שתף קטע נבחר

יצאו משליט"א

התנהגותם המופקרת של מגזרי המיעוטים מסכנת את קיומה של מדינת היהודים. והאם אחרי שיחסלו את שרוליק הציוני יהיה להם טוב יותר? אסף וול בין אירועי אוקטובר למאורעות מינכנהאוזן

על כתפיו השחוחות של שרוליק, משא כבד. שרוליק הוא יהודי ציוני, שבעוונותיו החליט לבנות בית לעם היהודי בארץ ישראל. בין היתר, הוא מהווה את הסיבה היחידה בגינה יהודים עברו לנשימת אוויר כתחליף לגז ציקלון. רק בזכותו יכול נער הגבעות יהונקם בן צרועה, להציב שני קראוונים ב"גבעת חרולים-מזרח" מבלי להיטבח בידי שכניו. שרוליק גם אחראי על כך שאברהים ומוחמד מקבלים שירותי בריאות וביטוח לאומי ברמה מערבית ולא נאנקים תחת עקבו של איזה ראיס סורי או לובי.

 

יהודה לייב, יהונקם ומוחמד שוטמים את שרוליק ומייחלים לאובדנו. הם לא ממש חושבים על היום שאחרי. יהודה לייב למשל, שכח לאן הוא ברח אחרי השואה. הוא עסוק בלחנך את בניו שהציונים לא עשו די להצילו, אז ב-1942. הוא אינו רוצה להיזכר בז'בוטינסקי שסבב בערי אירופה וקרא ליהודים: "חסלו את הגולה ולא תחסל זו אתכם". הוא שכח מדוע עברה ישיבת "חברון" אשר עשרים וארבעה מבניה נרצחו ב-1929, מחברון לירושלים. הוא אינו שואל את עצמו מה היה יכול לעשות יישוב של פחות מחצי מליון יהודים כנגד הוורמאכט, זאת בשעה שהתכונן לפלישתו של רומל.

 

את השנאה הזו הוא מרכז בטיטול שהוא מיידה באחיו, השוטר הציוני. אין הוא שונה בכך מהימין הקיצוני, מהערבים ומאותם מגוחכי "שוברים שתיקה" אשר בדו את דיבתה של ישראל בכל ערוצי החדשות. התנהגותם המופקרת של המיעוטים, מעלה שאלה קשה: אם כולם עסוקים בלחסל את שרוליק – מה תהיה המציאות ביום שלאחריו? האם "מדינת הלכה" שאינה מסוגלת לנהל כראוי אפילו את עיריית בני ברק?

 

כל אחד מהמיעוטים נוהג כאילו הוא דייר מוגן שענייני המדינה כלל אינם נוגעים לו. הוא תובע את חלקו, מאיים, שורף, מקלל, מלכלכך, שובר ופוצע. הרי בסוף שרוליק יתקן את הרמזורים ויקנה עגלות אשפה חדשות. שרוליק גם ילך לצבא, שרוליק ישלם מיסים ושרוליק יחסל את היטלר מטהראן. הוא יסלול כבישים חסיני טומאת כוהנים בעשרות מליונים ויבנה בתי חולים (אבל ללא חדר מיון ממוגן, שם נתגלה קבר אחים של שני חמורים ביזנטיים).

 

מאורעות מינכהאוזן

כל מגזר והתירוצים שלו. "הציונים מתרעמים על ילד השוקל שבעה ק"ג", ידונו אתך בפילפול. "אבל איפה הם כשבערוץ האופנה יש יום יום תופעות כאלו"?, זו בערך רמת הצידוקים שהם מספקים. מאורעות מינכהאוזן

הציגו קבל עם את הקלות הבלתי נסבלת של החורבן. כמו במקרה קמצא ובר קמצא, גם כאן צפו גדולי הדור במתרחש ולא מחו. זאת הרי בעיה של שרוליק והם בסך הכל רק מתארחים במלון שלו.

 

אז אולי לשרוליק יימאס יום אחד. יימאס מהמבעירים את בירתו כעניין של מה בכך. מבתי המדרש המלמדים הרבה תורה, אך אפס דרך ארץ. מאלו שאינם מוכנים לתרום דבר, אך מרבים להתרים. מאותם היורקים על סמלי הלאום רק במידה ואינם מתנוססים על קצבאות הביטוח (הלאומי כמובן).

 

ייתכן אף שיום אחד יתעשת, יקום מהכורסה, יכבה את "מועדון לילה" וייגש לעבודה. הוא יתחיל בלהפריד למען השם, את הדת מהמדינה. אחר כך ייתבע לדין בגין דיבה ולשון הרע את אירגוני השמאל הקיצוני. הוא יחדל לממן את המדרסות המרעילות את סביבתם בשנאה וארס. הוא יחייב הלומדים על חשבונו בהוראת מקצועות הליבה ויבהיר לכולם שזהו, הברדק נגמר. ומי יודע, אולי אחרי כמה פעולות ומעשים תקיפים, הוא אף יצליח לשרוד עד חגיגות ה-70.

 

חוצמזה

לצפות בחרדים המשווים שוטרים לנאצים - זה מרתיח. לצפות ב"ארץ נהדרת", שם משווים את ליברמן למוסוליני - זו סאטירה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המיעוט החרדי
צילום: דודי ועקנין
המיעוט הערבי
צילום: אלעד גרשגורן
המיעוט הימני קיצוני
צילום: רויטרס
מומלצים