שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עתיד הפוליטיקה ברשת: מה נבחרינו יודעים?
    מנהל מסע הבחירות של תנועת הליכוד התגאה בנאום שנשא בנתונים שנאספו שם עלינו, הבוחרים. אך מה קרה למאגר מאז? ומדוע צריך לתחזק קשר עם הבוחר באינטרנט גם לאחר הבחירות? ד"ר קרין ברזילי-נהון בוחנת את הסוגיה

    ראש קמפיין האינטרנט של הליכוד (לשעבר), סני סנילביץ סיפר בהרצאה שנשא לאחרונה, על הישגי קמפיין הליכוד באינטרנט. אכן המספרים היבשים שהציג לכאורה מרשימים:  780 אלף רשומות במאגרי מידע, 20-50 אלף כניסות ליום לאתר הליכוד (שהוא בעצם האתר של נתניהו), 8747 תומכים בפייסבוק, 144 סרטונים ביוטיוב, 623 תמונות בפליקר עם כ-50 אלף צפיות, 345 אלף טלפונים למערכת הטלפונים, 5128 SMS שנשלחו ממערכת הדוברים לכלל המתנדבים ואלפי תגובות והודעות אישיות בפייסבוק ובטוויטר.

     

    הוצאות קמפיין הליכוד בבחירות 2009 היו בקרוב 32 מיליון שקלים. 30 מיליון שקלים התמקדו בקמפיין מחוץ לאינטרנט, ו-1.7 מיליון שקלים באינטרנט, שכללו הקמת אתר, תפעולו, שליחת מסרונים, תפעול מטה מתנדבים וכדומה. למה רק 1.7 מיליון שקלים ולא יותר? התכנון ההתחלתי לקמפיין האינטרנט היה 12 מיליון שקלים (שעליו הוכרז בקול גדול - הערת העורך), שירדו לסכום ה 1.7 מיליון בשל מלחמות פנימיות וחוסר אמון פנימי בכוחה של הטכנולוגיה.

     

    אפשר לומר שסיפור הקמפיין האינטרנטי של הליכוד היה הצלחה מבחינת המפלגה, אולם ההמשך והמצב היום מאכזבים ומפחידים. הייתי רוצה להתמקד בחלק של האינטרנט כמניע של הקמפיין, כשיעור מאלף לדברים שאנו לא מודעים להם על קמפיינים.

     

    מאגר מידע כולל על האזרחים

    הליכוד בנה מסד נתונים או בלשון העם מאגר מידע מפנקס הבוחרים של אזרחי ישראל בעלי זכות הבחירה. בשלב הבא, מכיוון שלליכוד היה חסר מידע רב מסוגים שונים על

    הבוחר שכן "פנקס הבוחרים רדוד באיכותו", היה צורך לעבות את מסד הנתונים הזה.

     

    את עיבוי מסד הנתונים עשו באמצעות הוספת שדות לאימיילים, טלפונים, ועוד שדות מידע שונים, כגון האם אותו אזרח תומך בהם או לא ומה הוא אכן מוכן לעשות. בשלב הבא התרחש תהליך של טיוב נתונים, שבו מנסים לשפר את איכות המידע שיש להם.

     

    על פי מנהל קמפיין האינטרנט של הליכוד, הליכוד הפעיל חברות טלמרקטינג שהתקשרו וניסו להשיג מידע "טוב" (דהיינו עדכני, מדוייק ומקיף יותר) על האנשים שהיו במאגר המידע. בעקבות התהליך הזה נוספו לליכוד עוד 50-60  אלף בתי אב במסד הנתונים. אני מניחה שהיו חוסכים לעצמם עבודה אם פשוט היו לוקחים את מסד הנתונים של קדימה שכנראה די דומה לזה של הליכוד.

     

    כך שלב אחרי שלב, הליכוד הוסיף עוד ועוד נתונים לגבי האזרחים, והגענו למספר "המרשים" של 780 אלף רשומות. כל רשומה היא מידע שונה על כל אחד מאיתנו, כאשר מטרת הביניים היא לייצר צבא של מתנדבים ומטרת העל היא הנעה לפעולה ביום הדין, דהיינו יום הבחירות – כלומר ברגע שתינתן הוראה לפעולה, תהיה אפשרות לתפעל את צבא המתנדבים הזה.

     

    מה הם יודעים עלי והאם אני מודע לכך?

    ניסיתי לדמיין בעיניי רוחי את מאגר המידע של הליכוד. איני משלה את עצמי. זהו הבסיס לגיוס אנשים לקמפיינים כמו גם הבסיס למודיעין עסקי וברור לי שכך נהגו גם שאר

    המפלגות. אולם כמה שאלות שחשוב שתשאלנה – האם המאגר הזה קיבל אישור מטעם רשם מאגרי המידע?

     

    האישור עצמו אינו חשוב, כמו תהליך פיקוח על המידע הנאסף לגבי האזרחים השונים, אותו "צבא המתנדבים". האם בתור אזרח, ואולי אפילו אזרח שמוכן להתגייס למען הליכוד, יידעו אותי על המידע הנאסף עלי? מה וכמה? האם יש לי יכולת לבקש להסיר את המידע הזה ממסד זה ?

     

    לגבי השאלה האחרונה – כן, ניתן להסיר אותי מרשימות התפוצה, אולם לא, אל תשלו את עצמכם – המידע לא הוסר ולא יוסר ממאגר המידע. לעד ישכון שם. אני אישית (ואיני פעילה פוליטית באף מפלגה) קיבלתי שלושה אימיילים במקביל בנושאים שונים מהליכוד יותר מפעם אחת – מה שמעלה אצלי תהיות לגבי רמת האינטגרציה הבעייתית של מסדי הנתונים שלהם.

     

    הכפילות והיתירות מלמדות אותי שהנתונים שלי "נסחרו" או "הועברו/הועתקו" בין גורמים שונים אשר אחראים על היבטים שונים של הקמפיין בליכוד. כלומר רמת הפרטיות של הנתונים שלי (שלהזכירכם, מלכתחילה לא קיבלה את אישורי ואין לי מושג מהיכן קיבלו אותם) שואפת לאפס. אין פרטיות.

     

    לא רק שאין פרטיות, הקמפיינרים הופכים בימים הקודמים לבחירות לספאמרים במודע. מילא פרטיות אפסית בתקופת הקמפיין, בהמשך נראה מה קורה עם הנתונים שלנו היום.

     

    עתיד הפוליטיקה והליכוד כדוגמא

    אחת הבעיות עם קמפיינים זו האשליה שמוכרים לבוחר. האינטרנט רק מעצים את התהליך הזה, בשל יכולתו לתת את ההרגשה לבוחרים פוטנציאליים שאכן אותם פוליטיקאים הם שם עימם, באותו רגע, ובצורה הכי ישירה שיכולה להיות. הפתיחות והשקיפות נותנת לאנשי הקמפיין ולמפלגה (שלא קיימת כמעט פיזית) הרבה כוח.

     

    אבל מה קרה לאתר הליכוד לאחר הבחירות? הכל התנדף. התכנים הפסיקו להיות מיוצרים, 'היד הנעלמה' מאחוריהם נעלמה וכבר איננה. סני סנילביץ, מנהל הקמפיין, לא שולב במערך היועצים הקבוע של ביבי נתניהו, כהוכחה לכך שהטכנולוגיה לאחר הבחירות נחשבת בליכוד פחות. לא רק זאת, אלא גם תקציב מינימלי לתחזוקה נאותה של הקשר עם הפעילים והבוחרים במאגר לא הוקצה, וכנראה בפעם הבאה שהם ישמעו מהליכוד זה יהיה בבחירות הבאות.

     

    מה קרה למידע הרב עלינו? איפה הוא נשמר? לדברי סני סנילביץ – המידע עדיין אצל הליכוד. מי משתמש בו? אף אחד כרגע "לצערו". ייתכן והבעיה היא במודעות של הנבחרים שלנו לגבי המשמעות של הפרטיות שלנו. אם אתרגם את הדברים הללו – הליכוד כרגע מחזיק המון נתונים עלי, שאיני יודעת מה הם, ואיני יודעת למי יש גישה אליהם או איזה שימוש יעשה בהם. ומי שומר עלינו מפניהם? מיותר לדבר על אסטרטגיה בה המפלגה מחליטה בצורה מסודרת מה עושים עם המידע עלינו.

     

    חיזור אזרחי

    הנה הצעה אחת – אם אכן כמפלגה החלטתם להצטרף לעולם המקוון וגיליתם את כוחו המדהים (אגב אובמה גייס 670 מיליון דולר ורובם היו דרך רשת האינטרנט), דעו כי הבוחרים ומשתמשי האינטרנט אינם פתיים.

     

    אם אכן ביקשתם מהפוליטיקאים שלכם להיות שם בכל רגע ובאופן ישיר, אתם לא יכולים להפסיק את זה יום אחרי הבחירות. שכן בפעם הבאה אף אחד לא יאמין. ללא האמון יהיה קשה להחיות את התהליך הוויראלי של תמיכה במפלגה. אף אחד לא אוהב להיות פריאר או להחשב כמנוצל.

     

    שוב, ראו למשל את האתר של אובמה אותו הוא מתחזק באופן שוטף כמו גם הגישה אותה הנהיג לגבי של פתיחות ושקיפות (לדוגמא ראו את http://data.gov או את http://regulations.gov). זה לא רק מתק שפתיים זו גם עשיה - וזה חסר בפוליטיקה הישראלית. הייתי רוצה לראות את הפוליטיקה מודעת יותר לפרטיותם של הבוחרים, מחזרת אחרי האזרחים לא רק כשצריך אותם  - אלא כתהליך קבוע של דיאלוג בין הצדדים, בו באמת מקשיבים לעם.

     

    תהליך אמיתי באינטרנט הוא דו סטרי. פוליטיקאים שמבקשים תמיכה באינטרנט מתחייבים להיות שם גם לאחר הבחירות, ולקיים דיאלוג עם הציבור בנושאים הקשורים למילוי תפקידם. למשל, אילו ביבי היה מעלה לדיון את נושא מע"מ על פירות וירקות באינטרנט, היה מגיע כבר בתחילת הדרך למסקנה שהגיע בסופה, שהנושא מעורר כעסים רבים.

     

    דוגמה אחרת, בימים אלה, הוא יוזם רפורמת קרקעות, מתוך כוונה להיטיב עם האזרחים. מדוע אינו משתמש באינטרנט על סוגיו השונים (בלוגים, פורומים, טוויטר, פייסבוק וכדומה) על מנת לערב את הציבור ברפורמה, להעביר לו מידע מדוייק יותר על היקפה ולאפשר יוזמות ציבוריות לתיקונים.

     

    ולנבחרנו (ביבי, ציפי ואהוד) הנה הצעה – המתחיל מלאכה, אומרים לו סיים אותה. ארבע השנים (לכל היותר), בממשלה יגמרו מהר מאוד. ואז, תגלו ששוב אתם צריכים את כוח הבוחרים. אלא שהפעם הבוחר לא יהיה שם.

     

    תגובת הליכוד: "נתוני פנקס הבוחרים שהועברו לליכוד ע"פ חוק לא שימשו ואינם משמשים לטיוב נתונים. מכל מקום, הליכוד, בהתאם לחוק מאגרי מידע, נרשם אצל רשם מאגרי המידע ומאגרי המידע נשמרים בהתאם לדרישות הדין".

     

     

    ד"ר קרין ברזילי-נהון, היא ראש המרכז למידע ולחברה באוניברסיטת וושינגטון, המאמר המלא מתפרסם גם בבלוג האישי שלה, שומרת סף

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים