלטת המוסד להעניק קצבת שארים לאלה בר-אילן, שאיבדה את זוגתה באוקטובר 2008 אחרי 22 שנה ביחד, הבטיחה אסתר דומיניסיני כי תביעות נוספות ייענו בהתאם. "אנו חיים את רוח הזמן וערים לשינויים המתרחשים בחברה"

מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, קראה הבוקר (יום ד') ללסביות שהתאלמנו לפעול בדרכה של אלה בר-אילן, שסיפורה התפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות". בר-אילן, בת 64, חיה במשך 22 שנה עם זוגתה רוברטה סלטוניק, אך האחרונה מתה באוקטובר 2008. היא פנתה לביטוח הלאומי בבקשה שיכיר בה כאלמנה, על-אף שהשתיים לא באו בברית הזוגיות, ולאחר הליך ביורוקרטי זכתה מהמדינה לקצבת שארים.

 

"המוסד לביטוח לאומי לא קופא על שמריו. אנחנו ערים לשינויים המתרחשים בחברה והעובדה היא שיש היום משפחות בהרכבים שונים מבעבר: חד-מיניים, חד-הוריים, יש פונדקאות ואימוצים - כל מיני תאים משפחתיים שלא הכרנו בעבר. אנחנו חיים את רוח הזמן ובהחלט חושבים שהביטוח הלאומי צריך לייצר את ההגנות הסוציאליות לאותם הסדרים חדשים שנוצרו", אמרה דומיניסיני ל-ynet.

 

לעיון במסמך שנשלח לאלה בר-אילן מהביטוח הלאומי - לחצו כאן

 

"אחרי שהקמנו ועדה שבחנה את כלל הקצבאות שניתנות במוסד, בחנו מה אנחנו יכולים ליישם על הישויות החדשות, איפה אפשר לתקן חקיקה ואיפה אפשר לתת פרשנות רחבה יותר לחוק ולהיטיב עם האנשים. אנחנו בעד מיצוי זכויות ותאים משפחתיים שבעבר לא יכלנו לתת להם מענה. היום, לאור השינוים, אני קוראת לזכאים להגיש תביעות והם יענו בהתאם".


אלה בר-אילן (מימין) ורוברטה סלטוניק ז"ל

 

"זו לא הקצבה, זה כדי לקבל הכרה"

"אלמנה זה לא תואר משמח, אבל עצם העובדה שמכירים בנו ככל זוג אחר זה בהחלט משמח", אמרה בר-אילן ל-ynet. "אני תמיד אומרת שכל החברים הסטרייטים קינאו באהבה שלנו, היינו באמת משהו ייחודי. הכרתי את רוברטה כשנסעתי לשליחות בארה"ב מטעם ארגון עליית הנוער של הסוכנות היהודית ומאז היינו בלתי נפרדות. היא מתה משבץ בסוף אוקטובר ותוך חמש דקות עולמי נחרב. אי אפשר לקלוט איך בן אדם בריא לחלוטין תוך חמש דקות פשוט נעלם. זה לא עניין של גאווה אלא של עשיית צדק. כמה מאות שקלים בחודש הם לא העניין - הכל היה כדי לקבל הכרה".

 

בר-אילן פנתה לארגון "משפחה חדשה" ובסיוע עו"ד אירית רוזנבלום הגישה פנייה אל הביטוח הלאומי. "היינו ככל זוג אחר, אז למה שלא נקבל את מה שמגיע לכל זוג אחר? התכוננתי למאבק אבל למרבה הפלא גיליתי שאנחנו חיים במדינה מתוקנת למרות כל מה שאומרים. פניתי לביטוח לאומי בצורה הרגילה והתשובה הראשונית שקיבלתי הייתה שלילית. יומיים לאחר מכן התקשרו אלי ואמרו לי להתעלם מהמכתב כי ייתכן ותינתן בקרוב תשובה אחרת וכי הם שוקלים להכיר בי כידועה בציבור של רוברטה. זימנו אותי לראיון וממש הופתעתי מהיחס ומהיעילות. הם רצו לברר שאכן היינו ידועות בציבור ובעלות משק בית משותף. אחרי שבוע ימים כתבו לי שמצטערים בצערי ושהם מוכנים להכיר בי כבת זוגתה של רוברטה".

  

עו"ד רוזנבלום סבורה שמתן קצבת שארים לאלה בר-אילן היא צעד גדול נוסף לקראת שיווין זכויות.

 "הסיפור של אלה הוא תקדימי. זה ממש דבר גדול. יש כאן תהליך שהתחיל לפני 20 שנה אבל בשנה האחרונה הואץ בעקבות העתירה שהגשנו בעניינם של זוג גברים שקיבלו זכויות לידה כחוק. אנחנו יוצרים תקדים ועוד תקדים וכך נכנסים לתלם. ישראל נמצאת כיום במקום מאוד טוב בעולם ביחסה לקהילה ההומו-לסבית. אנחנו נמצאים בשורה אחת יחד עם קנדה ומדינות סקנדינביה שפשוט הגיעו למסקנה שצריך לתת לאנשים לחיות".

 

למרות זאת, עו"ד רוזנבלום מודעת לעובדה שהמהפכה עודנה שברירית. "הבעיה היא שכל פסיקה תקדימית כזו היא פרי חקיקה שיפוטית. זו פרשנות של בתי המשפט על חוקים קיימים כאילו הם מדברים גם על בני זוג מאותו מין, למרות שנאמר בהם לעתים במפורש - גבר ואישה. לצערי, אני לא רואה את התיקונים האלה עוברים בקרוב לשלב חקיקה. יש סובלנות אבל בחקיקה אין לכך זכר. אני רואה רק תהליך הפוך בממשלה הנוכחית, שככל שהיא יותר מסורתית - הנטייה שלה היא לחבל בהישגים האלה. נציגי המפלגות הדתיות רוצים לחוקק חוקים שיגדירו במפורש את איסור זכויות לקהילה ההומו-לסבית".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבי חיון
דומיניסיני. ברוח הזמן
צילום: אבי חיון
אין זכר בחקיקה. עו"ד רוזנבלום
מומלצים