בדרך: הלנת שכר תחשב לעבירה פלילית

יו"ר ההסתדרות,עופר עיני, סיכם הלילה עם נציגי משרד ראש הממשלה, התמ"ת, המשפטים וש"ס על התיקון לחוק הגנת השכר שקובע כי מעסיק שהלין שכרו של עובד עבר עבירה פלילית. התיקון לחוק, האחרון מבין 12 תיקונים, הוסכם בעסקת החבילה בין האוצר, המעסיקים וההסתדרות - אך היו חילוקי דעות בנוגע להיקף ואופן החלתו. 

בש"ס התנגדו להחלת החוק על המועצות המקומיות והרשויות הדתיות - בנימוק שאלו גופים שאינם מייצרים הכנסה ותקציבם תלוי בכספים שהם מקבלים בגורמים שונים, חלקם ממשלתיים. לפיכך, לטענתם, עלול היה להיגרם עוול עקב לראשי הרשויות, עקב אילוצי הלנת שכר שאינם תלויים בהם.

יצוין כי לפני 3 שנים פתחה ההסתדרות בשתי שביתות כלליות בגין הלנת שכר ברשויות המקומיות והמועצות הדתיות ודרשה סנקציה אפקטיבית כנגד המעסיקים שהלינו שכר אולם דבר זה לא הושג.

עפ"י הסיכום שהושג אתמול יהיה רשאי שר התמ"ת, פואד בן אליעזר, לתת הרתעה למעסיק ואף להטיל קנס של עד 35 אלף שקלים נגד מעסיק שילין שכר. השר יכול להגדיל את הקנס על כל יום נוסף שבו נמשכת ההלנה ובמקרה של הלנה חוזרת אף עשוי הקנס להכפיל את עצמו. השר אף מוסמך להגיש כתב אישום פלילי כנגד מעסיק אם הלנת השכר נמשכה 90 יום ומעלה. במקרה כזה יוכל ביה"ד לפסוק חצי שנת מאסר למעסיק.

ניתן לפנות לביה"ד לעבודה

במקרה שמעסיק יצליח להוכיח כי הלנת השכר נגרמה שלא בשליטתו יוכל שר התמ"ת לפתור אותו מהחובה הפלילית; בכך נראה שנפתרה בעיית ראשי המועצות המקומיות והרשויות הדתיות . יצוין כי ההליך הפלילי אינו מונע מהעובד ששכרו הולן לפנות לביה"ד לעבודה ולתבוע מהמעסיק פיצויי הלנה.

ועדת העבודה של הכנסת תדון בימים הקרובים על אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית, כשלאחר מכן יובא החוק לאישור מליאת הכנסת. וכך למעשה יושלם הליך תיקוני חקיקה ביחסי העבודה שיזמה ההסתדרות בעסקת החבילה. יו"ר הועדה חיים כץ אמר ל-ynet שהוא טרם קיבל את פרטי ההסכמה ולא בחן אותם. לכן, לא יכנס כץ את הוועדה לפני תחילת השבוע הבא.